אהל יעקב קסג

מהעפוש ודימה אותו לגשם שבעתו טעמו וריחו אתו ובמ"ש לשון נעצרים הוא יובן עפ"י מה שזכורני בספרים משם חכמי הטבע דתמצא לפעמים הארץ צחה וצמאה למים וירדו עליה גשמים ולא לבד שלא פעלו מאומה מהטוב אלא גם קלקלו תנובת השדה והסבה היא אם האד העולה מן הארץ ומוריד מטר הוא ממקומו שם יוריד שפע טובו כחלב האם לולד אולם אם יעלו הנשיאים ויעצרו שם מלהוריד מטר עד שילכו למקום רחוק ובתוכם יעצרו הגשמים אזי הם נאלחים המים ויתחמצו בענן ואינם שוב לברכה ע"כ ובכן יבוא בדיוק מ"ש רז"ל הגשמים נעצרים ר"ל הגם שאח"כ יורדים אבל לא במקומם עד שילכו למקום אחר גם הבעל צדקה שאינו במקומו ושולח למקום אחר זה ג"כ דכוותה והגם שבמקום אחר יותר צריכים מ"מ במקומו עדיף טפי כחלב האם לולד וכשתוליך חלב האם לולד הרחוק הוא נאלח ונדלח וכבר כתבו רז"ל (ב"מ ע"א.) עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין ע"כ ואם הם שקולים מאי רבותא אלא לאו אפי' שעיר אחרת יותר צריכה בכ"ז עירך קודמת והוא דמיון לגשמים הנעצרים בעירם ומריקים בעיר אחרת שאינם לברכה ח"ו: ויתכן עוד לומר אם יראה בעיני מורי דשלש אלה יורה וגשם שהוא בעתו ומלקוש הם מקבילים נגד רחמים פשוטים ושתוף רחמים בדין ודין גמור והענין כי האר"י הק' בשעה"פ כתב כי יסוד דאבא המחובר באימא א' של אהיה דההין עולה רל"ב ובהתחבר עמו פלא יסוד דאבא נקרא גשם ע"ש הרי דגשם שהוא בעתו הוא כלול מרחמים היותו מעורב מאבא רחמים ואימא שהיא דין אבל יורה שהוא מקדים לגשם שבעתו הוא רחמים כי אותיות הקודמות לגשם הם רל"ב שהוא עסמ"ב הרומז לאבא היות שאבא שהוא ע"ב כולל מה שתחתיו כי הספירה העליונה כוללת מה שתחתיה ואחרי שהוא ע"ב א"כ הוא עסמ"ב שהם רל"ב הרי היורה שהוא קודם לגשם הוא באבא ראיתי להרא"ם בפ' משפטים אם כסף תלוה את עמי שדרשו עמי ונכרי עמי קודם כגון נכרי בריבית וישר' בחנם וסיים שכ"כ הרמב"ם בה' מלוה ולוה וכו' אבל אכתי איכא לאקשויי תיפוק לי מנבילה דכתיב לגר אשר בשערך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ודרשו ז"ל להקדים נתינה דגר למכירה לנכרי וכו' וצ"ע עכ"ל ולקוצ"ד אפשר לישב דלהרמב"ם דסובר מ"ע להלות לנכרי וכמ"ש בפ"ה מה' מלוה ולוה וא"כ מהא דראוי להקדים נתינה דגר תושב למכירה דנכרי פשיטא דאין שם מ"ע ממש דהא תרוייהו גוים אם גר תושב והנכרי רק ההפרש של ע"ז ביניהם וא"כ בהלואה דאיכא מ"ע דלנכרי תשיך הוה אמינא דלא לזה איצטריך לומר דגם זה שיש מ"ע בהלואת נכרי בכ"ז עמי קודם ואם תאמר הא מהיכא נדע דלתת לגר עדיף ממכירה לגוי כמובן גם נתינה בחנם מנ"ל וכ"ש להקדים ובפרט דהכא הוא מפסיד מהקרן דמי הנבילה ולא מניעת הריוח אך זה ניחא להרמב"ם דיש מ"ע בהלואה לגוי בריבית אבל להראב"ד ודעימיה הסוברים דאין בזה מ"ע מאי איכא למימר ולישב קצת נקדים מ"ש בחנוך מצוה תע"ב נבילה הראויה לגר קרויה נבילה ויש חיוב באכילתה ומפני זה הוצרך הכתוב ללמד זה וכו' ע"ש וא"כ יש לומר דמהא דנבילה למדנו להקדים בדבר של אכילה לגר למכירה לנכרי