אהל יעקב קנא

מה ראה ברזל ליפסל יותר מן המתכות מפני שהברזל הוא פורענות וכו' ומזבח סימן כפרה מעבירין סי' פורענות מן סי' כפרה ע"ש ובמכילתא יתרו גזית שהונף עליהן ברזל שהברול מקצר וכו' ע"ש וזה מפורש בדברי רמב"ן ובעיקר הקושיא אפשר לומר חדא דפה מדבר בזמן החשמונאים דעניים הוו וכמ"ש בר"ה (דכ"ד:) ובפ' כל הצלמים (מ"ג.) שפודין של ברזל פירש"י עניים היו ע"ש וא"כ לא היה כדאי לעשות כלי סתות מכסף תחת שנקל עליהן להביא אבנים מחדש ויגניזו הקודמין מצורף לזה הוא להודיע להם טומאת המקדש וטהרתו שנטהר עתה שתשרה בם השכינה ולזה הביאו חדשים ובלא"ה לפי מש"ל דדעת רבי היא העיקרית גניזתם לאו מטעם רב פפא שגם הוא לא כיוין רק לדחות כמש"ל משה"ג ודברי רמב"ן לפי ההלכה נאמר שהיא סברת רבי ולדברי רב פפא יש לדחות כנ"ל, דעניים הוו (ולפי המכילתא בלא"ה פסולים שאם הונף עליהן גם קודם שנקדשו פסולין ולא מועיל בהם כלום ע"ש וזה לא יוצדק עם הש"ס לינסרינהו אחר דנפסלו מנגיעת ברזל ואכ"מ): גם תמה כת"ר בין לרמב"ן הסובר שהם קדושת הגוף ובין לסברא דאין להם פדיון משום דאשתמוש בהו גבוה מ"מ קשה לו לכת"ר באבני היכל ועזרות מדוע יגנזו היה להם לסתתם בחוץ ולתקנם כי דוקא אבני מזבח אסורין בין בפנים בין בחוץ בסתות אבל היכל ועזרות מסתתן בחוץ ומכניסם בפנים וכמ"ש ברמב"ם בפ"א מה' בית הבחירה וצ"י עכ"ל ולקוצ"ד אני תמה מדוע לא הק' כת"ר את דברי רמב"ם אהדדי שהוא פסק באבני היכל מסתתן בחוץ ובו בפרק פסק אבני היכל שנפגמו אין להם פדיון ונגנזים ע"ש ותיקשי ליה מדוע לא יוציאם לחוץ ויסתתם והיה אפשר לומר דבעת שיוציאם לחוץ תיכף נפסלו ביציאה לחוד והוא ממ"ש בנדרים ס"ב ומה בלשצר וכו' פירש"י דע"י שהוציאום מביהמ"ק נתחללו ע"ש ומשמע דביציאה לחוד נתחללו כפשטא והרב יד אהרן כתב דעדיפא דבכניסת האויבים בלתי שום מעשה נתחללו ע"ש וא"כ הוא פשוט החילוק דכעת שהם בפנים אסור הסתות בם ולהוציאם לחוץ לסתתם נפסלו בהוצאה לפי מ"ש וכ"ש להיד אהרן אף בפנים ולזה היה הצורך בגניזה וזה הוא לשיטתו שהגניזה היא לכל ובש"ס לא הוזכר הגניזה רק לאבני מזבח דוקא ומובן דלק"מ ומדברי הרמב"ם יש לחלק בין נגממו ונפגמו לבין שקוץ ע"ז ומובן החילוק ותו לא מידי את זה כתבתי בקצרה לאהבת כת"ר מזר"ק טהור אני תפילה לאל נעלה השי"ת ירפאהו רפו"ש ויזכהו לשוב לשבת באה"ק ארץ אבותיו הקדושים אראילים ותרשישים באתי עה"ח שנת תער"ב רנתי לפ"ק ברב עז ושלום החותם באהבה: יעקב חי זריהן ס"ט