אהל יעקב קמז

אלקים ר"ל אפי' ע"י שתוף וזהו אומרו על פני וזהו הטעם שקשר השי"ת השבת ביצ"מ משום שהשבת בחי' הוא עליון מהטבע שזהו אולי הטעם שבשבת ניתנה תורה כמו התורה שהיא למעלה מהטבע כן הוא יחוס השבת ולכן איתא בזוה"ק שבת יומא דאוריתא (עי' בני יששכר מ"א אות כ"א) וכבר כתבו שהשבת הוא הבריח המקשר כל העולמות ואפי' עולמות העליונים שהם למעלה מהטבע ולזה יחס להם שמירת השבת וחיובו ביצי"מ שהנושאים שוים המה ניצולו ויצאו היפך הטבע יתחיבו בשבת דכוותיה וזהו מש"ה בשבת כי אות היא ביני וביניכם שזהו האות שאתם לחלקי ולזה שדדתי הטבע בשבילכם ולזה גוי ששבת חייב מיתה חוצפא הוא שיוציא עצמו מתחת השרים והטבע להיות שובת כמובן: עוד נישב הקושיא הנ"ל למה לא אמר אשר בראתיך ונקדים מ"ש בעירובין י"ג נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וקשה מה הוצרך לומר ועכשיו שנברא דהתכלית היה אם נוח לו שנברא שע"ז היתה הויכוח ביניהם ולישב נעיר עוד דהרי כתיב בתורה כל אשר עשה והנה טוב מאד ותכלית בריאת עוה"ז לפחות הוא האדם ואחרי שהבריאה הכתוב מעיד שהוא טוב איך חלקו בזה מעיקרא ואדרבה מצינו ביעוד הכתובים למען יאריכו ימיך וכו' ואם חיי האדם הם לרעה על מה היעוד הזה וכבר הרב במורה ח"ג פי"ב האריך לבטל הסברא הזאת שבריאת האדם היא נקמה ורעה לו עש"ב ואפשר לישב שיש חי' בין מלת טוב למלת נוח דטוב יאמר על הקנין העצמיי למשל בחולה המשקים אותו סמים מרים לרפואתו וחייו ובעצם שחייתם לא נוח לו אבל הם טובים אליו ולחייו ובכן ירדו רז"ל לסוף חיי האדם כי הם מלבד העמל והחלאה וחולי הגוף ויסוריו ושכול בניו ושנאת הבריות ודברים המזיקים רבו מלמנות ובודאי כי תכלית בריאתו לא היתה על זה שזה חשוב כבהמות ויותר גרוע כמובן שהוא מרגיש וידע בכל חיי הצער והבלבול הזה ועל זה לא נוח לאדם שנברא אלא שהחיים הללו הם כלי שרת בעבור שיקנה קנין מושכל דתי רוחני אמצעות התורה והמצות ובכן יאמר נוח לו שלא נברא מצד מיקרי וחיי הגוף ויאמר בבריאתו טוב מצד הקנין הרוחני וכ"ש למ"ש המקובלים שהגם שהוא השפל הוא המניע כל העולמות עד אין קץ כידוע וא"כ לזה לא אמר אשר בראתיך שמצד זה לא נוח לו אלא אשר הוצאתיך מארץ מצרים מלאה שגעונות והבלים ומורק פגולים הוצאתיך מחלאת דיעותיה השחורות והביאותך אלי שזהו הטוב האמיתי ודוק: פלפול קטן ביני ובין רב אחד יצ"ו בהיותו בחו"ל שנת תרע"ב מזבח אבנים תעשה לי בס"ד אכתוב פה פלפול קטן שהיה ביני ובין ידידי אחד מהרבנים שיחיה ותשובתי אליו אחת לאחת בשנת תרע"ב ליצי' העתקתי הדברים כמו שהיו אף שאח"כ נזדמן לידי דבר מה בכל זאת היות כי קשה לגמור בעתיקא לזה לא שמתי יד בהכתוב מאז ומקודם וז"ל הטהור אבקשה מכת"ר לעיין מר אודות מ"ש המאור ורמב"ן ז"ל באבני המזבח דמס' ע"ז דנ"ב דלהרמב"ן סברתו דהם קדושים קדושת הגוף ויש בהן מועל אחר מועל וראייתו משמעתין ע"ש ונלע"ד