אהל יעקב קנד

ר"י (קדושין ל"ו.) בזמן שאין עושין רצונו של מקום נקראים עבדים והוא אדון עלינו וא"כ הוא מביט בעין אחת וא"כ כדרך שבא לראות בעין אחת כן סומא באחת מעיניו היה ראוי להיות חייב בראייה עכ"ל ומתאים לדב"ק אוסיף עוד דתמצא כי פה בסדרין שכתוב בו האדון כתוב תיבת אל עם פני האדון ובפ' ראה דלא כתב האדון כתוב את פני כי במק"א הבאתי משם המדקדקים דאת מורה על הקרוב ואל מורה על הרחוק ע"ש וא"כ פה שכתוב האדון המורה על בחי' עבד לזה כתב אל משום שהם עבדים וחשיבי רחוקים ושם שלא כתיב האדון רק ה' מורה שהם בחי' בן שהוא קרוב כתוב את: והנה אנא עניא משנים רבות הבאתי קושיא זו בספרי הנדפסים כבר וישבתי בזה בטו"ט ומפני חסרון המציאות איפה כתבתי אכתוב פה הנלע"ד א' דעל היסוד שהניח דכשאין עושין רש"מ נקראים עבדים מה נענה לסברת רבי מאיר (קי' שם) דהלכתא כוותיה כמ"ש הרשב"א דדייקי קראי כוותיה דתמיד נקראים בנים וא"כ לר"מ תיקשי דהרי כתיב האדון המורה על עבדות, ב' תימה על עצמך דאיך בפ' תשא שהיה הכבוד שרוי בכעס ח"ו על ישר' לא כתיב אדון ופה במעמד מתן תו' שישראל הם מלאכי מרום כינה להם האדון המורה על עבדות אתמהה ? אלא ודאי דפה הכונה היא ליותר עלוי שעם שהם בנים חביבים וטבע הבן לא להיות כל כך בהכנעת העבדות לפני אביו הם עובדים גם כעבדים והכתוב אומר משה עבדי ובמג"ע אופן קי"ז בשעה שקבל משה הלוחות היה במדריגת עבד עבד נאמן קראת לו ע"ש פרשה ד' בד"ה ה' אחד וז"ל כיוצא בו והכונה שמרוב הכרתו בעוצם גדולת הבורא הוא תאב להיותו עבד להבורא המורה על השירות להכרתו הגדולה וככתוב כי לי בני ישראל עבדים וסיים עבדי הם שהם ג"כ מחשיבים עצמם לעבדים ועי' בספרי ואתחנן קראו ישר' עצמם עבדים והקב"ה קראם עבדים אברהם יעקב משה דוד ישעיה ע"ש ומי הם הבנים החביבים מאלה אלא שהם משכנעים עצמם לעבודת הבורא כעבד וא"כ מ"ש פה הכתוב האדון וכתב ה' המיוחס לישר' הוא להורות לזה ומ"ש תיבת אל אדרבה זה מורה על הרחוק מבהמ"ק שגם הוא בחשקו לעבודת ה' הוא בא אל האדון אלקי ישראל ולהיותו בעבדות לפניו: עוד יש לישב הקושיא הנ"ל עפ"י מ"ש רשב"ם שפי' אדון פה הוא אדון כל הארץ והארץ היא שלו שלא יחמוד איש ארצו כמש"ה בכי תשא ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך וגו' וא"כ תיבת אדון היא פירושה בשם כללי על כל העולם שלא יחוש על ארצו אבל עליהם גמר שם קוי"ק ויש להצדיק דברי רשב"ם ממ"ש בספרי סוף שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' הלא כבר נאמר את פני האדון ומה ת"ל אלקי ישראל על ישר' הוחל שמו ביותר ע"כ שאפשר שפירושו אחר שאמר האדון הכולל כל העולם ובכלל הם ישראל לזה תירץ שהוסיף ה' אלקי ישר' שאלו יצאו מכללא כי לכל העולם הוא אדון שהם עבדים וכל נכרי כשהוא יבוא אל הבית אף שהוא עבד יש לו הזכות כמ"ש שלמה הע"ה על הנכרי ואתה תשמע השמים אבל עם ישראל יתכנה עליהם בשם ה' אלקי ישראל מובן כי תיבת אדון באה בשביל כל הכלל: