אהל יעקב קכו

שלדעת פרעה הוא ישר' ולדעת משה רבינו לא חשוב כמו ישראל גמור ולזה אחר שהכתוב לא מקפיד על חד ויש לו סמך על זה לזה אמר כשש מאות בכף הדמיון וק"ל: והיה לאות על ידכה וגו' דרשו רז"ל (מנחות דל"ז.) ידכה יד כהה ואולי יש לומר בכלל הטעם משום דהוקשה לרז"ל דהלא הדין הוא דהתפי' על הזרוע ולא על היד והזרוע הוא הפרק הסמוך לכתף הוא הנקרא זרוע וכמ"ש (שם מ"ג:) תפילין בזרועו ואיך ישתוה ההלכה עם הכתוב דכתיב על ידך הזרוע לא נקרא יד והיד לא נקרא זרוע לזה לישב קשה עוד למה אמר הכתוב ידכה בה"א ותמיד ידך בלא ה"א אלא לאו דהכתוב לא בא להודיענו באיזה מקום ביד יתנהו דזה בא בקבלה שהוא בזרוע רק הכתוב הוא מודיע באיזה זרוע יתנהו בא להודיע ידכה יד כהה שהוא בשמאל בזרוע שבה יתנהו דומה לזה ג"כ ברז"ל הובא ברש"י ס' שופטים ע"פ הזרוע והלחיים והקיבה וז"ל דורשי רשומות אמרו הזרוע נגד ויקח רומח בידו וכו' הרי נגד ידו שלקח בה הרומח נתחייבו בזרוע המחובר ליד הכא נמי במ"ש על ידך הוא עדיף שמחובר לזרוע יקרא על ידו והעיקר כמ"ש שלא בא לציין רק איזה זרוע וכתב ידכה והודיע שהוא של שמאל ודוק: ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף הנה ר"ת הכתוב אליהו ואפשר לומר בזה בדרך דרש לתרץ הקושיא הידועה דהרי כהיב ועברתי בארץ מצרים והכתי ודרשו אני ולא מלאך וכן במכילתא פ"ו שומע אני ע"י מלאך ת"ל וה' הכה כל בכור לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח ע"ש וא"כ איך קאמר ולא יתן המשחית דמשמע שהיה מלאך מכה ואין לומר כי היה פה שתים הצלת ישר' רק ע"י ה' ולא ע"י מלאך והכאת מצריים ע"י מלאך דכבר דחה את זה הג' אור ה' מ"ב כלל ב' פ"א כי הרי רז"ל סיימו והכתי כל בכור אני ולא שרף הרי שגם הכאתם היתה ע"י ה' והגם דלפשטא יתישב דפי' משחית פה היא המכה היא ההשחתה עצמה ר"ל המכה שנקראת בשם משחית וזהו כשתעשו המצוה הזאת היא תגן עליכם אף שאינכם ראוים לא תגע בכם ההשחתה ותתאים זה עם אני ולא מלאך ובזה פי' אור ה' ולא יתן המשחית ירמוז אל האמצעי הוא במדריגת הכלי הפועל בזולת השגחה ורצון וכו' ע"ש אך לפשט המפרשים דמשחית הוא מלאך ממש המשחית ושלזה צריך סי' הדם על המשקוף להבחין קשה, והג' חיד"א בס' פני דוד רצה לישב דהבכורות הכה בעצמו והשאר ע"י המשחית ע"כ ואם כונתו כי היתה מכה כללית גם בלתי בכורות ושלהם היה המלאך קשה כי לא משמע שהיה המות רק בבכורות ואולי כונתו ע"י מ"ש במכילתא פי"ג וז"ל כי אין בית אשר אין שם מת רבי נתן אומר וכי לא היו שם בתים שאין בהם בכורות אלא כיון שהבכור מת לאחד מהם היו עושין לו איקונין ומעמידו בביתו ואותו היום נשחקות וכו' ע"כ וסובר דהבכורות ממש החיים היו ע"י ה' ואותם האוקונין היו ע"י מלאך וגם זה דוחק דמנ"ל לחלק דפשטא שכולם היו ע"י יתברך אשר בזה רמזתי מש"ה ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים דלכאורה יש להעיר דמה חטאו גלגלי מרום כשהם נעבדים יאבד אותם מפני השוטים ולפ"ז ניחא דאותם האיקונין