אהל יעקב קמח

אין ראיה אחרי כי למסקנת הש"ס האי דגנזום הגם דחולין הם ע"י פריצים שחללוה בכל זה גנזום משום דאשתמוש בהו גבוה ולכן לא הקשו למאי דס"ד אמאי גנזום ליפרקינהו וליפקינהו לחולין גם מאי דהביא ראיה מן התוספתא דאבני היכל שנפגמו אין להם פדיון וטעונים גניזה וכ"ש אבני המזבח דדינו ככלי שרת דמשמע מדבריו דאף שאינם ראוים למזבח דיש מועל אחר מועל מק"ו מאבני היכל לע"ד אין כל כך ראיה דמ"ש בתוספתא אין להם פדיון וטעונים גניזה אינו משום דקדשי קדושת הגוף אלא מטעם דנשתמש בהם גבוה אינו רשאי להשתמש בהם הדיוט וכו' עכ"ל, וזאת תשובתי על דב"ק מה שדחה לסברת רמב"ן יסלח כת"ר כי לא כיוין יפה אחת דלפי הס"ד שמביא ממנה ראיה הרמב"ן עוד לא נודע האי סברא דאם נשתמש בהו גבוה לאו אורח ארעא דא"כ לא מקשה עוד ליתברינהו וכו' אלא היה סובר העיקר הוא רק דהאסור והמותר מדינא דמה שהוא אסור אסור בכל גוונא ואם הוא מותר בכל גוונא ולזה מביא הרמב"ן ראיה מדלא הקשה ליפרקינהו וכו' אלא אחר דברי רב פפא שפירש דקדושת הגוף יש להם וזה בתורת דחייה, זאת ועוד אחרת והיא עיקרית יש לומר כי נעלם מעיני קדשו מ"ש הר"ן פ' ר' ישמעאל שלדבריו כל אותו הפלפול והמסקנא דרב פפא הכל דחוי מהלכה והעיקר הוא כרבי דלית לן מאי דשנינן לעיל כיון דאשתמוש בהו גבוה לאו אורח ארעא להשתמש בהו הדיוט דאם איתא איך מוכחי מכלים דאחז דילמא מהאי טעמא וכו' ע"ש שהאריך גם בשה"ג שם כתב וז"ל כי פשיטא דרבי הוה ידע לה להאי סברא דבאו בה פריצים וכו' והעיקר הוא לאסור ועוד דדברי רב פפא אינם אלא לדחות ואין דבריו עיקר (דברי השה"ג והר"ן נראה שנעלמו מהרב מהר"ש אלגזי ז"ל בשיטחו לע"ז ע"ש) ומעתה בההוא סגנון דברי הרמב"ן דדברי רב פפא דחויים הם ועי' להרב יד אהרן באו"ח סי' עת"ר מה שפלפל וכן משמע מדברי הרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג בה' חנוכה וז"ל אבל לא משום ההיא דפ' ר"י מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח וכו' משום דאותם אבנים לא מתסרי באותו שקוץ מדאוריתא דאין אדם אומר דבר שאינו שלו רק רבנן הוא דגזור וכו' ע"ש מבואר דסבר כי סברת רבי עיקר שמדינא לא נאסרו והם הקדש ולא נתחללו ע"י פריצים כסברת רב פפא כי דחויה היא מהלכה ובעניותי כמו שראיתי להרב יד"א שם שעמד מתמיה בדברי הרא"ם הללו מהא דרב פפא כי לפי האמור לק"מ וכנ"ל משום שסברתו דחויה היא אליבא דרבי וצל"ע ומעתה כפי האמור ממילא נדחה מ"ש ידידי הרב יצ"ו בכונת התוספתא דאבני היכל שנפגמו וכו' שרצה לומר הטעם משום דאשתמש בהו גבוה ולא מטעם שהם קדשי קדושת הגוף וכו' ע"ש דליתא דהא סברת רב פפא דחויה היא ומוכרחים למ"ש הרמב"ן דקדושת הגוף יש להם נחזור עתה דהנך רואה להרמב"ן והר"ן ושה"ג והרא"ם להדיא דאוקמתא דרבי עיקר וסברת רב פפא גם הוא עצמו לא כיוין רק לדחות דוקא ולזה תמצא דרבינו הרכ"מ בה' בית הבחירה עשה מקור לדברי הרמב"ם שכתב אין להם פדיון מהתוספתא הנ"ל דקתני אין להם פדיון וטעונים גניזה ולא עשה לו המקור מהש"ס דפ' ר"י הנ"ל משום דדחויה היא (ותם אנכי לפי זה מהרב