אהל יעקב קנג

יתפרדו כ"ל פועלי און וזהו הרמז והסירותי את כפי ודרשו בו שנתן רשות לחבל ע"ש ומובן וכן מ"ש במציעא (פ"ה.) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה הקב"ה גוזר והוא מבטל שרמז כפי שם כפי ואחרי שהוא מפריד ביניהם אז אין שטן ואין פגע רע המונע ולזה והוא יכול למנוע הגזירה ומה שהוא גוזר הקב"ה מקיים] וזהו משים נפשו התפילה שנקראת נפשו לשם כפי שלא יפגעו בה הקליפ' שאזי היא חשובה תפילה שניצולת מהם והרמז נפ"ש עם כ"פ עולה גימט' תפילה ביו"ד עם האותיות ולהבין גמר הכתוב ובירך את לחמך ודרשו אל תקרי ובירך אלא וברך ויתפרש בהקדים חקירת הפילוסופים הובא בשעה"פ פ' עקב ושם באורך שהק' דאחר דחיי האדם תלוים באכילה ושתיה ובהעדרם האדם ימות א"כ איך יצוייר השארת הנפש אחר דחייה תלוים בגשם שהוא האוכל נמשל כבהמות ומתרצים דזה הוא על נפש החיונית הקשורה בכוחות הגוף ובעליתו תעלה ובירידתו תרד אבל בנשמה הרוחנית היא נזונית מן הברכה שמברך על האוכל ועל המשקה ע"כ וזהו ועבדתם וכו' ובירך אל תקרי ובירך עד שאתה תברך אז ובירך לחמך ומימך והסירותי מחלה מקרבך כי בזמן שאינו מברך הנשמה שבקרבו היא חולה מחסרון מזון הברכה והגוף ג"כ חולה מהאוכל שתהיה לו מארה במיעיו כי בשינוי כל דהו נחלה עד שהרופאים כתבו שיעור ללחם עס בשר שליש ודגים וירק כך וכך וגם בצל חריף כך וכך ולא זכרתי איה והכתוב מבשרו כשמברך ואז נהנית הנשמה וניזונית אז גם הגוף סר אל משמעת הנשמה ומתאמץ כח השומר הגוף שקבל מהשמים ע"ש ועי' בקול יאודה על הכוזרי מ"ד דכ"ג ע"ש ולזה תפס לשון יחיד כל חד כשיעורו ולהבדיל כן תמצא בקללה כתיב והסתרתי פני מהם לשון רבים וסיים והיה לאכול ומצאוהו כתיב חסר וי"ו צרות רבות ורעות דגם בעונש יש הפרש מהסתרת פנים אחד מחבירו כללי ופרטי דפרטי (עי' בהקדמת שע"ה להאר"י ז"ל) ואת זה ראינו בחוש במלחמת העולם הכללית שתוקפה היתה בשנת רעו"ת לפ"ק ועי' מ"ש האר"י כ"ו פעם כ"ו גימט' רעות ועכ"ז רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' הדבק בו הצדיק מבטל הרעות ממנו בכח שם ה' העולה מספר רעות כנ"ל וכאשר ראינו שהיה הפרש בין עיר לעיר ובין איש לחבירו אם מהמלחמה ואם מהמכות שהיו באותם השנים רח"ל אל אלקי הרוחות לכל בשר כדרשתם ז"ל ברוך הוא לעד רחום בדין וק"ל: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה' בהיותי בירוש' ת"ו בחו' תמוז ש' עטר"ת באסיפת הרבנים יצ"ו הקשה לי שם רב אחד יצ"ו משם הג' רבי ישראל סלאנטיר ז"ל והוא עפ"י מ"ש בחגיגה (ב.) דסומא באחת מעיניו פטור מן הראיה משום דכתיב יראה יראה כדכך שבא לראות בשתי עיניו כך בא ליראות בשתי עיניו שלו ע"ש ברש"י ותוס' והרי במדרש שה"ש איתא (ע"פ ברח דודי ודמה לך לצבי וזוהר שמות י"ד.) מה צבי זה כשהוא ישן עינו אחת קמוצה ואחת פתוחה כן בשעה שעושין רצונו של מקום מביט בשתי עינים דכתיב עיני ה' אל צדיקים וכשאין עושין רצונו של מקום מביט בעין אחת עין ה' אל יריאיו ע"כ. וידוע כי שם האדון הוא מאמר המצטרף שיש לו עבד א"כ אחר שכתוב פני האדון מורה על הזמן שאין עושין רצונו של, מקום וידוע סברת