אהל יעקב קמב

רק בהתלבשות קולו או הדיבור שלו ע"ש ובהר סיני יש קול הנברא מן הטבע ועי' להג' בעל תפארת ישר' באבות (פ"ו מ"ב) במשנה בת קול יוצאת מהר חורב ע"ש והנה קול ה' מתלבש בקול הנברא מן הטבע והגיע למרע"ה הכי נמי נימא דהשכינה מתלבשת בכבוד נברא וע"ד כי שמי בקרבו אמנם מצאתי להרמב"ן בפ' ויגש שעמד מרעיד על דנא פתגם ושפך סוללה לקעקע כליל סברא הנז' עי' בדב"ק המאירים כספירים ומה אנחנו להרים ראש ולדבר דבר או חצי דבר מזה רק בעקבותם נלך באיזה רמזים דאורייתא וגם הפטפוט בה הוא נקרא טוב והוא כי עפ"י דברי הרב המורה שפי' כי כבוד ה' הוא אור נברא פירשתי בעניותי פי' הכתוב סו"פ משפטים וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ובמס' יומא (ד"ד:) כסהו ח"א להר וח"א למשה ולפי האמור יתפרש כפשוטו ויכסהו לכבוד ה' ושוב מצאתי שקדמני בזה הרב המלבים בפ' משפטים ופקודי וגם ראיתי שכן פירש השר מהרי"א ע"ש ומדויק לפי פירוש הנ"ל כפל הכתובים סוף פ' משפטים ויכס הענן את ההר וכו' ויכסהו הענן וכו' ויבוא משה בתוך הענן ומובן הדקדוקים שישנן ובפרט במ"ש תחי' ויכסהו הענן ששת ימים ש"מ שהענן היה מכסה רק ששת ימים וסיים תיכף ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן משמע שהיה שבעה והגם שמובן מה שיש לישב אבל לפי מ"ש הרב במורה שפיר טפי כי בהר היו שני עננים ענן של ההר עצמו כשנחרד ועלה עננו כעשן הכבשן מאש הטמון בתוכו וענן פרטי המקיף על הכבוד כמ"ש בדניאל וענן וכו' וכבוד ה' בו (דהוי ליה שני כיסויין כדין כסוי הקדש וכלי השני שהוא ענן ההר הוא כלי שאינו כליין ועי' באו"ח סי' מ' ור"מ) וזה היה ששת ימים ובשביעי יום מתן תורה שכל ישראל נתעלו עלוי גדול בקדושה ובטהרה אז נגלה כבוד ה' מהענן הפרטי המקיפו וככתוב ישת חשך סתרו ולזה ומראה כבוד ה' כאש אוכלת כי ענן ההר היה מהאש הטבעי שבו לזה יכלו לראות כאש אוכלת ולזה יאמר ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר כי ענן ההר ואש ההר נשארה גם ביום השביעי (ובכוזרי מ"א סי' כ"ז האש היתה ארבעים יום ורואין אותה העם ורואין משה נכנס בתוכה ויוצא ממנה ע"ש) והוא נכנס ועולה בו כי פשיטא שלא יפחד מענן ואש ההר ועלה אל הכבוד לטייל פנים בפנים כלומר פני משה נגד הכבוד הנקרא הוא פני ה' וזהו ויעבור ה' על פניו שהוא הכבוד וככתוב ומלאן פניו הושיעם וכן מש"ה ויוציאך בפניו בכוחו הגדול שאין לו פשט ממשיי עד שהספורנו הוכרח להדחק ולפרשו על הנסים שהם למעלה מהטבע ונקראים בפניו ע"ש ולפי הנז' יתפרש פשוט על כבוד ה' הנקרא בפניו (עי' זוה"ק ויקרא תלת ענני הוו ועי' משפטים דצ"ט): עוד מילתא בפומאי בדרך זה לישב התמיהא הגדולה שהרעיש הגאון האדיר הרב יעב"ץ בספרו המטפחת עמ"ש בזוה"ק מאן פני האדון ה' דא רשב"י וצעק ככרוכיא הגאון חברותא כלפי שמייא? ע"ש וכפי האמור ניחא דכיון שפני ה' רומז על הכבוד הנברא כנ"ל וכבר ידוע כי הנפש נקראת כבוד וככתוב (תהלים ט"ז ט') ויגל כבודי ועי' רש"י שם וכבר ידוע כי רשב"י גדלה מעלתו