אהל יעקב קנב

פ' משפטים ועבדתם את ה' אלקיכם ובירך את לחמך וגו' והסרותי מחלה מקרבך, לנו להבין דהתחיל בלשון רבים וסיים בלשון יחיד ואפשר לומר רק נקדים החילה מ"ש הג' תוי"ט פ"ז דברכות מ"ט בטעם שבזימון מזכירים שם אלקים וכמ"ש נברך לאלקינו ובברכת התורה זוכרים שם קוי"ק ברכו את ה' ותירץ כי במזון הדין נותן לזון את ברואיו אחר שהוא בראם הדין נותן לפרנסם כדי חייהם לפחות ולזה מזכירים שם אלקים שבדין הוא אבל נתינת התורה לישר' זאת היתה בחן וחסד ורחמים גדולים ככתוב ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ולא עשה כן לכל גוי ובודאי בכונת הג' שכתב הדין נותן לזון ברואיו הוא צמצום כדי חייו דוקא אבל כשהוא בשופע גם זה הוא בחסד ולזה אומרים בתפילה מכלכל חיים בחסד כי כלכלה הוא בשופע ולא כמו הזנה וכן מ"ש הזן את העולם כולו בטובו הוא משום שסיים בחן וחסד וריוח ולזה לא התחיל בטובו הזן את העולם משום שבדין זן את העולם אבל בחן וחסד וריוח זהו בטובו ופשוט אשר עפ"י דב"ק יתפרש כונת רז"ל במס' בתרא (ד"ח.) רבי פרנסני ככלב פרנסני כעורב ע"כ והענין כי להיות שרבי לא רצה לתת לו מזון בשני בצורת רק אם הוא קרא מקרא משנה וכו' וזה מורה דלפי דעתו הקב"ה נותן מזון לאדם רק אם הוא ראוי במעשיו ולימודו ולזה חידש לו שאין הדין כן וזהו פרנסני ככלב וכעורב כי שנים אלו המרו פי ה' ושמשו בתיבה וזה לקה בעורו וזה נקשר ובכל זאת השי"ת מפרנסם ובתיבה נזונו ע"י נח וביציאתם כתיב לבני עורב אשר יקראו שנותן להם לחמם אלא ודאי כמ"ש התוי"ט דאחרי שהוא בראם בדין הוא לזונם וא"כ גם אתה כשתפרנסני מיקרי עושה רצון ה' כמו שהוא זן גם מה שאינו ראוי גם אתה והלכת בדרכיו וזהו רמז הכתוב ועבדתם את ה' אלקיכם לשון רבים כדרשתם עבודה שבלב זו היא תפילה וזה כללי הראוי ושאינו ראוי וככתוב שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו (ועי' בס' אור ה' לר"ח קרשקש נאמין היותו יתברך נעתר לבקשת המתפלל התולה בטחונו בו ע"ש) והיות כי תפילה בלא כונה כגוף בלא נשמה (רמזו תפילה גימט' בכוונת הלב) על זה מחלק לכל אחד הראוי לו לפי כונתו וקריאתו אל ה' באמת ובמדרש (איכה ג' כ"ג.) טוב ה' לקוויו יכול לכל ת"ל לנפש תדרשנו והרי הוא כמבואר ולזה סיים ובירך את לחמך ומימך לשון יחיד כל אחד כפי כונתו בעבודתו יתברך לחמו ומימיו וזה הוא מ"ש הכתוב בפרשת עקב התחיל בלשון רבים עקב תשמעון וסיים ושמר ה' אלקיך לך את הברית כי שמר לו ברית האבות כפי' בחי' הנושאים וירמוז בדרכנו מ"ש רז"ל בתענית (ח'.) אין תפילתו של אדם נשמעת אלא א"כ משים נפשו בכפו כונתם בנשמעת, כל מה שהתפלל ישמע וזה דוקא כשמשים נפשו בכפו שפי' כונה שלימה שאז אין כח למקטרגים למעט ולצמצם מבוקשיו כולם ונסביר הדברים לפי מ"ש האר"י ז"ל בפסוק שפה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרה יהיה לו לא יקרע שהוא ר"ת ס"מ ופלונית ושם כפי מפריד ביניהם שרמזו בו נוט'