אהל יעקב יא

(גימט' לא"ה רח"ל ע"ה) אלקים חיים (אהי"ה מלא) שהיא בינה המבררת כסף הנקי ודוחה את הפסולת וכידוע ומודע לבינה כי כמו שהיה בם ח"ו מיתה ובטול כן היה ג"כ בבריאת האדם כי ע"י חטא הקדום של אדה"ר (עי' סה"ק שופ"ד) שהוא גרם ג"כ לשבירה גם ממנו נפלו וירדו ג"כ חלקי נר"ן שבו שהיו שתולים בחב"ד בראש משכן האצילות ירדו במל"ך שבו מוח ל"ב כב"ד ס"ת חב"ד וע"י עסק התורה לשמה בעסק ובחום של אש דידה מפרדת החלקים ומעלה כל חלק למקום הראוי לבחינתו כי התורה לשמה היא פרחא לעילא (זוה"ק) וא"כ הוא מברר ומחייה ג"כ חלקי נר"ן שבו שהיו טבועים למטה בחשך ומעלם אל חלקי החיים של בחי' נשמתו לעילא לעילא ע"י התורה שבה מלאכת הכימייא מפרדת החלקים המתלבטים זה בזה ובכן בדין יקרא את הצדיק בשם ח"י כמ"ש בתיקונים בפסוק ובניהו בן יהוידע בן איש חי כי הצדיק העוסק בתו' ובתרי"ג מצוותיה בהם יכול הוא להחיות את העולמות גם את בחי' נשמתו מהערפל הדבוק באורו וראה פלא כי ידוע שהיה בשבירה שני בחי' רפ"ח בבחי' האורות ושכ"ה בבחי' הכלים [שער הצלם ויותר מבואר במבו"ש ש"ב פ"ט דיו"ד וז"ל שכ"ה בחי' הכלים רפ"ח ניצ' אורה שבתוכם ע"ש] צרף שכ"ה ורפ"ח גימט' תרי"ג כי ע"י התורה הכוללת עמה תרי"ג מצות מחיה שניהם ולכן נקראים ימין שהוא חשוב בורא אותם במה שהוציאם מהמות החופף עליהם ולזה צדיקים במיתתם נקראים חיים כי כל משך ימי חייו בעוה"ז עוד לא גמר כל חלקי חייו המעורבים ומהולים בחומרו בכל חלקיו ולכן עוד לא שלמים חייו כי כשחסר חלק קטן עוד לא נקרא חי שלם אבל אחר שמת ונשלמו ימיו ועלו לבחי' שלמים במשכן החיים האמיתיים נקרא חי באמת והיא הסבה נמי שלא נאמר בבריאת האדם כי טוב כמו שנאמר בשאר כל הברואים כי בכולם טובם בעת הויתם למה שנבראו לו אבל האדם לא נקרא טוב עד יום מותו וסילוקו מעוה"ז ורז"ל במדרש אמרו טוב מאד טוב אדם וגם טוב מות ע"ש. והטעם כי שניהם קשורים זה בזה מתי טוב אדם הוא דוקא בעת שטוב מות כי אז נקרא אדם על הצורה שבו ולזה כל טרחת והתעצמות השלמים היא להפוך החומר לצורה וכשרואים הצדיקים כי השלימו חקם אזי שואלים מיתה בפיהם כמ"ש רז"ל [הרב המוסקאטו הביא מעשה בפילוסוף גדול שהיה חולה מסוכן ותפוח בידו שהיה משיב רוחו בו אליו והם הזכירוהו שהמגיע למעלה זו ראוי לו לבקש המות והודה לדבריהם והשליך התפוח ומת ע"ש] כי בזה נכנסו אל החיים הטהורים וההיפך הרשעים שאל זר המת שרוי בתוכם רח"ל ולזה רשעים גימט' כר"ת ובכן בדין הוא שרשעים בחייהם קרויים מתים ונסביר עוד הדבר כי ידוע כי האבר המיוחד לפעולה בהבטל הפעולה ממנו נקרא מת כמו יד ורגל וכו' ובכן האדם שנקרא כן על שם צורתו השכלית בסורו ממנה נקרא כולו מת רח"ל הרי שלך לפניך שכמו שהיה בבריאה מיתה ואח"כ חיים כן הוא באדם משום שהאדם ג"כ הוא דפוס כל העולמות הכולל אבי"ע לזה דומ' הוא להם במות ובחיי' אבל ע"י מעשיו הטובים ועסק התו' זוכה הוא בזה ובזוה"ק פ' שלח לך כיון דאמשכתון עלייכו יצה"ר כאדם תמותון וכו' בגין דיתמחי ההוא יצה"ר דבגויה וההוא יצה"ר מית ואתעכל בגויה ע"ש ופי' בו כי המיתה היא הגמר והתיקון וכו' ע"כ: