אהל דוד שבועות יבמות נז
Ohel Dovid shevuot yevamot 57 · אהל דוד שבועות יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →דף ק"ד וא"כ מסתמא לא שבק ר"י חכמים ויפסיק כר"א דשמותי הוא לכן אמר הש"ס דבאבות נמי טבילה הוה ועיי' מה שאכתוב אי"ה לקמן דבדברי תוס' הללו מתורץ קושית הל"מ פ"ט מה' ק"פ
ראיתי להרשב"א במס' שבת דף ק"ל שכתב בשם ר"א דגר שנתגייר שהוא צריך להטיף ממנו דם ברית ומביא שם מחלוקת פוסקים וכתב שם בשם רז"ה דהאי דר"י דאין מטבילין לאו משום ערבי מהול רק משום נולד כשהוא מהול וכתב הרשב"א דאין זה מחוור דנולד כשהוא מהול מעוטא הוא ור' יוסי לא חייש למיעוטא וקשה לי דהא לקמן דף ס"ז ע"ב איתא עבדי צ"ב אמר ר"י לא יאכלו מוכח שם להדי' דר' יוסי חייש למיעוטא ועיי' תוס' שם ד"ה אין
דף מ"ז ע"א בגמרא יכיר יכירנו לאחרים מכאן שנאמן אדם לומר זה בני בכור ובמס' ב"ב הקשה הש"ס הא אי בעי יהיב לו במתנה ותירץ בנכסים שנפלו לאחר מכאן ומקשים הלא יוכל לומר לשון חיוב לומר אני מחייב ליתן לך פי שנים כפי שיגיע הנכסים שיהי' שעה אחת קודם מיתה דבלשון חיוב יוכל לחייב אפי' בדבר שלא בא לעולם כדאי' בח"מ סי' ס' סי' ו' ונראה דהנה עוד קשה מאי הקשה הש"ס שם אי בעי יהיב במתנה דילמא מיירי שהי' לו מלוה ביד אחרים דאז אין יוכל להקנות כמ"ש תוס' ר"פ אע"פ דף נ"ה ד"ה שאם ובקנין סודר א"א להקנות דאין מטבע נקנה בחליפה ובמעמיד ג' הוא מדרבנן וגם בקנין אודיתא ג"כ א"א לשיטת מרדכי מס' ב"ב סי' תת"מ נסתפק אי מהני אודיתא בהלואה וגם י"ל מאי בעי הש"ס אי בעי יהיב במתנה דילמא אין רצונו ליתן כל אשר לו והוא ישאר ערטלאי ובודאי קושית הש"ס דיהיב לי' מהיום ולאחר מיתה וזה לא שייך באודיתא ונראה דהש"ס מקשה לר' פפא דפסק שם במס' ב"ב דבכור אינו נוטל פי שניים במלוה בין שגבו קרקע בין שגבו מעות וכיון דקושית הש"ס לר"פ שפיר משני הש"ס בנכסים שנפלו לאחר מכאן ואי דיוכל לחייב את עצתו ז"א דר"פ סובר שעבודא לאו דאורייתא ומד"ת אינו גובה מיורשים ועיי' תוס' מנחות ד' נ"ח שהן סוגית הפוכית אי סובר שעבודא דאורייתא או לא וכ"כ הרשב"א בתשובה סי' רצ"ח ועיי' תוס' מס' ב"ב דף כ"ו ד"ה לא ובספר אורים ותומים תירץ דמיירי שיש לו מטלטלין ולא מהני לשון חיוב דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי רק דקשה לשיטת הרשב"א מס' ברק דף י"ד ע"ב ד"ה דאין. שכתב דהא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח הוא מדרבנן ומד"ת גם מטלטלי דיתמי משתעבדי וכ"כ כתב הרמ"א בתשובה סי' ג' שכתב דמכירה עדיף משעביד דמטלטלי דיתמילא משתעבדי מד"ת ולדידי קשה על הרשב"א מסוגי' דב"מ דף קט"ו מ"מ אמרה תורה וכו' שלא יהי' מטלטלין אצל בניו משמע שהוא מד"ת
