אהל יעקב קב

סברתו אלא ישראלים גמורים איקרו ומזה עולה שחייב הוא לפרנסם כי נחת רוח הוא לאביהם שבשמים כשמפרנסין את בניו גם בעת רוגזו עליהם ומסבב הסיבות הביא לו כל זה ושיהיה נו השליח למחייתם ובפרט לאיחיו כדי להווכח לפניהם שהוא טועה ולפי"ז דבריו אלה אינם יוהרא והתרברבות רק אדרבה מצדיק דין שמים עליו וזאת הוכחה להם כי אין בלבו ח"ו שום טינא והודאת בעל דין כמאה עדי דמי והראה להם שהוא מהול הרמז שג אביו סובר כן שהרי מל אותו כדין ישראל במילה ופריעה שמזה לבדו מוכח ונראה שהוא טועה היה בסברתו ומעתה זה ברור שהצדק אתם ולזה גמר אומרו עוד אל תיראו כי התחת אלקים אני והוא לפי מ"ש בפרד"א דמדור הפלגה ואינך נחלקו האומות וניתנו לע' שרים ונשארו ישר' תחת רשותו יתברך לבד ואין לע' שרים חלק בהם וזהו אומרו התחת אלקים דוקא אני ולא תחת השרים והמזלות וממילא מובן כי קבלתי עונשי בהשגחה שמימית בהתנגדו לכם ודוק: או יאמר במ"ש התחת אלקי"ם אני שהיא תוכחה מוסרית מסותרת לבלתי יתרגשו בראותם עוד את כבודו ואת גודלו ושהוא למחיה להם וזה בעלמא קשה כשאול שהגדול יכנע לקטן וכ"ש בהאחים ובדבורו הקצר הזה תוסר כל קנאה והענין לפי מ"ש המפרשים כי הקנאה והשנאה שבין אדם לחבירו אינה אלא מפני שנמשך אחר החומר ואילו היה נמשך אחר צורתו השכלית שהיא אלקית ותמיד דבק באלקיו אזי אין לו שום קנאה ושנאה וכו' וכו' וככתוב (ישעיה י"א ט') לא ירעו ולא ישחיתו וגו' כי מלאה הארץ דעה וכתיב (בירמיה ל"א ל"ג) כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם ע"ש שפירושה אחר שידעו אותי וכולם תכליתם היא בה' ברוך הוא אזי כל העולם ומחמדיו וגדולותיו הם כאין וכאפס וכמליצת החכם ומה לי מהזמן אם לא רצונך ואם אינך מנתי מה מנתי וזה כונתו התחת אלקי"ם אני במלות קצרות הללו הודיע להם כי כל רעיונותיו הם אליו יתברך רק שהוא נמשך אחר צורתו השכלית המחייבת רק את זה והשאר כלא חשיבין ובזה יש שתי טובות האחת שיאמינו כי אין לחשוש ממנו לנקמה מהם ואגב הערה להם שהם יקחו מוסר שאם הוא בעל היכולת הוא אומר את זה והכח בידו להפרע מהם והמונע הוא האמונה זאת כ"ש הם שצריכים להיות כמוהו ולא תתחדש להם השנאה בלבבם עוד הפעם שידעו ויבינו כי הכל הוא מן השמים ובהשגחה וכבר דרשו רז"ל בפסוק (משלי ב' ז') יצפון לישרים תושיה כי השי"ת מזמין בכל דור להיותם מלאכים לענינים גדולים ויוסף היה מזומן לפרנסה ע"ש ובזה שוב לא יהיה להם שום קנאה מצורף לזה עוד נאמר כי רמז להם במ"ש התחת אלקים אני כי הנזקים הם יבואו אל האדם או נזק מבלי דעת כמו שיכור וכסיל ושוטה או בבחירה במזיד שהוא רשע ורוצה להזיקו או מחמת כעם וקנאה ואלה הם יקבילו נגד חטאיו אם חטא בשגגה או במזיד או בפשע אבל מי שהוא תמיד תחת אלקים יחוייב שתדבק בו ההשגחה ואזי הוא ניצול מכל וכמ"ש במק"א משם המורה נבוכים והראב"ע שהדבק בכל ינצל מהכל אך בברכות נ"ה וסוטה י"ג איתא דמת יוסף קודם אחיו מפני שנהג עצמו ברבנות ועי' בח"א שם שלדב"ק יתישב קצת ע"ש ודוק וגם לשאר המפרשים הדרשה תדרש כמובן ורמזו בזה הכתוב רב עוד יוסף בני חי שהוא רב גדול במצרים ותמיהא עוד הוא חי ע"כ: