אהל יעקב קכד

תמצא כי בבוא ח"ו איזה בהלה בעיר תמצא בבני אדם חלוקים לסוגיהם יש שמסתכנים מפחד ורעדה עד שמתים ויש שחולים ושוכבים על המטה ויש מעט ויש שאין שמים על לב כלל שזה תלוי בחוזק הלב ודכוותו לדוגמא בכתוב והבאתי מורך בלבבם ורדף אותם קול עלה נדף ונסו ואין רודף ולזה אמר לו ה' אני אקשה את לבו שיהא בריא איתן וחזק וזה הוא כלי הבחירה וזה בידי והיא הסיבה ולא ישמע אליכם פרעה בשכלו החפשני כי הדברים המובילים את הדבר בתחי' לשכל עד שישפוט על זה המבוא הוא הרגשת הלב ואח"כ משלח פארות אל השכל לשפוט והוא מניע ינעול לפניו דרכי התשו' וכבר ידוע מ"ש הר"מ בה' תשו' (פ"ו ה"ג) כי אפשר שיחטא האדם חטאים עד שיתן הדין לפני דיין האמת למנוע ממנו דרכי התשו' עד שימות בחטאו וכן היה ענין פרעה וסיחון וכו' ע"ש וא"כ הכא נמי הבחירה לא נטלה ממנו אך השער המעורר להשכל בזה הוא נסתם מלפניו ע"י קושי הלב וחזקו וגם בעולם כשאינו מלך ונתחייב בעונש זה אזי הנהוג כי השי"ת מעניש לאדם בגוף או בממון וכמ"ש רז"ל בנגעי בתים ובגדים ואדם ותיכף הוא מרגיש כי השי"ת לת עביד דינא בלא דינא אך אם חטאתיו כבדו מאד אזי לא יהיה לו שום כאב ושום מיחוש וההצלחה תאיר פניה אליו וממילא הוא הולך חשכים עד שתאבד נפשו אבדון גמור רח"ל וגם זה ירמוז הכתוב בשמות ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה ר"ל אני יודע שהוא לא יניח אבל אל תחשבו הטעם הוא משום יד חזקה שלי המונעת אותו שלא יתן אתכם להלוך רק מאליו ולזה ושלחתי את ידי וגו' להענישו וירמוז עוד מש"ה ואני אקשה את לב פרעה עפ"י מ"ש בזוה"ק ויחזק ה' את לב פרעה פירוש כשהיה שומע פרעה שם ה' מפי משה זה היה גורם לחזק לבו כי ידע בחכמתו שלא היה אז מתגלה וכו' ע"ש הכא נמי נימא פה ממש ואני אחזק ר"ל אני שהוא ה' גורם לחזק לבו וגם ואני היא מלכות שהיא ג"כ עם ז"א קוי"ק נסתרים עי' מ"ש בשעה"כ דרושי הפסח שהיו תלת כלילן בתלת תוך נה"י דאימא ומכות מצרים באו על ידה וזהו ואני היא מקשה את לב פרעה בחושבו שאינה מתגלית ח"ו ופי' הדברים לא כפשטם כי הנ"ר תמיד הם שורש שאל"כ ח"ו אין שום עולם כלל ומבוארים הדברים בס' רחובות הנהר להק' מהר"ש שרעבי זצ"ל ע"ש ואכ"מ רק פה על צד הדרש והרמז דוקא ודוק: פ' בא ליל שמורים הוא לת' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמורים וגו' לדורותם, בטעם הכפל יש לרמוז גם בשינוי תחי' נקט ליל ואח"כ לילה בה"א ונקט הזה ולא הזאת ונקדיה מ"ש תתוי"ט בברכות (פ"ב מ"ו) רחץ בלילה הראשון וכו' וז"ל ליל הוא לשון זכר בסי' ה"א נקבה ע"ש ורז"ל במדרש (ובזה"ק בא דל"ח.) כתבו כי אותה הלילה היתה מאירה כיום ע"כ והג' חיד"א בס' שמחת