אהל יעקב קנה

ובלא"ה נראה דקושיא ליתא דהא ודאי אם אחד עינו סגורה בידו או באיזה כלי האם הוא בכלל סברת ר"י באחת מעיניו פטור הא ודאי דליתא דהמיעוט הוא כשאינה ראויה כלל לראות ופה כביכול המביט בעין אחת פירושו שסוגר עין אחת והרמז לרוב האהבה כי לו היו ראוים מביט בשני עינים שאחד היא למדה"ד והשנית לרחמים כמ"ש המקובלים וכשח"ו אינם ראוים חם עליהם ומביט רק בשל הרחמים וסוגר השנית ודכוותה להבדיל הסוגר עינו האחת במטפחת חייב הוא בראייה וחוץ מזה הדברים רומזים למ"ש בש' הארת המוחין סוף פ"ז ואין הדברים כפשטן ובנדפם הבאתי בכלל ישוב על הקושיא עפ"י מ"ש הגר"א בדרשת רז"ל יראה יראה היא לא על הכתוב הנז' רק על פסוק ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה ומובן דאין עוד ריח לקושיא ועי' באבות פ"א עין רואה ומ"ש התוי"ט משם דרך חיים אמר עין בלשון יחיד כי לא אדם הוא שיש לו עיני בשר ודם ודוק: השמר מפניו וגו' כי שמי בקרבו, אולי נרמוז עפ"י מ"ש המורה בח"א פ' כ"א וז"ל כל מקום שמצא אונקלוס מיוחס אל הבורא גשמיות יחשבהו בחסרון המצטרף ה' נצב עליו יתרגם יקרא דה' יצף ה' ביני וביניך יסך מימרא דה' ויעבור ה' על פניו ואעבר ה' שכינתיה ע"כ ועי' במפרשיו וז"ל אלה השלש חלוקות יקר מימרא שכינתא הם כבוד נברא קול נברא דבור נברא וכו' ע"ש ולפי"ז הם לבוש לה' השוכן בתוכם וא"כ נרמוז כי שלש אלה רמוזים בנוט' שמ"י שכינתא מימרא יקרא (עי' רמב"ן פ' ויגש ע"פ ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק וש' כבוד ה' הוצאת מהר"ח בלית ובמק"א כתבתי בזה) כי בם מתלבש ה' ברוך הוא לפעולותיו בקול ודבור ושכינה ועי' בתקונים נ"ד שמ"י נוט' שמועא"ל מט"ט יקואל ע"ש והנה כמו שאלה הם נרתק לה' המתלבש בם ולכך נקראו על שמו כמ"ש ברז"ל (הובא ברש"י עפ"ז מט"ט גי' שד"י) שמו כשם רבו אולי שבזה יתישב לי מה שקשה מאד במ"ש בזוה"ק ויחי (דרי"ח:) ע"ש במקדש מלך בפ' ה' עשקה לי ערבני שפירש כי רשב"י שנקרא ה' ערב אותי ע"ש ופה תחול התמיהא הגדולה חברותא כלפי שמיא ? ולא יחול תירוצנו שכתבנו בפסוק פני האדון ה' שפירשו אותו על רשב"י ותירצנו שם כי הוא סובב על תיבת פני שגם הצדיקים נקראים אנפוי דשכינתא אבל פה הוא אומר להדייא שרשב"י נקרא ה' אך לפי הנ"ל יתישב דכיון דמצינו במלאך שמתלבש בו כביכול נקרא שמו כשם רבו כמ"ש בפסוק ואל משה אמר עלה אל ה' זה מט"ט ששמו כשם רבו (עי' רמב"ן ובתרגום יוב"ע) גם ראיתי לרבינו בחיי בפ' לך לך (ע"פ והכנעני אז בארץ) וז"ל הטהור הידוע מדרך הקבלה וגם חכמי המחקר מסכימים כי הדבר הדבק נקרא על שם הנדבק בו ע"ש ובכן רשב"י הק' כשהיה במדריגת מרע"ה ששכינה מדברת מתוך גרונו לזה יקרא על שם הנדבק בו ואחרי שה' שרוי בתוכו והוא מרכבה אליו לזה נקרא כן ותדע דהרי רז"ל (ב"ב דע"ה:) כתבו שהמשיח נקרא בשם ה' שנאמר וזה שמו אשר יקראו לו ה' צדקנו ע"ש ובודאי שהוא הטעם ובזה ירמוז הכתוב רני ושמחתי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה' ונלוו גוים רבים אל ה' והיו לי לעם וגו' ושכנתי בתוכך ע"כ וזה כפול פעמיים אמר ושכנתי בתוכך ולהבין אקדים מ"ש