אהל יעקב קכט
Ohel Yaakov 129 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →מישר' שהיה להם נפש שפלה כל כך עד שהיו חפצים שישארו משועבדים וביציאתם עוד היה להם דבקות הרוח במצרים ובכן הם וכ"ש פרעה והערב רב היוצאים היו סוברים שהוא שלחם ועדיין הוא מלכם והם נקראים עבדיו ולזה אמר להם וברכתם גם אותי ושלזה הם השאילום בגדים וכסף וזהב משום שהיו בטוחים כל כך בעבודתם שאי אפשר שהם ימרדו כלל ולזה אמר בשלח פרעה את העם שהערב רב שהם נקראים בשם עם סוברים שהשילוח הוא רק מרצון פרעה ולזה המדרש הקשה מבלעם שהוא אמר אל מוציאם ממצרים וידוע שהיה בלעם להם לראש הנביאים ואיך לא ידעו זה גם לדעתם ועתה נבוא אל גמר הכתוב פן ינחם העם קודם בראותם מלחמה זהו כי הם בלא"ה הם הלכו בשיטה שפרעה שלחם וכשהם רואים שהולכים אדעתא שלא לחזור שנתחדש עתה להם ולזה פן ינחם העם בלא"ה שלא יחפצו למרוד ואזי בראותם מלחמה אז יחליטו הספק שהיה בהם וישובו מצרימה כי הם לבם רך וחלשים נגד מלחמה ורוחם נדכאה ומורגלים בעבדות ובסבת מה יחזיקו את הרהורי לבם הקדום וישובו ולזה הסיבם דרך המדבר אחת שאין מלחמה ויתרחקו מהגבול הרבה ושלא תיקשי דמה הרוחנו מזה הלא גם פה יש להם עוד פחד שממנו יחזרו שהמדבר הוא מלא מחיות טורפות ומנחשים צפעונים וא"כ הם יחזרו מזה, לזה סיים מזה לא חשש כי וחמושים עלו בני ישראל שפירושו מזוינין שהם היו רגילים לצאת השדה ולצוד ציד להביא לאדוניהם מכל המינים ומזה לא היה חשש רק פוחדים ממלחמת אדם כי היו מוגי לב ובזה נתישב סדר הכתוב על נכון ואפשר דלזה הביא השי"ת עוד הפעם מצריים עליהם כד שידעו כולם כי המצריים עתה כב חשבום למורדים ובורחים וכבר נבאשו בה ועי' במכילתא בפסוק ובני ישר' יוצאים ביד רמה שהמצריים ברודפם אחרי ישראל היו מבזים ומחרפים ומגדפים וישראל הם משבחים להשי"ת ע"ש ובכן מן הטבע הוא מחייב כשהעבד הרגיש שרבו חשבו למורד גמור וחושב כי שוב לא תועיל לו שום הכנעה ושפלות אזי יחליט העבד להתקומם נגדו להציל עצמו כשיש לו גם קצת יכולת ביודעו ברור שאין לו עוד תועלת בהכנעה וזה הוא שאמר הכתוב כי אשר ראיתם את מצרים היום היא הסיבה שלא תוסיפו לראותם כי בתחי' היה החשש מהמחשבה של הפחד שלא יחשבו אתכם למורדים שאתם תחזרו מאליכם אליהם אבל עתה שכבר ידעתם שהם כבר חשבו אתכם למורדים אז מעתה הלכה לה מחשבה זאת והיא תכריח אתכם שתלחמו ולא תוסיפו לראותם בחיים שתפחדו מאפם וחמתם הבוערת בם עליכם ובזוה"ק (שמות דנ"ג:) הקשו הכתוב של לא תוסיפו לראותם עם הכתוב וירא ישראל את מצרים מת ותירץ שבחיים נאמר לא במות ע"כ ובתשו' בית יעקב הבי"ד הג' מקום שמואל הק' מפ״ט דכתובות (דפ"ג:) האומר לאשתו דו"ד אין לי בנכסייך עד עולם פירושו בין בחיים ובין במות ע"ש וזה היפך הזוה"ק ע"ש ולפי האמור לעיל בדרשא יתיישב קצת וגם יתישב עוד הכפל של תיבת היום דהוא אמר להם דבזה שראיתם אותם היום היא הסבה שלא תוסיפו לראותם ומאי נפקא מינה מהיום ליום אחר אלא משום דהיום ידעתם שנבאש ריחכם אצלם ולזה לא תוסיפו לראותם מהחשש שאם יראו אתכם אזי אתם