אהל יעקב קנו
Ohel Yaakov 156 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →מהר"מ אלשיך בדרשותיו וז"ל כשימלוך מלך בעיר קטנה והיה שם מלך וכשתגדל מלכותו אח"כ יעתק כסא מלכותו לעיר גדולה וא"כ היה אפשר דהא דבחר ה' בירושלים הוא היות כי היה רק על ישראל אבל אח"כ ונלוו גוים רבים והיה ה' למלך על כל הארץ אולי לא ישכון עוד בירוש' לזה כפל עוד ושכנתי בתוכך כסא מלכותי שמה ישאר עכ"ל ולדרכנו יתפרש עוד כי פי' ושכנתי בתוכך תוכל להתפרש כמלך היושב בתוך עבדיו והוא נבדל מהם ופה אמר כי גם הגוים לעתיד יהיו לי לעם א"כ מה הוא ההבדל לזה כפל עוד ושכנתי בתוכך פי' ממש ככתוב בקרבך קדוש שקדוש שרוי בתוך מיעיו משא"כ שארא אני שרוי ביניהם: ובס"ד נדרש בזה במ"ש רז"ל בירוש' דסנהדרין (פ"א ה"ב וע' סנהדרין י"ד) דאיתא שם כשסמכו רע"ק לרבי מאיר נתכרכמו פניו של רשב"י אמר לו רע"ק דייך שאני ובוראך מכירים (מעלתך) [כחך] ע"ש והנה כי מצד צער רשב"י זיע"א לא מצד גדולה חלילה וחס היה אלא לחושבו כי הוא ח"ו עוד לא ראוי וחסר השלימות בתורה אבל במה נתפייס בזה שאמר לו מכירים מעלתך וא"כ ביותר קשה למה לא נסמך ומה הלשון שאני ובוראך מכירים מעלתך ולישב נקדים מ"ש בגורי האר"י וכן ראיתי בהרב המלבים פ' חקת מהאר"י כי מה דאית לן שאין הלכה כב"ש וכרשב"י הוא משום שלא עסקו בתורת עוה"ז ומפני גודל מעלתם לא עסקו בתורת עוה"ז רק בתורת עולם האצילות וכפי סודותיה בעולמות העליונים משונים עניניה מעולם הגשמי ובשמים יפסקו הלכה כב"ש וכרשב"י וכן יהיה לעת"ל עכ"ל, ובזה ראיתי להג' שדי חמד בקונט' דברי חכמים סי' נ"ז מהג' מהרש"ה שפי' דברי הקליר בפיוט של פרשת החדש שכתב להנתן דת חדשה ע"ש ותמהו על זה דא' מי"ג עיקרים הוא שהתורה לא תשתנה לעולמים ובזה פירש הכונה שלעת"ל יפסקו הלכה כב"ש וכו' שתורתם גבוה ואין העולם הזה כדי לו ולעת"ל יהיה הלכה כמותם וזהו מ"ש המדרש תורה חדשה ע"ש ובזה יובן במחלוקת ר"א הגדול עם ר"י בתנורו של עכנאי וכו' בפ' הזהב (דל"ט) שיצאתה ב"ק מן השמים הלכה כאליעזר בני וצעק ר"י לא בשמים היא ע"כ דכפי"ז ניחא שאדרבה ר"י כשראה כי מן השמים פסקו כר"א ידע כי זה תורת האצילות ולזה אמר לא בשמים היא וזה אות כי אין הלכה כר"א ומעתה כשראה רע"ק את פני רשב"י שחשב עצמו שחסר הוא השלימות ולכך לא סמכו אמר לו בני אני ובוראך וכו' וידוע דרע"ק השיג לשער החמשים שהיא בחי' בינה וידוע דבינה היא נקראת עולם הבא ולעתיד לבוא ובאותו זמן הוא תורת האצילות ולזה אמר לו אני שהשגתי השער הזה ידעתי במעלתך העליונה ותורתך היא באצילות ועתה אין הלכה כמותך רק לעתיד לבוא תורת המשיח שהיא מעולם האצילות: וראיתי להרב המלבים בארץ חמדה בדרוש לפ' פרה שהביא ממדרש תנחומא כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה עוסק בפרה ואומר אליעזר בני אומר פרה בת שתים וכו' אמר לו עתיד צדיק לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפ' פרה אמר לו יה"ר שיצא זה מחלצי אמר לו חייך שיצא מחלציך וכו' ע"כ ופירש בדרך זה אחר שהאריך שם (וכן ג"כ האריך בתורה אור פ' חקת ע"ש) כתב שר"א שורשו בעולם