אהל יעקב קכה

הרגל (בפיס' מעשה בר"א) הביא שאותה לילה. זרחה חמה ע"ש ועי' מ"ש בסה"ק בכורי יעקב סי' ט' וידוע דבחי' יום הוא זכר וזהו ליל שמורים הוא לשון זכר הטעם להוציאם מארץ מצרים שהיתה מאירה וזרחה החמה ולדורות נקראת הלילה בכל זאת נקראת הזה שיש לה רשימו קדום שהיתת בחי' יום ולזה שמורים לכל בנ"י ועי' בשעה"כ כי בליל פסח בבת אחת באה הארה הגדולה עד מוחין דגדלות שני וא"כ בדין הוא שנקראת הזה וק"ל: ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה יש להבין הטעם שהקדים שלשים שנה קודם ת' שנה ודרך הכתוב להקדים מנין המרובה בראש ואפשר משום שהיו פה חשבון שני מנינים כי הגזירה התחיל מבין הבתרים שהיה אז אברהם בן ע' שנה וכמ"ש בסדר עולם ועי' רמב"ן (עפ"ז) ובתוס' ברכות (דף ז':) ע"ש וארבע מאות שנה התחילו משנולד יצחק ולזה בדין הקדים מנין המועט ועי' (מגילה י"א.) שבע ועשרים ומאה בתחי' מלך על שבע ואח"כ עוד עשרים ואח"כ עוד מאה ע"ש גם פה השלשים התחילו מבין הבתרים עד לידת יצחק וזה רק עליו וגר יהיה זרעך הוא משנולד יצחק ולזה נזכר בכל מספר שנה לחלק והחשבון בכללו הוא ת"ל כי אז בררו את כל הקדש שהוא שם יל"י במספרו חמשים הנרמז לאהיה שישבו יו"ד פעמים כמספר רד"ו במצרים ונשאר מחשבון תל עולם וינצלו את מצרים ודרשת רז"ל (ילק"ש רמז ר"ח) כמצולה שאין בה דגים או כמצודה שאין בה דגן ע"ש כי תרתי ניצול היו בה החומרי שהוא הכסף והזהב והרוחני את ניצצ' הקדושה שבה וזה כמצולה שאין בה דגים כי הדגים הם מבוררים ולזה אין צריכים שחיטה ואסיפתן מתירתן ועל זה רמז להם יוסף כי טוב כל ארץ מצרים הוא בחי' הק' הבלוע בה לכם הוא ואפשר דלזה ט' של טוב ארץ מצרים היא מלופפת וכמ"ש במפרשים וכן היא נמצאת בס"ת של מהר"י אבוהב ז"ל רבו דרביה דמרן הק' והעיד לי סופר שכך ראה אותה בהגהתו שם ע"ש והרמז ששני טובות היו במצרים החומרי והרוחני ושניהם לכם ועל זה וינצלו כמצולה שאין בה דגים על הרוחני כנ"ל וכמצודה שאין בה דגן על החומרי ופשוט: כשש מאות אלף רגלי הגברים אולי נרמוז הטעם שאמר בכף הדמיון ולא מספר ברור ספיקא כלפי שמיא ? ועי' מ"ש רז"ל (ברכות ג"ד) ע"פ כחצות הלילה אבל פה הרי המנין לפניך ואפשר במה שידוע דהכתוב לא מקפיד על חד חסר כמו שתמצא מ' יכנו דרז"ל (מכות דכ"ב:) דבצרי חדא הוא לפי מ"ש הכתוב אבל ברור שהכתוב עצמו הוא בא לחייבו ל"ט רק שאינו מדקדק על חד ושלא להאריך וכן הנפש הבאה לבית יעקב שבעים ובפרטן הם ס"ט והגם דרז"ל (רש"י פ' ויגש ע"פ כל הנפש וגו') כתבו זו יוכבד שנולדה בין החומות מ"מ לא חשובה נפש כשארא וכמ"ש רש"י פ' במדבר מרז"ל ע"פ פקוד את בני לוי מבן חדש ומעלה משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ע"ש הרי דלא חשוב נפש גמור עד שיהא בן חדש ולכן לא כל כך מקפיד על חד כל שיש לו סמך לחש' (מה שקשה על זה מדרשתם למוד אותו השבט להיותו נמנה מן הבטן עי' מ״ש בסה"ק שופרי' דיעקב במדבר ע"ש) הכי נמי יש לומר דהם היו ת"ר אלף פחות חד אבל היה בכללם בן האשה הישראלית