אהל יעקב קה
Ohel Yaakov 105 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →השליש הוא שנים והחצי הוא שלש וכשתחברם הם ששה ע"כ א' ב' ג' משא"כ שארא שבצרופם חסר או יתר ע"כ ויעקב וי"ו רבתא ודבק באמת לכן נקרא איש תם ר"ל תמים ושלם וחי אקרי ובכן כל האיסור הוא רק על המתים דאית בהו ענף טומאה אבל הוא הדבק בת"ת בחי' אמת היא ז' ספירות הבנין עם הנוק' בת זוגו ז' פעמים כ"ו גימט' יעקב כידוע בהאר"י ז"ל לכן הוא חי אמיתי ובחי פשי' דשרי (וזה ג"כ יתורץ על יוסף הצדיק דלקח מרע"ה עצמותיו אדעתא לקוברם בארץ כי הוא בחי' יסוד ו' זעירא והיסוד נקרא חי דו"ק משפיעים בו כידוע ובסוטה נ"ג איתא כל אותן הארבעים שנה היו שני ארונות מהלכין זה עם זה והיו עוברים ושבים אמרו מה טיבו של מת אצל חי אמרו להם קיים זה מה שכתוב בזה ע"כ ונקדים מ"ש בש' דרושי הצלם דרוש ו' וז"ל הלבוש נגרר אחר הרוחניות ע"כ זה אומרם קיים זה מה שכתוב בזה שהרוחניות שבו היא תירה שהיא חיה ולכן גם הגוף שהוא הלבוש נגרר אחריה ולזה אמרו רז"ל באבות (פ"ד מ"ו) כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות ע"כ דייק מלת גופו ר"ל אף אחר יציאת נשמה בכל זאת זכה הלבוש להיות מכובד כמו בעת נשמתו שהיה עוסק בה בחייו והכל הולך אל מקום אחד כי התורה היא אמת והדבק בה דבק באמת ושם משכן החיים] ולזה דרשו רז"ל (תענית ה:) יעקב אבינו לא מת בשביל בחי' שהיא אמת ואפשר עוד לומר דגם האבות אברהם ויצחק נקראים חיים ר"ל כמו בחי' יעקב שהוא בניהם ולזה רמוז בדבריהם יעקב' אבינו' לא' מת' ס"ת אבות ואפשר דלרמז זה נזכרו ח"י פעמים אי"ו וכמ"ש בירוש' (דברכות פ"ד ה"ג על מתני' מתפלל אדם י"ח ותענית פ"ב ה"ב) ע"ש שהוא לכונה זו ותדע עוד דהא רוחניותו דהיינו בבתרא (די"ז.) איתא בכלל דאברהם יצחק ויעקב לא שלט בהם מה"מ ע"ש ואפשר דלזה רמז לו השי"ת ליעקב כמ"ש במדרש יעקב נטמן אתה עם אבותך ע"כ בישרו בשורה הגדולה שהוא חי עם אבותיו החיים ושם נטמן עמהם כי חיים המה ובזה יובן כונת המדרש (פנ"ו אות ד') ויקרבו ימי ישראל למות אמר לו היום קובל עליך ע"כ והענין הוא בחי' אמת וכמ"ש בילקוט (תהלים צ"ב) בפסוק להגיד בבקר חסדך שהיום הוא אמת ע"ש וידוע דעוה"ב הוא בחי' יום ועוה"ז הוא לילה ובכן הודיעו כי הוא בחי' יום והוא קובל עליך ללכת אל בחי' יום שהוא אמת ואמת ילך אליו ובין שניהם הוא חי דמספר אמת הוא ט' כנ"ל ומרגניתא הראוני בס' ארץ חמדה (סו"פ ויחי ע"פ ויספדו שם מספד גדול) בכוונת רז"ל שיצאו ליעקב בפטירתו חלוצי כתף והכונה לפי מ"ש התוס' בשבת (די"ז. ד"ה ששמע) דמן התורה אין המת מטמא אלא בחיבורין ע"כ וזהו שיצאו חלוצי כתף להודיע כי חי הוא ולא מת ע"ש ודפח"ח (ופשוט הטעם למה שדימו רז"ל פטירת הצדיק לשמש שהוא כנ״ל שהשמש לא מת רק שהברואים הפסידוהו), עוד לאלוק' מלין בס"ד להדרש בטעם דרשת רז"ל יעקב אבינו לא מת ובס"ד נימא מרגניתא טבא בזה דהנה רז"ל כתבו בפסוק ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני כי יעקב שמר טפתו ופ״ד שנה לא ראה קרי ע"ש גם הראשונים כתבו והבאתי דב"ק במק"א כי יעקב אבינו בבוא על נשיו לא יצא ממנו רק י"ג טפות שנתעברו בהם אז בהם נתן זרע ובלעדם כלל לא כי נשמרה טפתו ולא ירדה ע״ש (ואפשר דזהו שאמר יעקב לרחל אשר מנע