אהל יעקב קלג

דברים א' מ"ו) ע"פ כימים אשר ישבתם ע"ש ומפורש בכתוב אוכל בכסף תשבירני ומים בכסף וכו' ומ"ש הכתוב בפ' תבוא (דברים כ"ט ה') לחם לא אכלתם וכו' פירושו כמ"ש רמב"ן לא אכלתם לחיות בו וכו' ע"ש וא"כ זה אומרו אכלו את המן ר"ל לבדו הוא רק עד בואם אל ארץ נושבת שאזי אכלו גם מעבור הארץ את המן אכלו עד בואם אל ארץ כנען ר"ל שאז פסק לגמרי וק"ל: פ' יתרו ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה כתב הג' חיד"א בנח"ק משם רבינו אפרים אשר שם האחד ר"ת אשה להודיע שהיא קראה אותו כן ע"כ וקשה לי שהרי בפ' שמות כתוב ותלד בן ויקרא את שמו גרשום כי אמר וכו' ומשמע שהוא קראו שכתוב ויקרא ולישב נעיר עוד דבילקוט איתא דיתרו התנה על משה שהבן הראשון יקרא על שם הע"ז ע"ש א"כ איך מרע"ה יקראהו בשם זה שהרי כתוב ויקרא משמע שמשה קראו אך בסה"ק שופרי' דיעקב פ' ויצא הבאתי שם מ"ש הגר"א וחדשתי דבר חדש דבכל מקום שכתוב כי אמר הוא דיש בזה טעם נסתר מלבד הנגלה ודוגמאות רבות הבאתי ע"ש וא"כ בפ' שמות שכתוב כי אמר הוא קראו בשם גרשום משום גרות והיא קראתו בשם גרשם על שם הע"ז ולזה פה כתוב אשר שם האחד ר"ת אשה לרמוז על זה ולזה ניחא שכתוב בבן השני ושם האחד אליעזר ולא כתוב ושם השני משום שהראשון שייך לה והשני לו וכמ"ש בבעה"ט וק"ל: ויתיצבו בתחתית ההר רז"ל בשבת (דפ"ז) דרשו מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר ר' אחא מכאן מודעה רבה לאורייתא ופירש רש"י שאם יזמינם ה' לדין למה לא קיימתם יש להם תשובה שקבלוה באונס ע"כ וקשה לי דהרי אחא עצמו אמר בחולין (דל"ג.) אין מזמנין נכרי על בני מעיים דכיון דבבחירה תליא מילתא שתמות הני וכו' כאבר מן החי וכו' ט"ש וא"כ קשה דהרי ודאי הוא דכל אותם הדורות שממתן תורה עד ימות אחשורוש היו אוכלים מפרכסת ובני מעיים דאין זה חשוב בגדר לא ראינו דאינה ראיה דבודאי היה נזכר זה אם לא היו אוכלים א"כ מעשיהם הורו על עצמם שהם ישראלים גמורים וקבלו ברצון וממה נפשך הם נתפסים והגם כי בלא"ה יש לתופסם מכמה דברים דאסירי בב״ן כגון שמירת שבת ולימוד תורה דאסירי בב"ן מ"מ לשמירת שבת יש לדחות לפי מ"ש בסה״ק ביכורי יעקב סי' ד' ומהתורה לא נאסרה לב"ן אלא בזמן שיש ישר' דמאורסה היא לנו אבל אם ח"ו אין מאורסה לישר' שריא לכל וגם דבשלמא השאר הם חשבו אם לא ישמור שבת יחייבוהו מיתה הב"ד ולאונסו