אהל יעקב קסה

לומר ויקחו תרומה ויתנו לי לזה פירש לי לשמי ובודאי גם ההיא דקחה לי עגלה משולשת פירושה לשמי דבזה תוצדק הסמיכות מלת לי אל ויקחו שפירושו ברגע הלקיחה תהיה לשמו יתברך וכמ"ש הכתוב ויקחו בתוספת וי"ו הגם דלפשטא היא במקום ש' יש לרמוז עוד דהנותן פרוטה לעני מתברך בשש וע"י שמתברך בשש ניצול משש קללות שיש לעני שסימנם מאדם ר"ע כידוע מך אביון ד"ל מסכן ר"ש עיני הבאים עליו משש קצוות התבל יתברך בשש ברכות מכובד אדון דעתן משכיל רחמן עשיר (בודאי תחפצו בכל לב בברכות אלה) וירמוז פשוט לי לשמי במ"ש רז"ל (ב"ב ד"י.) המעלים עיניו מן הצדקה כעובד ע"ז ופי' הג' מערכי לב והג' אש דת שזהו תלוי במ"ש רז"ל (ב"ב שם) אם הקב"ה אוהב העניים למה אינו מפרנסן משל לעבד וכו' והשיבו רע"ק משל לבן וכו' ע"ש וכן השאלה בע"ז למה אינו מבטלה (ע"ז דנ"ד:) שניהם הישוב כי ע"י בשר ודם עדיף שאנחנו נאבד הע"ז ככתוב אבד תאבדון וכו' ובעניים כדי שע"י נזכה בהם ע"ש ולזה המעלים עיניו מן הצדקה בטענה שהוא יפרנסם כעובד ע"ז שגם בע"ז חלה השאלה עש"ב ובס' שמע שלמה אלגאזי פי' הקשר הזה כי בע"ז הקפיד השי"ת גם על ההרהור כמעשה כידוע וגם בצדקה כתב הרמב"ם הקפידה התורה גם על המחשבה ככתוב עם לבבך בליעל וכו' ורעה עיניך באחיך וכו' ולכן הוא כעובד ע"ז ע"ש מצינו שמקבילים הנושאים בצדקה עם ח"ו הע"ז אף שמצוה לאבדם על ידינו ובצדקה ג"כ על ידינו וכן בהרהור הצדקה ח"ו שלא לתת עבירה כמו בע"ז ולזה נאמר בפ' תרומה לי לשמי ונכון: והנה חוץ מכל האמור קרא מפורש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה ע"ש (שבת קנ"ו:) ואתם ראיתם בעיניכם בעוה"ר כי לרגלי הכפנא ששרר בארץ גבר חולי הקולירא וקדחת הצהובה רח"ל ומקרי מות רבים היו ובכתוב יש שני מיני מות כתוב וצדקה תציל ממות שהיא ר"ת מות ובודאי אמרו זה המפרשים ומות מפורש והיא מצלת משתיהם כי גם בצדקה יש נסתר ונגלה כנ"ל וגם שני מיני מות החומרי והרוחני החומרי שלא ישלוט בו מות המקרי רק בכלות לחותו התולדית כבר השואב את כל השמן והרוחנית שלא ישלוט בו מה"מ וכבר דרשו הראשונים כי הצדקה היא מורה לנו שאנחנו דין בנים ולזה מותרת הצדקה וכנ"ל משל לבן ובכן הדין האב מטמא לבנו וזהו והלך לפניך צדקך אז כבוד ה' יאספך ולא ע"י מה"מ ע"כ דב"ק אבל הא ודאי דבצדקה שתהיה יותר משיעורו וחיובו הראוי וכן ראיתי מפורש להג' מהר"ש פרימו שישב מ"ש רז"ל (פסחים ח':) בהא דהאומר סלע זו לצדקה כדי שיחיה בני דהרי זה צ"ג עם ההיא (דאבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס ותירץ דאם נתן דבר מה שמחויב מן הדין והוסיף עליו בזה שרי ליה למימר כדי שיחיה בני וכו' ופי' בזה מש"ה צדק צדק תרדוף כפול ביותר מחיובך תוכל לעשות למען תחיה ע"ש וכן כתבו כי מחצית השקל היא אותיות סובבות מת חי וצדיק באמצע כי הצדקה הופכת ממות לחיים ע"כ ותמצא כי ידוע שהצדקה היא נגד רמ"ח מ"ע כידוע במפרשים ובכלל המ"ע היא הצדקה ואם תוסיף עוד צדקה הרמז שיותר מחיובו ואז תעלה צדק"ה עם רמ"ח גימט' תמ״ז