אהל יעקב קכג

לחשוב שתחולי הוא כללי ושם לא פשט הרבה שהרי גם בישר' מת ממקניהם ע"כ ודב"ק נגד המד"ר וכן ראיתי בס' והזהיר הנקרא מדרש השכם שאף בהמה אחת חציה של ישר' וחציה של מצרי לא מתה ט"כ הרי כי לא מת כלום ממקנה ישר' ותדע דהרי בנבואת מרע"ה אמר ולא ימות מכל לבני ישר' דבר שפשט הגמור הוא כלום ולפשט הכתוב דהכתוב לא בא לבאר הסיבה של הכבדת לבו אלא העוורון שלו שהגם שבדק ועד אחד לא מת ועד בכלל ובכל זאת ויכבד לב פרעה ופשוט: וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם וגו' ארץ מגוריהם אשר גרו בה' יש לרמוז כי רמז פה חשבון השנים אשר ישבו האבות בא"י בתורת גרות עולה בחשבון גרו בה דאברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן ללכת ארצה כנען א"כ בשנת הע"ה יצא לארץ כנען הרי שישב כ"ו שנים עד שנולד יצחק ויצחק הוליד יעקב בן ס' ויעקב ירד למצרים בן ק"ל צרף כ"ו דאברהם וס' דיצחק וק"ל דיעקב עולה רט"ז גימ' גרו ב"ה וזהו לתת להם את ארץ מגוריהם של האבות שישבו בה כמספר גרו בה ובשעה"פ תהלים קי"ט גר אנכי בארץ שמא שלים קוי"ק אהיה קוי"ק אדנות וחבור ארבעתם גימט' גר וכן חבור קוי"ק דבן דההין עם אהיה דמילוי ההין גימט' גר ושניהם במלכות הנק' ארץ ע"ש וזהו הטעם לאומרו אשר גרו דהאבות גרו לתקן את הארץ שהיא השכינה ע"י יחודם הנ"ל ותקנו אותה ולזה אתננה לבניהם אחר שיחדו השמות העולים גר וזהו הסיבה שאאע"ה הוא המתחיל המגייר גיורים ובדין היתה הברית להם לתת לבניהם את הארץ המכוונת לארץ העליונה שיחדו אותה והיעב"א: וירם במטה ויך את המים אשר ביאור לעיני פרעה ולעיני עבדיו וגו' אפשר דהכונה שהוצרך לומר שהכה את המים אשר ביאור ולא אמר שהכה היאור בקצור שגם הוא פי' הוא המים וגם שהוצרך לומר לעיני פרעה ועבדיו וביאר עוד שהדגים מתו ובאש היאור והלא עיקר הוא שנהפכו לדם ומה תכלית בזה ואפשר עפ"י הידוע ברז"ל דהכשפים אינם שולטים במים וכמ"ש בסנהדרין (דס"ז) ולכן שלא יאמרו ח"ו מעשה כשפים כשהכה במטה תחי' הרים אותה אל האויר וכשהכה נזהר שלא נגעה המטה בקרקע היאור רק על המים אשר ביאור דוקא והיה זה לעיני פרעה וגם עבדיו שידעו שאין כאן כשוף ותדע שהרי הדגה אשר ביאור מתה ובאש היאור ואם היה כשוף של אחיזת עינים לא היתה מתה הדגה א"כ ממש היו המים דם גמור והמצריים לרמות חפרו סביבות היאור ועשו כן בלטיהם ע"י הקרקע שנגעו בו ובכן מרפ"ה חשב כי עי"ז פרעה יאמין ולזה אמר לו בזאת תדע והוא ברשעו פנה ולא שת לבו גם לזאת שאמר לו משה וק"ל: ואני אקשה את לב פרעה וגו' ונתתי את ידי במצרים. וקשה דאחרי כי ה' הקשה לבו למה יענש גם קשה דהרי הבחירה היא ביד האדם ואיך אמר ולא ישמע אליכם פרעה ואפשר כמ"ש הרמב"ם בח' פרקיו שהגם כי הבחירה ביד האדם מ"מ כלי הבחירה בידו יתברך ע"כ ואפשר שבכלל דב"ק הוא ג"כ מה שנבאר והוא כי הבחירה נתנה לשכלו החפשני וכבר כתבו כי ה' נתן חכמה לאדם ונטע בלבו שכל אמנם המכשירים הראשונים הם המבוא בתחי' שיגיע הדבר לשכל והוא הרגשת הלב בנפש החיונית השוכנת בקרבו והלא