ע"ב בגמרא קשים גרים לישראל כספחת כתב מהר"ם שיף משום דב"נ מדקדקים על פחות משוה פרוטה והם צרי עין וכשמתגיירים וילמדו ממעשיהם וצרעת בא על צר עין ובזה פרשתי מסורה ואחר כן יבא הכהן ופינו את הבית ואחר כן תבוא אלי' ובעלת כלומר ע"י שתנשא י"ת שהיא באה מבן נח ותלמוד מעשי' להיות צר עין זה יגרום אח"כ שיבוא הכהן ופינו את הבית דנגעי בתים באים מי שאינו רוצה להשאיל כליו גם לפמ"ש תוס' דאין השכינה שורה רק על המיוחסים שבישראל לכך נקט כספחת כמו שמצורע מרוחק מקדושה שהרי נשתלח חוץ לג' מחנות כ"כ ע"י גרים מרוחקים מקדושה שאין השכינה שירה רק במיוחסים ועיי' בכור שור גם דנגעים באו על גסי רוח וכתיב כי אתם המעט ודרשו בפ' כיסוי דם נתתי גדולה לנמרד וכו' אבל נתתי גדולה למשה אמר ואנחנו מה לכן ע"י גרים אולי ילמדו ישראל מידת הגאוה וע"י כן באים נגעים
רש"י ד"ה אבל עבד וכו' דמשעה שטובל לשם עבדות שייך במצות דכתיב למען ינוח עבדך ואמתך כמוך והא דלא הביא רש"י מרישא דקרא וגם בדיברות ראשונת כתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ועבדך וכו' י"ל משום דכתיב שם גם בהמתך ובהמה לאו בר מצות הוא וע"כ דקאי על הבעלים שמצווין על שביתת הבהמה וכ"כ יש לפרש האי דעבדך ואמתך דקאי על הבעלים לכן הביא רש"י למען ינוח עבדך ואמתך דייקא כמותך כמו שאתה מצווה על השבת כמו כן העבד ובזה מיושב מה דמקשים תוס' שבועת דף כ' דליפטרו נשים משבת הואיל דליתנהו בזכירה ומקשים הלא כתיב בהדיה בתך ועבדך ושמעתי שכוונת תוס' דמהאי קרא ליכא ראיה דדילמא כוונת הקרא שאתה מצווה על שביתת הבת כמו על הבהמה אבל מדברי רש"י דהכא שכתב להדי' דעבד שייך במצות דכתיב עבדך ואמתך כמוך מוכח דנשים חייבים בשמירת שבת
דף מ"ח תוס' ד"ה אלא ועוד דמוכח מיפת תואר דאין מטבילין בע"כ מדאיצטרך רחמנא להמתין למ"ד יום ולי נראה דהא ר' שמעון ב"א ס"ל באמת לקמן ע"ב דצריכה להמתין תשעים יום וה"א אפי' בדקבלה צריכה להמתין משום הבחנת זרע וה"א דהוא מד"ת
ע"ב ר"ע אומר אבי' זו ע"ז וכו' ובזה פרשתי ג"כ המסורה ואחר יבוא הכהן ופינה את הבית ואחר תבוא אלי' ובעלת דכתבו בשם זוהר דענין נגעי הבתים שהאומרים בנו בתיהם לשם ע"ז לכן הביא הוא יתברך נגעים על הבתים לנתוץ אותם הרי דכוונה לבער ע"ז וכ"כ ענין יפ"ת שתבכה ירח ימים להשתקע שם ע"ז
