אהל יעקב קיג

במחשבה לעבור ללבוש שעטנז וכיוצא להרהור דהוא עצמו עבירה וכו' ע"ש ומדויק במ"ש לחלק בין ההיא להא דיוסף הצדיק דחשבו שיוזק אח"כ אך שמעתי ישוב הגון מפי הרב החסיד העניו באמת צדיק תמים כקש"ת ר' משה יפה נ"י כי יש שני מיני עונשי שמים אחד עונש שמים שחשב לעשות רעה ואחד עונש שמים גרידא על מחשבה הרעה ובכן דברי הק' אור החיים על אותו הנוגע בין אדם לחבירו ודברי הש"ס על המחשבה הרעה הנוגע בינו לשמים ע"כ דב"ק והנאני ועי' בס' כלי חמדה פ' ויחי אות ד' שאחר פלפולו הגדול הוא מכוון עם מ״ש וז"ל היינו דוקא במחשבת עבירה בינו לשמים וכו' משא"כ בעבירה שבין אדם לחבירו שעיקר הכונה באיסור מפני שהרע לחבירו וכו' עש"ב ודוק: פ' שמות ותרא אותו כי טוב הוא ראיתי בס' אם למקרא שכתב וז"ל ראיתי דבר נפלא בילק"ר עפ"ז ובציונו שמרע"ה נברא בעולם דמות אשה א"כ מן הנכון שנתמלא הבית אורה שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב ע"כ וסיים והפלא שנשמע כזאת במחנה העברים וגם במחנה הסופרים הקדמונים וכו' והניחוהו על פי פשוטו מבלי שירגישו שהוא עפ"י רמזי הקבלה והמזכירים הם פ' ופ' ציינם בכתיבה צרפתית וכו' וזה מן הוכחות העצומות שידיעות הקבלה פוסעות ועולות ורמז מצאנו במדרש משלי ע"פ אשה יראת ה' היא תתהלל זה משה וכו' ע"ש והנה כתב שרומז על הקבלה ולא זכר מה ועם היות כי בחי' מרע"ה הוא שהשיג עד ש' החמשים ולא עד בכלל רומז על לאה כמ"ש בע"ח ש' לאה ורחל ע"ש והיא נקראת כלת משה אבל שם אינו אלא ההשגה שהשיג למעלה ועל זה בא הרמז אשה יראת ה' זה משה הכונה ללאה העליונה למעלה מרחל אבל הוא עצמו נקרא בעלה דמטרוניתא כמ"ש בזוה"ק והוא יסוד דאבא שבתוך זה אח' דאבא ופנים דאימא קפ"ד קס"א חושבן משה כידוע ועי' מג"ע פ' חקת ותחסרהו מעכו מאלקים וכו' אבל אח"כ נקרא איש האלקים וכו' עש"ב ואחר המחי' בדפוס שלו הטעהו כי כתוב אש"ה הוא בנוט' איר שבעת הימים כמו שסיים המדרש וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל שהוא אור שבעת הימים שנגנז וכבר בעוניי במק"א (לעיל ד"ו ע"ד) רמזתי בזה שהוא היא מ"ש רז"ל בשג"ם זה משה לפי מ"ש שאור שבעת הימים הוא גדול מאור החמה שלנו שמ"ג פעמים ועל זה בא הרמז שלהם של בשג"ם ואותם המפטפטים שציין שכתבו פשט שמשה דמות אשה היה לו ראו זה במדרש ונקודה שצריך להיות על מלת אשה חסרה משם והכתה על ראשם לזה חשבוהו לפשט אשה ואינו אלא אור בהיר שהיה ושעתיד להיות בב"א ולהיות שכבר כתבתי בזה באורך מזה