אהל דוד שבועות יבמות נב

תוס' ד"ה אר"י וכו' וא"ת הא אמר בחולין יביא איסור נבלה ואר"י דחלב קל דהותר מכללו ואף במס' פסחים ס"ל לריה"ג דבבהמה מיהא לא אישתרי ובזה יש לתרץ מה שהקשו על רש"י דס"ל דהנאה הוא מוסיף א"כ מאי הקשה הש"ס במס' חולין דקי"ג מהאי דכהן טמא וכו' דלמא שאני בב"ח דהוא מוסיף ונראה לתרץ דבזבחים דף ע' הקשו תוס' דלמאן דאית לי' מוסיף למה לי קרא דנבלה יחול על חלב הלא הוא מוסיף וכ"ת דמשם יליף שאני חלב דהוא הותר מכללו והנה יש לתרץ. דמאן דאית לי' מוסיף סובר כריה"ג בפסחים דף כ"ג דלא חייש להאי פירכא דהותר מכללו דבבהמה מיהא לא אישתרי ור"ש דחייש להאי פירכא איהו לא ס"ל מוסיף ושוב מצאתי זה בתשובת מנחם עזרי' והנה שמואל שם בחולין ג"כ לא חייש להאי פירכא דהותר מכללו דאל"כ מנ"ל לרבות מגדי חלב ומתה דלמא לא בא לרבות רק חלב דהותר מכללו וכיון דלא ס"ל זה לפירכא ליכא למימר דטעמי' משום מוסיף דא"כ ל"ל גדי נילף מהא דחל נבלה על חלב והא דמייתא המקשה הא דכהן טמא וכו' ולא הקשה בפשטות דלמה לי גדי נילף מהא דגלי קרא דנבלה חל על חלב נראה דהי' יוכל לומר דמגדי לא הוה שמעינן רק מוסיף וקרא דנבלה חל על חלב מיירי בבהמה בעלת מום דליכא רק כולל דמתוך שחל על בשרה חל על חלב ואי הוה כתיב חלב נבלה ולא גדי הוה מוקמינן קרא דנבלה חל על חלב בבהמה תמימה שנתנבלה דאז חל איסור נבלה על חלם דהוא מוסיף דקודם שנתנבלה הי' החלב חותר לגבוה ועכשיו שנתנבלה נתוסף איסור על החלב להקרבה אבל השתא דכתיב גדי דנשמע מוסיף ממילא מוקמינן קרא דחלב נבלה על בהמה בעלית מום שנתנבלה דאין כאן מוסיף דלגבוה כבר נאסרה משעה שנעשית בעלות מום ואינו רק כולל לכך הביא המקשה הא דאמר שמואל כהן טמא וכו' הרי דלית לי' כולל וא"כ ממילא ע"כ צ"ל דס"ל לשמואל דבב"ח לא מקרי מוסיף דאולי סובר כר"ש בחולין דף קט"ו דבב"ח מותר בהנאה דאל"כ הק"לד ל"ל גדי נילף מהא דנבלה חל על חלב אע"כ ס"ל דבב"ח לא מקרי תוסיף וא"כ צריך למילף מגדי דקרא דחלב נבלה הוה מוקמינן בבהמה תמימה שנתנבלה דהוא מוסיף דמעיקרא הוא מותר לגבוה

דף ל"ד בגמרא דשווי אינהו שליח מזה הסוגי' הקשה המגי' לבעל משנה למלך פ"ד מה' אשות להפוסקים דסברי דגם בקידושין אין אשה עושה שליח לקבל קידושין מיד שליח בעלה אף דלהמסקנא א"צ לתירץ זה מ"מ לא מצינו חולק ע"ז ונראה דיצאו להפוסקים דין זה מסוגי' דגיטין דף יו"ד דחשיב בג' דרכים שוו ג"נ לשחרורי עבדים ואמאי לא חשיב ד' דהא וודאי גם עבד אינו יוכל לעשות שליח לקבל שטר שחרור מיד שליח רבו דבין למ"ד משום בזיון דבעל ובין למ"ד משום חצרו הבאה לאחר מכאן הני טעמי' שייכים ג"כ בשחרור עבד וע"כ דגם בקידושין א"י לעשות שליח לקבל מיד שליח בעלה ומילתא דאיתא בקידושין לא קתני וסוגי' דהכא סובר כס"ד דשם מילתא דאיתא בשטרות לא קתני ואולי גם בזיון שייך גם בשטרות והא דמקשה שם והא איכא לשמה ומחובר י"ל דסובר כריב"ל בירושלמי דטעם דצ"ל בפני נכתב לפי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין וא"כ לשמה ומחובר הוא בכלל מוליך ומביא וכמו שכתבו תוס' שם. ובתשובת הרשב"א סי' תר"ג כתב דלא אקשינן רק מה דאיתא במשנה או בברייתא ואולי הלך פוסקים סברי הא דלא חשיב כתבו על אסורי הנאה די"ל דסוגי' אזלי כמ"ד בירושלמי כתבו על אסורי הנאה אינו מגורשת ושלחו מתם סברי מילתא דאיתא בשטרות לא קתני וסברי כריב"ל בירושלמי דטעם דצ"ל בפ"נ לפי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין וא"כ גם מחובר בכלל מוליך ומביא: ואחד מתלמידים תירץ די"ל דסוגי' דהכא מיירי בשוו אינהי שליח מעיקרא קודם שעשהו אחים שליח וא"כ ליכא משום חצרו הבאה לאחר מכאן וגם מיירי דלא קפדו האחין וא"כ ליכא ג"כ משום בזיון דבעל ועיי' בהר"ן מס' גיטין דף ס"ג ע"ב שכתב כה"ג

