אהל יעקב קכא

פ' וארא ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך וגו' להכרית הצפרדעים ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כה' אלקינו וסרו הצפרדעים ממך וגו' יש להרגיש א' התמיהא הנגלית למה המתין פרעה להסיר המכה עד למחר ועי' מ"ש ראב"ע ורמב"ן ואוה"ח ובסה"ק שופ"ד ולפי מ"ש בשמו"ר (פיו"ד אות ה') לק"מ ע"ש, ב' הכפל בדברי מרע"ה תחי' אמר להכרית הצפרדעים ושוב סיים וסרו הצפרדעים ג' מש"ה ויעש ה' כדבר משה מאי קמ"ל בזה יותר מכולם שכל גזירותיו ונבואותיו נתקיימו במילואן, ד' כפל הכתוב מן הבתים מן החצירות ומן השדות, גם יש להעיר למה בכל תפילותיו לא כתיב ויצעק רק בזאת ומה הוא הספק שהיה לו למרע"ה שלא תקובל תפי' ח"ו עד שהוצרך לצעקה ואפשר לישב הכל בס"ד והוא דמרע"ה אמר להכרית הצפרדעים ומלת להכרית סובלת שני פירושים אם הכרתתם מהארץ מכל גבולו אף שישארו בחיים ודי לו שילכו מגבולו סביב או פירושה הכרתתם מן העולם שימותו אחרי שהם מזיקים ומרע"ה נתן לו הבחינה לפרעה מה חפץ הוא היה חפץ לגלות בזה קדוש השם (בסמוך יתבאר למה רצה משה פה בקדוש השם) ומה שירצה פרעה יקיים משה ופרעה חשש שאם יבקש שימותו הגם שיש לו טובה כי בו ברגע יפטר מיסוריהם וצעקתם מ"מ נגד זה תצמח לו רעה גדולה שתעלה צחנתם ויתעפש האויר עפוש רע ויש חשש מהדבר באדם ובבהמה לזה בחר הכרתתם מן הארץ מגבולו אף שישארו בחיים ולזה היה מוכרח לקבוע זמן למחר ובזה הרשיע מאד שגבול מצרים הוא ארבע מאות צריכים זמן עשרים יום למהלך אדם בנוני יו"ד פרסאות ביום וכ"ש להליכת הצפרדע הזוחל ובכל זאת קצר את הזמן מאד ואמר למחר ורצה לנסות היכולת שגם אם היו רוכבי הרכש לא ישיגו זה כמובן ומרע"ה היה בזה ח"ו בצער גדול מלבד קושי הענין עוד אף שיתקיים הדבר וילכו כולם מגבולו סביב בזמן בדיוק חשש שיש לאומר שיאמר שלא היה בזמן דוקא ולא היה בזה נגלה קדוש ה' לזה עירב סברתו בסברת פרעה והוא כי את הזמן היה למחר דוקא אך לא שילכו מאליהם אלא שימותו מאליהם תיכף ויסורו ע"י בני אדם שזה יהיה יותר פלא שאף שהם בחיריים והזמן קצר בכל זאת יוסרו מכל הגבול סביב בו ברגע מחר כי האידנא בדיוק ובזה יוודע בברור מכמה מאות בני אדם ממזרח וממערב וכו' שהגיעו אל סוף הגבול בו בפרק וזה קדוש ה' גדול ונורא ונתאמת נבואת משה ולזה חזר וכפל וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך והכל ע"י מיתה מן הבתים מן החצירות תיכף ליציאתם ימותו ובכל זאת יהי כדברך בדיוק למען תדע כי אין כה' אלקינו ולהיות כי זאת היתה הבטחה ממרע"ה כי נשאתהו נפשו במכה הזאת לקדוש ה' במציאות זו שהיתה כל כך נגלית מאד שהדבר היה ע"י כמה וכמה בני אדם ומלבד ריחוק המקום עוד זאת שהם בני אדם בחיריים ויש לחוש לרישע שיתעכבו בכונה (הרמב"ם כתב בח' פרקיו כי כלי הבחירה ביד ה' לזה ויצעק משה אל ה' ומה היא צעקתו סיים על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה