אהל יעקב קל

מסוכנים בידם וממוצא דבר יובן שזה לא יהיה רק בחיים ולא במות כי אדרבה אז ינוחו וישקוטו שאין עוד שום פחד מהם ומה דמות נערוך לההיא דכתובות דהתם הוא סילוק נכסים שהוא מסלק עצמו מהנכסים עד עולם וזה ודאי שהוא כולל גם אחר המות שהסילוק סיבב הוא על עצמו מהנכסים והוא פשוט ובזה יובן ג"כ הטעם שאמרו ישראל בכללם שירה על הים ולמה לא אמרי ביציאתם ממצרים אלא הוא משום דעד אותו היום היו הרהורים רבים בישר' דעדיין לדעתם הם עבדי פרעה חשיבי ואם לא היו כל ישר' בשיטה זו אבל הרבה יש שהיו בדיעה זו ובפרט הערב רב אבל בקריעת ים סוף בראותם האויב שרדף אחריהם וחשבם למורדים וגם אותם שלא היו מורדים הבינו שפרעה לא יאמינם בזה לזה עתה שידעו שניצולו לגמרי כולם כאחד השתוו בשירה וזהו ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים במה שראו אותו מת על שפת הים אז ידעו שהם בני חורין גמורים ודוק: התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום אפשר שבישרם לישר' כי הנם שיעשה להם הוא בא בזכותם והטעם כי רז"ל (בתנחומא) כ' בפ' ופרעה הקריב שהקריב את ישר' לאביהם שבשמים שכולן חזרו בתשו' ואזי תאר לך שעם ישראל החביב כולן חזרו בתשו' כמה שמחה לפניו יתברך ובודאי שבזכותם היה הנס הגדול הזה וכבר ידוע בראשונים שהעושין לו נם בזכותו אזי זוכה הוא ורואה בעיניו במפלת שונאו וזה אומרו התיצבו וראו בעיניכם את ישועת ה' והטעם אשר יעשה לכם היום שהיא בזכותכם ולזה אמר לו ה' מה תצעק אלי שאינך צריך לצעוק אלי בזכות אחרים דבר אל בני ישר' ויסעו כי הם כדאים מצד עצמם לזה וק"ל: ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה וגו' נטה את ידך וגו' ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים יש להבין א' הכפל של הכתוב פעם שנית ובני ישראל הלכו ביבשה וגם שהזכירו אחר שכתוב וישובו המים ויכסו את הרכב וכו' אחר זה כתוב ובני ישראל הלכו ביבשה גם מה שכתוב נטה את ידך על הים וישובו המים דמה צורך לזה אחר שעבר צורך הנס ממילא המים ישובו לטבעם הקדום והרי בירדן כשנתקו כפות רגלי הכהנים מן הירדן תיכף חזר הירדן לטבעו ונפלו המים והלכו כדרכם ומזמן ישבתי ואמרתי דבר בס"ד ומצאתי שקדמני הג' בס' כלי יקר אך בדרושים אצלי חדשתי דבר ולפי שפה הוא על סדר הפרשה אביאנו פה ונקדים מה שהק' הג' ערבי נחל דכפי מ"ש רז"ל ועי' תוס' ערכין דט"ו כי ישראל לא עברו הים ממזרח למערב רק באותו רוח עצמו שנכנסו בו יצאו והבקיעה היתה בעגול כחצי גורן כזה (כמ"ש הרמב"ם בפי' על אבות פ"ה מ"ד) עד י"ב שבילין כל אחד מקיף את חבירו וכל שבט הלך בשביל אחד והרי זה מובן הוא כי כל שביל הוא גדול מהשביל המוקף בו והפרש גדול יש בין השביל המקיף את כל הי"א שבילין לשביל הקטן המוקף מכולם והרי המצריים רדפו אחרי ישראל בכל הי"ב שבילין וא"כ איך יהיה זה עם דרשתם ז"ל שביציאת אחרון מישראל ליבשה נכנס אחרון שבמצריים אל הים ואח"כ שבו המים והמצרי שהלך בשבילים הקצרים היה צריך גם הוא לצאת אל היבשה קודם גמר הישראלי המקיף בשביל