אהל יעקב קסו

אחד למעלה ממות לומר שיצא מגדר המות ודבר נפלא ראיתי בשו"ת בית יצחק דאנציג משם הג' הק' הגר"א זצ"ל במ"ש בבתרא (י"א) במעשה בבנימין הצדיק שפרנס אשה וז' בניה והוסיפו לו כ"ב שנין משום דבסוטה (ד"כ:) איתא יש זכות תולה ג' חדשים וגם אמרו (ב"ב ד"ט:) המפייס לעני מתברך בי"א וי"א פעם שלשה חדשים עולה ל"ג חדשים ובעד אשה ושבעה בניה עולה רס"ד חדשים מספר כ"ב שנים ע"כ דב"ק והנה רז"ל אמרו (ר"ה י"ח) אביי ורבא מדבית עלי קאתו רבא דטסק בתו' חיה מ' שנין אביי דעסק בתו' ובגמ"ח חיה שתין שנין ע"כ והכא גמילות חסדים שלכם אית בה ג"כ תורה ולזה גמילו"ת חסדים גימט' תור"ה שמחזיקים ברכי דרבנן דשלהי ובכן תרתי איתנהו בה ביום הזה שבו נידונין כל העולמות וגם החיים והמתים על ידי זכות הצדקה שתתנו יותר מכחכם יכולה היא להפוך מדין החזק למדת החסד והרחמים כי הצדקה היא בכחה למשוך חסדי ה' וכמ"ש במדר' (ס' עקב פ"ג אות ט') ישר' נתנו להקב"ה שתי מרגליות צדקה ומשפט והקב"ה נתן להם נגדן חסד ורחמים זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ומובן ובזכותה נכתב ונחתם לחטו"ל וחרב וחנית ומלחמה יעביר מן הארץ כי ה' דבר אכי"ר. ואגב ארחי אעורר לרבותי בהתוס' שם (בר"ה י"ח. ד"ה רבה) כתבו רבא חבירו של אביי לא היה כהן כדמוכח בפ' הזרוע וכו' ע"ש ולקוצ"ד יש להוכיח עוד דהרי רבא חבירו של אביי היו ביחד יושבים לפני רבה קטנים ועי' בתוס' ברכות פ' שלשה שאכלו (דמ"ח. ד"ה אביי ורבא) ע"ש ומצינו שאביי חיה עשרין שנין יותר מרבא ומשמע דמת רבא קודם אביי ואיך יהיה דחומה דביתהו דאביי אתת קמי רבא לפסוק לה מזונות כמ"ש בכתובות (ס"ה.) אלא לאו דאין זה רבא חבירו של אביי שחיה מ' שנין אלא אחר ואולי התוס' דעדיפא קאמרי ודוק: את כל אשר אצוה אותך ברש"י היה הגירסא בוי"ו ואת כל אשר אצוה וכו' ע"ש ואפשר לקיים הגירסא במה שנקדים לומר דמרע"ה מלבד התורה שלמד שהיא שייכא לכלל ישראל עוד השיג בתורה דברים עליונים שלא היו רק אליו לרוב גדולתו והגם דכתבו רז"ל באבות משה קבל תו' מסיני ומסרה ליהושע שפירוש ומסרה הוא שלא השאיר אצלו כלום היינו בתורה הנוגעת לכלל ישר' אבל במה שלא היה נוגע לכלל הוא השיג יותר ויותר שלא ניתן רשות לתתם לישראל ולזה פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה ואחרי שכל התורה שקבל מסרה ליהושע מדוע הוא כפני לבנה אלא ודאי שלא כל מה שזכה משה לעצמו מסר ליהושע גם במס' בתרא (ע"ה.) איתא ונתת מהודך עליו ולא כל הודך ע"ש ובילק״ר פ' בהעלותך כ' בשם הציוני (ע"פ לא כן עבדי משה) כל מה שראה מרע"ה בכל חדרי המדות בתי גואי ובתי בראי לא גילה כדרך שאר הנביאים וכו' כל אשר בביתי ראה וידע וכו' וכו' ע"ש ועי' שם בילקוט ואתחנן ע"ש ועי' בתנחומא ויקהל והיה כל מבקש ה' ע"ש ומעתה זה אומרו ודברתי אתך מעל הכפורת ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל ובילקוט פ' ויקרא אליעזר בן דהבא אומר יכול לצורך עצמו דבר עמו ת"ל לאמר לצורך ישראל וכו' ע"ש והא ודאי דמ"ש לצורך עצמו הכונה גם לצורך עצמו וגם לכלל ובכן זה