אהל יעקב קמ

לזה משום מי איכא מידי אישתרי גם הגוי בהם באבר הפורש דבאותו רגע אסור הישר' מה"ת משום דם דאז גם הב"ן נאסר מדין אבמה"ח לזה הוא נשאר באיסורו מטענת איסור שבו להיכן הלך והישר' אישתרי אחר יציאת דמו: וראיתי בשו"ת חת"ס ביו"ד סי' י"ט שכ' וז"ל אמנם מהתימא על הרמב"ם דפסק כרב אחא בר יעקב ולא חייש לבריתא דתניא דלא כרב אחא ב"י וכבר עמדו בזה האחרונים ועי' מהר"מ שיף וכתב דלכאורה יש לתמוה אש"ס דסנהדרין דנ"ט דפריך אהך סברא דמי איכא מידי והרי יפ"ת ומשני שאני נכרים דלאו בני כבוש נינהו וכירש"י לא ניתנה ארץ לכבוש אלא לישראל שאף לישראל לא הותרה אלא במלחמה ע"י כבוש וכו' וע"כ דאף בחו"ל אין כבוש לגוי והוא נגד תלמוד ערוך בגיטין ל"ח וכו' דמסיק אמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון וכו' א"כ תיהדר קושית הש"ס והרי יפ"ת ואין לומר דשאני נכרים דלאו בני כבוש וכו' וצלע"ג וכו' וכו' וא"כ הלכתא כראב"י דאיכא מידי דאסור לישר' ושרי לנכרים וכן הוא להדיא ברבה פ' בראשית ופסק כן הרמב"ם עש"ב ואנא עני בא נלע"ד דאי משום קושית הש"ס אהדדי הוכרח לעשות מחלוקת בש"ס ולההיא הסוברת דעמון ומואב טיהרו בסיחון מוכרח דבני כבוש וממילא כשתיקשי מיפ"ת דהותרה לישר' ולא לב"ן אין לתרץ לאו בני כבוש וכו' אי משום הא יש לדחות א' לפי מ"ש הרב פרי האדמה ח"ג בקונט' תוספת הביכורים משם מהר"ח הלוי שנכנס בקושיא זו מהא דאיתא דנכרים לאו בני כבוש לההיא דעמון ומואב ותירץ דקודם מ"ת היו בני כבוש רק אחר מ"ת דוקא ישר' בני כבוש ומשו"ה והוא נלחם במלך מואב הוא קודם מ"ת ע"כ ולקוצ"ד יש ראיה לדב"ק ממ"ש במד"ר והביאה רש"י ריש בראשית אם יאמרו לסטים אתם ישיבו העולם של הקב"ה ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע"כ הרי דמלך שכובש ממלך הוא ברצון השי"ת ואחרי שכן פשיטא דחשיב כבוש רק ממ"ת ואילך בעת כבוש הארץ לא נתן הכבוש להם רק לישר' ולזה כתבו רז"ל ברמז אמר הקב"ה ליתי סיחון וליפוק ממואב וליתי ישר' וליפקו מסיחון ע"ש בחולין (ד"ם:) כי קודם מ"ת היה להם דין כבוש ועוד תי' הר' פרי האדמה מדידיה דאף דלאו בני כבוש מ"מ אם לקח ארצם מדינא דמלכותא נתיאשו והוי הפקר וזכו בה מדין הפקר וכמ"ש בבתרא (דנ"ד:) נכסי גוים הרי הם כמדבר וכו' ע"ש ובזה לא יחלוקו הש"ס זה לזה, חוץ מזה לקוצ"ד נראה דפי' הש"ס לאו בני כבוש נינהו אין פירושו כשכובש מלך ממלך את ארצו דלא חשיבא כבוש מלך השני עד שתיקשי מעמון ומואב אלא פירושו לא נצטוו לכבוש לגמרי משא"כ ישראל שמצינו שבארץ נצטוו לכבוש ובמלחמת הרשות נתן להם הרשות ללחום אחר כבוש הארץ ולמי שהיה לו החיוב הקדום שנצטוה בו לכבוש הארץ אליו נתנה הזכות של יפ"ת אף אם הוא במלחמת הרשות דשייך הוא בכבוש הקדום שנצטוה בו אבל למי שלא נצטוה לכבוש בארץ אין לו הזכות ביפ"ת אך כשכובש מלך ממלך הכביש הוי כבוש (ועי' מ"ש בפ' ואתחנן עפ"י חי' זה לישב הקושיא איך לקח מרדכי בית המן ע"ש שעפי"ז ניחא) ועוד חוץ מכבוש הרי איכא פה גם חזקה ובחזקה אף הם זוכים ולזה בעמון ומואב טיהרו בסיחון בכבוש