שם אחרים אומרים מפני ששהו עצמם וכו' ובזה פרשתי פסוק בסוכת תשבו שבעת ימים דמדבר בלשון נוכח ומסיים בנסתר כל האזרח בישראל ישבו בסוכת ולהנ"ל ניחא דהנה האלשוך כתב כשמדבר הוא יתברך עם כשרים מדבר בנוכח וכשמדבר עם בלתי כשרים מדבר בלשון נסתר ועיי' אלשוך פ' נשא בפ' ברכת כהנים וא"כ רישא דקרא בסוכת תשבו מדבר בנוכח אבל סיפא דקרא כל האזרח בישראל דדרש הש"ס במס' סוכה לרבות גר שנתגייר וא"כ מדבר שלא בנוכח מפני ששהו עצמם וגם איירי בזמן הגלות שהרי אין מקבלין גרים לא בימי דוד וכו' לכך מדבר שלא בנוכח
דף מ"ט ע"א תוס' ד"ה לכתוב עיי' במהרש"א ולי נראה דאפי' אם לא יגלה קאי על אנוסת אביו מ"מ יש לתרץ דאולי גם ר"י דריש כי תהיין בס"פ האומר דמני' מפיק דקידושין תופסין בח"ל וכיון דק"ת בח"ל ממילא אין בני' ממזרים רק ח"כ ה"א הואיל דלא תפסי קידושין יהיה ג"כ בניה ממזרים קמ"ל לא יקח דדוקא לא יקח הוא דבניה ממזרים משום דהוא במיתת ב"ד ולא מח"כ ואף דלר"י לא תליה הא בהא היינו דלר"י אף דאין ממזר מח"כ מ"מ לא ת"ק אבל במקום שקידושין תופסין פשיטה שאין בניה ממזרים
תוס' ד"ה ה"מ וקשה דהא ע"כ הוה ממזר לר"ע וכו' ונראה לתרץ שיטת רש"י דתוס' כתבו דאפי' למ"ד דהוה ממזר מעובדי כוכבים ועבד מ"מ אין ממזר מיבמה אפי' לרב דאמר אין קידושין תופסין ביבמה הואיל ועומדת לחלוץ וכו' וזה לא ניחא לרש"י דהרי בירושלמי בפ' האומר הביאו הרמב"ן דלמ"ד יש ממזר מעבד ה"ה דיש ממזר מיבמה לשוק הואיל ואין בה קידושין לשום אדם וליבם נמי לאו בת קידושין רק ביאה הוא דאית ליה בה וגם לא היה ניחא לרש"י מ"ש תוס' דהברייתא באה לאשמועינן דלא נימא דהולד ממזר כמו מעובדי כוכבים ועבד דאכתי קשה לאבי דאמר לעיל דף מ"ד דאמר סמוך אדרבין דאמר משום רבי נכרי ועבד הבא על ב"י הולד כשר ולא מצינו שום תנא דסובר עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר רק ר"ע (ולקמן דף צ"ט דסובר ר"מ דהולד ממזר מעבד הבא על בת ישראל דשם הוא ר"מ ואיהו מתלמידי דר"ע) לטעמי' כמ"ש תוס' מסכת קידושין דע"ה ע"ב ד"ה ר"י דלר"ע לא בעי דומי' דאנוסת אביו ולר"ע יש ממזר אפי' מח"ל רק בשאר וא"כ לשיטת תוס' שכתבו דהך ה"מ וכו' קאי על שומרת יבם דאין הולד ממזר וקאי להך ר"ע דבעי ח"ל דשאר ואיהו בעי דומי' דאנוסת דלדידי' הוא דלא תפסי קידושין ולאחרינ' תפסי א"כ פשיטא דלא הוה ממזר מיבמה דאפי' מעכ"ום ועבד לא הוה ממזר כיון דבעי דומיה דאנוסת אביו דלאחרינא מיהת תפסי קידושין וא"ל דהיא גופה קמ"ל דלא נימא כאידך מ"ד דומי' דא"א דכל דלא ת"ק הולד וממזר ז"א