אהל יעקב קיד

לערך שלשים שנה על גאון אחד הוא המחבר כסף נבחר אשכנזי והדפסתי בסה"ק חלק יעקב והגאון הג' ישא ברכה זצוק"ל ג"כ כתב שם עיניך תחזינה והוא קרוב לזה בענין אחר וזה הספר מחדש בא אצלי לזה קצרתי פה והדברים פשוטים ודוק: אל תקרב הלום דרשו רז"ל (ב"ר פ' נ"ה אות ו' וש"ר פ"ב או' י"ג) כי מרע"ה היות שאמר הנני לכהונה ולמלכות השיבו ה' אל תקרב הלום מלת תקרב רומזת על הכהונה שכתוב קרב אל המזבח ומלת הלום על המלכות דכתיב גבי דוד ע"ש בס"ד יש לבאר בזה הטעם שהקפיד השי"ת עליו על המלכות הוא בעבור כי לעת עתה אי אפשר היה לזכות לשתיהם יחד עפ"י אותה המדריגה שהיה בה והוא עפ"י מ"ש בזוה"ק תרומה דף (קנ"ד.) וז"ל תרין אילין נבואה ומלכות לא זכה בהו בר נש בעלמא כחדא בר ממשה רבינו ואי תימא הא שמואל לאו הכי וכו' ע"ש ויש לומר פשוט כי מ"ש בזוה"ק זכה לשתיהם נראה שר"ל מסיני ואילך בעת מתן תורה ואילך שנתעלה הרבה מאד בתכלית שיוכל להיות במבחר האנושי הוד והדר באספקלריא המאירה (עי' ויקרא רבה פ"א אות י"ג י"ד) ההפרש שממנו לנביאים והר"מ במורה ח"ב פל"ט ואור ה' לר"מ קרשקש כלל ו' פ"א ע"ש) ותדע דהא בזוה"ק פ' וארא (דכ"ב:) איתא שם תוקפא דמשה בשירותא דנבואה לא נח דעתיה דהאי אתר דידע כי דרגא עילאה זמין ליה ע"ש וברמב"ן כתב כי לא הגיע למעלתו הגדולה בנבואה ע"ש גם בפירוש איתא בשמות רבה (ריש פ"ג) אמר ר"י בשעה שנגלה הקב"ה למשה טירון היה לנבואה ע"ש והשר מהרי"א פירש כונת רז"ל (בש"ר שם רפ"ג) שכתבו וז"ל אם אני נגלה עליו בקול גדול אני מבעיתו ע"כ ר"ל מצד השפע והמשפיע לפי שעדיין לא היה ראוי להתנבא בלתי אמצעות מלאך ע"כ הרי מפורש שבתחי' נבואתו היתה כמדריגת שאר הנביאים ולכן כשדרש בסנה כשנתנבא עוד שני דברים כהונה ומלכות השיבו ה' אל תקרב הלום הרומזת אל המלכות בעבור שהוא נביא (הכהונה היתה אליו רק בעבור שסירב בשליחות כמ"ש רז"ל (ש"ר כ"ג אות נ"ח הובא ברש"י ע"פ) הלא אהרן אחיך הלוי ע"ש) ואי אפשר להיות לך שנים ביחד נבואה ומלכות וגם הנבואה השורה על הנביאים היא במשקל כמו שדרשו (בילקוט איוב כ"ח כ"ד) בפסוק לעשות לרוח משקל אמר ר' אחא אפי' רוה"ק השורה על הנביאים אינה שורה אלא במשקל ע"ש ובכן רק בו בפרק הוא שהיתה התשו' אליו כן אבל אחר כך כשיצא ממצרים וזכה למתן תורה זכה לשתיהם וקרא מפורש ויהי בישרון מלך זה משה וז"פ ויש לומר הטעם עפ"י סודן של דברים דלמה בשאר נביאים נמנע ביחד שתיהם חוץ ממרע"ה הוא משום כי מרע"ה שורשו מבחי' הדעת הכולל חו"ג ועי' בש' דרושי הצלם כללי החו"ג סוף אות י"ז וז"ל משה מרכבה אל הדעת העליון הנ"ל עש"ב (ועי' רמב"ן בראשית בפסוק וירא ראשית לו ע"ש) וידוע כי הנבואה היא מסטרא דחסד כהן חסד ומלכות היא מסטרא דגבורה דינא דמלכותא דינא כידוע ולזה אין לצד ימין שתוף עם השמאל ולא ההיפך כל חד בבחינתו אבל מרע"ה המקור הראשי בדעת העליון המחלק החסדים למקומם והגבורות למקומם ובו ישנם ביחד ויש מקום בראש לשתיהם לזה זכה לשניהם ועוד נביא ומלך