אהל יעקב קעב

ח' כדרך ששאל על אות ט' והירוש' דילג אות ט' והק' מאות ח' אך כבר כתבו הראשונים דלא כתיב ח' וט' בשבטים משום שאין בהם חטא ובכן הירוש' הק' מח' לבדה ולא רצה לצרף בקושיא מן אות ט' וכשתירץ שיש באבות חזר להקשות מט' והבבלי דילג שניהם והק' מצדי ואילך וכשתי' אזי הק' מט' כי כבר ח' יש באבות ועי' בס' מקום שמואל בחי' ליומא שם וק"ל: ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי דרשו רז"ל (זבחים קט"ו: והובא ברש"י) אל תקרי בכבודי אלא במכובדי ע"כ ואנא עניא כתבתי בזה בסה"ק שופרי' דיעקב אך יען שנתחדש לי דבר חזרה ונשנית והוא עפ"י הידוע כי בכ"מ שדרשו רז"ל א"ת הוא בא לתרץ עוד קו' ובא"ת מתורץ הכל והכא יש לומר דק"ל דהא כתיב ונועדתי שמה לבני ישראל שפירושו שתשרה שכינה במשכן והרי השכינה פנימה ובחוץ ענן מקיף את האהל ולפנים הזר הקרב יומת א"כ מאי ונקדש בכבודי דאיך ידעו כי כבוד ה' הוא בפנים רק לנכנסים פנימה ופה קאמר לבני ישראל ומשמע שכולם תהיה להם הידיעה הזאת לזה כתבו אל תקרי בתחילה בכבודי המורה על כבוד ה' עד שתקרא תחי' במכובדי ואח"כ תקרא בכבודי כי כשיראו כל ישראל כי מכובדי הגדולים היה בהם קדוש ה' ומתו ידעו בידיעה שכלית כאילו ראו בחוש שכבוד ה' שרוי שם וסביביו נשערה מאד ונקדש בם ואזי על פני כל העם אכבד וזהו אומרם בזבחים שם נורא אלקים ממקדשך גם שם דרשו אל תקרי ממקדשך אלא ממקודשיך והוא בדרך זה כי גילוי שכינה היה בפנים ואיך נורא אלקים על אלה שבחוץ שלא ראו הכבוד גם בהתלבשו בענן כי היה פנימה לז"ק כהתקרא תחי' ממקודשיך אזי יבינו ויהיה נורא ממקדשך כפשוטו ובסה"ק שם כתבתי בס"ד עפ"י הקדמת האר"י הק' כי נדב ואביהו הם תרי פלגי גופא נצח והוד (וארמוז זה בשמותם נדב אביהוא עם האותיות והכו' גימט' קוי"ק אדנות כי הנו"ה הם יקו"ק אדנות עי' טוב הארץ דנ"ג ע"ג). שהגם שגופם הוא נפרד מ"מ רוחניותם חד הוא ובזה יתורץ מה שקשה לכאורה במ"ש רז"ל (זבחים קט"ו: הובא ברש"י פ' שמיני ע"פ הוא אשר דבר ה') שאמר לו משה לאהרן חשבתי שתתקדש הבית או בי או בך עכשיו הם גדולים ממני וממך ע"כ דאיך יתכן לחשוב שהם גדולים יותר והרי הגבלת ההר תוכיח שהיה מדריגתם למטה ממנו בעבור שאין להם היכולת לגשת יותר וכן בכל דבר שבקדושה מרע"ה הוא הגדול ואחריו אהרן ואחריו הכהנים אך לפי זה ניחא דכל אחד לבדו הדבר פשוט שהם למטה ממשה וכן מאהרן אבל בפנימיות הרוחני בין שניהם שאז הם מדה שלימה הם גדולים ממשה לבד וכן מאהרן לבד ופה הוקשה לרז"ל דכתיב ונקדש בכבודי ובא הביאור באדם גדול אני מקדשו שפשטא הוא אדם אחד והרי ראינו שמתו שנים לזה תירץ אל תקרי בתחי' בכבודי שפירושו על אדם אחד צדיק שנקרא כבודי עד שתקרא בתחילה מכובדי תרי אח"כ תקרא בכבודי יחיד הא כיצד איך יהיה שנים והם אחד בודאי שהם נדב ואביהו חיצוניותם שנים שהם מכובדי תרי אבל פנומיותם אחד הוא כי נצח והוד תרי פלגי גופא כידוע ובשביל שהקדוש היה בפנימיותם לזה בכתוב בכבודי חד שהוא על הפנימיות שתלוי בו הקדוש ובכן בהר סיני וכן בכל מקום אחר שהם חלוקים בגופם היו הם למטה מאהרן כמו שתמצא בהגבלת ההר