דא"כ הוה למינקט רבותא יותר דאפילו מעבד לא הוה ממזר (ויש לדחות קצת דיבמה הוא רבותא יותר דלא תימא דמאמר קנה מד"ת ואז הוא דומי' דא"א דתפיס קדושין ליבם רק מהירושלמי לא משמע כן) לכן כתב רש"י דה"מ קאי על הך ר"ע לא בעי לאו דשאר ולא בעי דומי' דאנוסת אביו ומעכ"ום ועבד הולד ממזר ואפ"ה מיבמה לשוק אף דהוא כעכ"ום ועבד כמו דאי' בירושלמי אפ"ה לא הוה ממזר מיבמה מדאפקיה לאו דידיה בלשון הוי' כשמואל אלא דקשה הא בפ"ק ובפ' האשה רבה איתא להדיה דלר"ע הוה ממזר מיבמה לשוק ונראה דברייתא דהכא אתיא כר"ע בן יוסף דמרבה דאפי' חייבי עשה לא תפסי קידושין וא"כ ע"כ הא דאפוקיה בלשון הויה ע"כ דבא להורת דיתפסי קידושין כשמואל דאי בא לארויי שלא יתפס קידושין לא צריך קרא דהלא יבמה לשוק הוא מחייבי עשה יבמה יבוא עליה ולא אחר וע"כ בא להורת שיתפסו קידושין אבל סוגיה דפ"ק וסוגיה דאשה רבה וסוגי' דיו"ד יוחסין אתיה כר' סימאי דלא משוי ר"ע ממזרים מחייבי עשה ומוקמינן הא דאפקיה בלשון הויה לחומרא שלא יתפסו קידושין דה"א דהואיל והווין מחייבה עשה יתפסו קידושין קמ"ל דלא תפסי קידושין וכיון דלא תפסי קידושין ממילא הולד ממזר וחכמים דפליגי באשה רבה וסברי דאין ממזר מיבמה לשוק ומפרט הש"ס משום דבעי דוקא ח"ל דשאר ולשיטת רב קשה למה לא יהיה הולד ממזר כיון דבעי דוקא לאו דשאר אם כן יש לאוקמיה לא תהיה דאפקיה בלשון הויה לחומרא דבא להורת שלא יתפסו קידושין ונראה דגם זה לא קשה דרב לטעמיה אזיל דסובר עכ"ום ועבד הבא על ב"י הולד כשר דבעי דומיה דא"א דלאחרינא תפסי קידושין ויבמה לשוק לכ"ע לא תפסי קידושין וליבם נמי לאו בת קידושין כשיטת הירושלמי שהבאתי לעיל דלא סבר כיון שעומדת לחלק חשיב בת תפיסת קידושין וא"כ יבמה לשוק הוא כעכ"ום ועבד הבא על בת ישראל דהולד כשר והיינו טעמיה דהולד כשר דבעינן דומיה דא"א דאנוסת אביו לאחרינא תפסי קידושין ויבמה לשוק לכ"ע לא תפסי קידושין ור"ע דסובר יש ממזר מיבמה לשוק היינו הך דר"ע דלא בעי לאו דשאר ולא בעי דומיה דאנוסת אביו ואפי' אי לאחרינא ג"כ לא תפסי קידושין אפ"ה הולד ממז' ולכך גם ביבמה לשוק הולד ממזר וסוגיה דפ"ק ויו"ד יוחסין אזלי לר' סימאי דלא מרבה חייבי עשה א"כ יש לאוקמי' הא דאפקיה רחמנ' בלשון הויה לחומר' שלא יתפסו קידושין דה"א דהואיל והוא מחייבי עשה יתפסו קידושין קמ"ל דלאו קידושין וממילא הוה הולד ממזר דהא לר' סימאי לא בעי ח"ל דשאר ולא בעי דומי' דאנוסת ואף אי גם לאחרינא לא תפסו קידושין אפי"ה הולד ממזר וברייתא דהכא דקתני הבא על שומרת