אהל יעקב קלו

עמד והתירן מיהו אל יעברו שעתידין הם ליתן את הדין עליהן ע"ש וכן מוכח גם פשטא דש"ס כאשר עין הקורא ישר יחזו פנימו ולא צריך להאריך ובעיקר קושית הרב ושב הכהן דמאי רבותיה דגר תושב נעלם מעיני קודשו דעל קושיא זו כבר עמד הר"ן בפ"ק דע"ז וז"ל אע"ג שגם בני נח מוזהרים הם בכך מ"מ כיון שאינם נזהרים צריכים קבלה ע"ש ובפירוש האגדה מלבד שאין הפשט כן עוד בה הא קי"ל דאין משיבין בדברי אגדה וכמ"ש בירוש' פאה וחגיגה (עי' מ"ש בשופרי' דיעקב ס' שלח לך ופתחי תשו' אה"ע קי"ט מהפר"ח והג' צה"ח בקונט' מטבע הברכות ובחי' לנדרים ע"ש) אמנם יש לישב הקושיא הנ"ל דאיך יתכן מודעא לסברת ר' אחא רק נקדים תחי' מ"ש הג' צה"ח בקונט' אין למדין מקודם מ"ת ותכלית דב"ק הם כי שבע מצות בני נח אינם מפני שנצטוו בני נח רק מפני שנצטוו בהם ע"י מרע"ה דוקא התרי"ג מצות לישראל והשבעה לבני נח וכמ"ש הרמב"ם וכו' והגם שקיימם אדה"ר ונח וכו' זה לא היה לחק קבוע ואין לחייב העוברים בהם מן הדין כיון שלא נשלח להם מי שיגיד להם במצות ה' רק ע"י מרע"ה שהוא היה השליח לישראל בתרי"ג מצות ולב"ן בשבעה עש"ב שהכריח את זה (ויש להעיר בדב"ק ממ"ש הר"מ בפ"ח מה' מלכים ה"א והודיענו ע"י מרע"ה שבני נח מקודם נצטוו בהן ע"ש ויש לישב בדוחק). וכן זכורני שכתב הג' בעל עץ החיים אבואלעפיא זצ"ל והביא משם גאון ראיה לסברת הרמב"ם ממ"ש בסנהדרין (דנ"ט.) מצוה שנאמרה לב"ן ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה לב"ן ולא נשנית בסיני לישר' נאמרה ולא לב"ן ע"כ שפירושו מפי משה אם לישר' ואם לשניהם ע"כ הוא בזכרוני וכפי זה עולה עתה שהם התיצבו בתחתית ההר וכו' נתבטל התורה ומצותיה ח"ו אחר שהיו אנוסים א"כ פשיטא כי דין שבע מצות לב"ן יפול עמהם דכשיש תרי"ג לישר' אז יש לב״ן שבעה וכשבטל זה בטל השני וא"כ אף שאכלו בני מעיים ומפרכסת שהם אסורים לב"ן וכן כל הדברים האסורים לא חשיבי דת רק כשיש תו' לישר' אבל אחר שבטל זה ח"ו נפל כל השליחות זה בכלל המודעה רבה כנ"ל לישב פשוט לפי סברת רב אחא, עוד נישב עפ"י הדרש כפי מ"ש הרשב"א ז"ל דמה קבלה זו (שהיתה בימי אחשורוש) מה תועיל מסוף העולם לתחילתו אם קודם אחשורוש לא היו מצווין למה נענשו ואם נאמר מפני שעברו על גזירת מלכם א"כ בטלה מודעא זו ותירץ שבתחי' אעפ"י שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם את הארץ אלא כדי שיקיימו התורה ככתוב ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור וכו' ולפיכך כשעברו הגלם ומשגלו יש מודעא על הדבר וחזרו וקבלוה בימי אחשורוש עכ"ל ומעתה יש לומר דאחר החורבן והגלות ישר' היו מתאבלים ולא בא בפיהם בשר כלל וכ"ש מעיים וברז"ל איתא מיום שחרב בהמ"ק דין הוא שנגזור על עצמינו שלא נאכל בשר וכו' ע"ש ואם רז"ל כתבו על חורבן בית ב' הארוך כ"ש בחורבן בית ראשון שלא היו אוכלים כלל ותדע קצת דהרי מאכל חמ"ו היה זרעונים והגם דשם היה בשביל הטרפות מ"מ יש לומר דשארית ישר' היו אבלים בענין זה לשפלות נפשם וק"ל, אחז"ר האיר ה' את עיני בפי' דניאל למהר"מ אלשיך ובקפיטל יו"ד הביא הר"מ חגיז מר"ס גאון במ"ש