אהל יעקב קלה

קיל משל יסו' ולא חשיב ברצון גמור פש גבן מש"ל דפה לא יאמר מודעה משום שה' בוחן לב חוקר כליות וידע שהם ברצון אך יש לדחות לפי מ"ש מהרד"ך בבית י"ז וז"ל דההיא דנדרים שייך שפיר למימר דהיכא דהאונס אונסו לישבע אם לא יאמר בלבו היום או עורמה אחרת הרי הוא נשבע מרצונו דהאונס אינו אונסו אלא על מוצא שפתיו וכו' אבל בקבלת התורה שהאונס עפ"י הדבור דיודע מה בלב האדם כי הוא בוחן לבות וכליות וכו' וא"כ אנוסים היו לקבל בפה ובלב ע"ש, ובעיניי לא זכיתי להבין אחר דהלב רצה שיאמר בו ג"כ אונס הוא קשה להבין ונעלם ממני ועכ"פ עפ"י דב"ק ירמוז הכתוב בתהלים (מ"ד) הלא אלקים יחקור זאת שהיא התורה שהיתה באונס וכי תימא דבלבם רצו הלא הוא יודע תעלומות לב וגם על זה אנוסים (והן אמת יש להסס בזה דאחר דגם הלב הסכים מה הפרש אם מפני הפחד שהוא יודע מה שבלב הסכים או הסכים הלב מחמת יסורין התכלית שהרצון הסכים וזה נקרא רצון גמור וצ"י והכתוב הנ"ל כי הוא יודע תעלומות לב יתפרש שהוא ישוב למה נתחייבו שידע תעלומות לב שרצו): מעתה נחזור לדברינו דאיך יתכן מודעא לסברת רבי אחא אחר דהוא עצמו אמר אסור לב״ן לאכול מעיים וכו' ובודאי שכל איתם הדורות אכלו וא"כ שוב הוי ברצון גמור והנה לפשטא לכאו' יש לומר דמ"ש שיטענו אנוסים אין פירושו דחשיבי כאילו לא קבלו כלל אלא כי אתשיל רב אחא לומר דכיון שבתחי' הקבלה היתה באונס הגם שהיו מתנהגים בכל חקי היהדות בין להקל ובין להחמיר בחושבם כי הס חייבים גמורים מ"מ יש לומר כי אח"כ שהפרו חק תורה ח"ו אותה טענה שקבלנוה תחי' באונס אף שאח"כ תפסוה מ"מ אינו דומה העונש למי שמתחי' קבל באונס ונשאר תופסו ואח"כ ביטלו למי שהיה מתחילה ברצון גמור ותדע שהרי בלא"ה קי"ל (ב"ק ס"ב:) תליוה וזבין זביניה זביני וכ"ש אם תליוה לקבל הוא עצמו דורון האם יש מתנה ולקח טוב בעולם הדומה לה שהיא חייהם בזה ובבא ותענוג נשמתם האמתי עין לא ראתה וכו' אלא לאו שר"ל קצת זכות להקל מעונשם כנ"ל בטענה זו כי לא חפצתי בתחילה אך זה דוחק כי הפשט הוא מודעה רבה הוא לפוטרם מכל וא"כ הדרא קושיא הנ"ל. אך היה נראה לישב עוד רק נקדים מ"ש במס' ע"ז (ד"ב) ראה ויתר גוים ראה שאין מקיימים שבע מצות בני נח עמד והתירן להם ע"כ וא"כ יש לומר דגם לעונש לא יתחיבו ולא יענשו עליהם כדברים שאסורים לעשותם אחרי דמן השכר ליתנהו גם מן העונש ליתנהו ומה שמקשה בש"ס אתגורי אתגור אולי יש לומר דלא נחשוב דלעונש לא יתחייבו ועל השכר יקבלו וכשתירץ שאינם מקבלים שכר הדר דינא שוב לומר דשוים כמו השכר שאינם מקבלים גם בעונש לא יקבלו בעוברם ובזה ראיתי להרב ושב הכהן בסי' ל"ד על מ"ש הרמב"ם גר תושב הוא שקבל עליו שבע מצות בני נח והק' הוא ז"ל דמאי רבותיה דהרי מאדה"ר והק' הוא נצטוה בזה ומאי חדושיה ותירץ עפ״י אגדה זו ופי' הש"ס כמ"ש בעניותין עש״ב שוב ראיתי דפורושנו הנז' בכונת הש״ס ליתא ולא משמע כלל הכי ובפירוש איתא ברש"י מס' ע"ז (ד"ו) ד"ה ולכ"ע ונהי דאמרן