אהל יעקב קד
Ohel Yaakov 104 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →מסוכן יותר ואיך שכב כמת משום שלא האמין שאם כן לא היה מתעלף ויש לישב שבתחי' נתעלף מהשמחה ונפל ובעבור שלא היתה האמונה שלימה גמורה גרם שלא מת ונשאר מתעלף אבל אח"כ כשהאמין אזי להיפך היא הסיבה לחיות ודוחק הוא דב"ק ועי' להרא"ם מה שפלפל בדב״ק: פ' ויחי שים נא ידך תחת ירכי וגו' יש לדקדק שלא נזכר במעשה פקודת אביו שאמר לו שישים ידו תחת ירכו והיה לו לומר וישם את ידו תחת ירכו וכמו שתמצא באליעזר עבד אברהם וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו ואפשר לומר בזה דבר שהוא לפי דעתי קרוב לפשט כי בארץ כנען מקום מושב האבות מלבד שמקום ארץ כנען לא היה בכלל שטופי זמה רק איזה פרטים כמו שכם בן חמור עוד בה דהיו במקומם לבד נבדלים והיה הדבר הזה לחק אצלם שהיא היתה מצוה ראשונה מהשי"ת וחביבה המצוה עליהם כי הרהורי עבירה היה רחוק מהם בתכלית המרחק לזה נשבעו בה בכל מוסר אבל מצרים המפורסמים באותו הדור בשר חמורים בשרם וכו' וכל הארץ הם שטופי זמה מאד עד שבבוא אברהם למצרים היה חושש שיהרגוהו על אשתו מה שלא היה חושש בארץ כנען אף בחברון שהיו ענקים ושמה היה ערות הארץ ולזה היה החרפה הגדולה הוא בערוה כידוע אפי' לדובר בו ואיך יהיה לנשבע בו היה שחוק גדול ובושה גדולה להם ויעקב בתמימותו בקש ממנו שישים ידו תחת ירכו וישבע והגם שהיה הבן עם האב לא חשש בזה שלא חשב שיש בזה שום ויחי חרפה אחר דהמחשבה טהורה בתכלית אבל יוסף שהיה במצרים וידע מכל מנהגם חשש מגילוי הדבר ולא רצה בזה ובמלות קצרות אמר לו אנכי אעשה כדבריך ר"ל בלתי שימת היד ויעקב חשב שזה היה ליוסף משום בושת הבן להאב חזר לומר לו שעכ"פ השבעה לי פשוט בלתי נקיטת חפץ וישבע לו ודוק: יש לנו לדעת דאיך יעקב השביעו ליוסף שיעלה אותו אל ארץ ישראל ובירוש' דכלאים (פ"ד ה"ד) איתא על הארונות שהביאו מבבל ותבואו ותטמאו את ארצי ע"ש ואפשר דיעקב לא עשה כן מדעת עצמו אלא השי"ת אמר לו אעלך גם עלה רמז לו בזה דהוא חי דבתקונים איתא אהי"ה פעמים אהי"ה גימט' אמת ע"ש ואנכי היא בחי' אהיה דהיא עולם הכסא כחושבן אנכי והודיעו כי הוא דבוק במדת אמת תתן אמת ליעקב ובשם אמת משכן החיים בבחי' העולם שיצא ממנה שהיא אימא עולם החיים כן היא מדת אמת ו' רבתא שהיא הת"ת אילנא דחיי וכבר דרשו דאמת במ"ק ט' שהוא במ"ק ח"י שהוא בחי' ו' שש ספירות הבנין ועי' בעקידה פ' ויגש שהויו מספר השלם בכללו ע"כ ופירשו דבריו המפרשים כי מספר הששה חלקיו הם שוים לכללו חלק ששי הוא א'