שם בתרומה ע"פ. ומ"ו בצל"ח הקשה על הרמב"ם בפ"ב מה' שגגות שכ' מי שהי' לפניו בליל פסח צלי ש"פ ונותר ונתחלף לו צלי של מצוה בנותר חייב ואמאי חייב הרי זמנו בהול ונראה שדעת הרמב"ם כמ"ש תוס' במס' סוכה דף מ"ב ד"ה מה. דחילקו בין מצוה דרמי' עליו ולא סגי' דלא שקיל איהו אבל חטאת אפשר שיאכל אחר והנה הרמב"ם פסק דלכתחלה אין שוחטין הפסח על היחיד א"כ מסתם מיירי שנעשה בחבורה וא"כ אף דזמנו בהול מ"מ אין מצוה מוטל עליו לחוד שהרי יוכל לאכול אחד מבני חבורה אבל תרומה א"א לאכול אחר אם לא שנתן במתנה כיון שכבר הגיעה לידו ומדנקט רשב"ל בפסחים שפוד של נותר משמע דאיירי בפסח

תוס' ד"ה מתוך. הקשו הא אין קטן עושה שליח וז"ל תוספי הרא"ש ונראה דבדיבור של קטנות אין למנועה מלחול הקידושין לאחר שיגדל מידי דהוה לאחר שאתגייר דאין מעשה עובדי כוכבים כלום אפ"ה מועיל דיבורו שיחול הקידושין אחר שיתגייר אלא מטעם דבר שלא בא לעולם והאי שנוי אליבא דר"ש דלית לי' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ע"כ (ולדעתי יש ט"ס וכצ"ל ור"ש סובר אדם מקנה דשלב"לע) ולא ידעתי איה מקומו אם ר"ש סובר אמדשנב"לע ועיי' במס' כתובת דמ"ב תוס' ד"ה ר"ש שכתבו דר"ש סובר אין אדם מדשלב"לע ובזה מיושב מה שהקשה השער המלך על המ"ל פ"ד מה' אישות הלכה ו' ד"ה מה שוב שכתב דמדברי רש"י דהכא מוכח דקטן שקידש אשה ואמר הרי את, מקודשת לי לאחר שאגדיל דלא הוה דבר שלב"לע והקשה הנ"ל הלא רב עמרם משמי' דרב אמר והרי לקמן דצ"ג סובר רב אדם מקנה דשלב"לע ולהנ"ל ניחא דהרי הך סוגי' קאי להאי שנוי' דמוקי כר"ש והלא תוס' כתבו דר"ש סובר אין אמדשל"בלע ושעה"מ מביא ראי' מתשובת מהרי"ק סי' כ"ט דמחוסר זמן מחשיב דבר שבל"ע ועיי' מרדכי בפ"ק דב"מ סי' שט"ו שכתב שהרי תלה בדבר שלא בא לעולם וקטן אין לו קידושין ולשיטת הריב"ז הביאו המ"ל פ"ו מה' גירושין דקטן יוכל אביו לקדש לו אשה דזכות הוא לו ניחא ועיי' במש"א לקמן אי"ה דף ק"ט אמנם מ"ו בנ"ב סי' ס"ב כתב דריב"ז לא מיירי רק שאין לאשה ז' קרובת שנאסרו להמקדש דאל"כ אין כאן זכות שהרי אסור על קרובתי' ומתני' דהכא מיירי שיש לה אחות: עוד כתב דמיירי דוקא שקידש לחוד דארוסה אין לה כתיבה דאם חייב בכתובתה אין כאן זכות ובזה מיושב מה שהקשה המגי' למ"ל מסוגי' דב"ב כיון דבדיקנהו לקידושין לגירושין למה לי בדיקה ומאי קושי' דילמא שקידש לו אביו ולהנ"ל ניחא דא"כ תיפשט דארוסה אין לה כתובה והרי הש"ס מספקא בב"מ די"ז אי ארוסה יש לה כתובה ואף דתוס' שם כתבו דלא רצה הש"ס למיפשט מן אמורא דהא רב ע"כ ס"ל דארוסה יש לה כתובה מ"מ אולי הר"י ב"ז סובר כהר"ן בקידושין דמוקי דברי רב באתרי דכתבו והדר מקדשו ודו"ק

שם בגמרא הא אין אשה מתעברות בביאה ראשונה קשה לי הא הר"ן במס' קידושין דף י"א כתב דהא דאין אשה מתעברות בביאה א' היינו רוב נשים אבל יש נשים שמתעברות בביאה א' והלא הש"ס מוקי מתני' כר"מ דאיהו חייש למעוטי ונראה דקושית הש"ס הוא להך שנוי' דמוקי כר"ש ואיהו לא חייש למעוטי כדאי' לקמן דף ס"ז רשב"י אומר זכרים יאכלו וכו' דלא חייש למעוטי וסתם ר"ש הוא רשב"י כמ"ש רש"י ריש שבועת ועיי' מה שאכתוב אי"ה לקמן דף ס"ט: עוד מקשים מאן לימא לן דמיירי בביאה א' והרא"ש בשם רבינו מאיר כתב דמשמע להש"ס דמיירי בבתולה מדקתני ובשעת כניסתן לחופה הוחלפה ואז משכחת ט"ז חטאת אבל קודם כניסתן לחופה לא דליכא חטאת משום אשת איש דאז לא הוה רק נערה המאורסה ובנערה המאורסה ליכא כרת דלא חשיב בל"ו כריתות וא"כ ע"כ מיירי בבתולה דאי בבעולה מעיקרא נמי קודם כניסת לחופה הוה בחנק בהתראה ובלא התראה מחייב על שגגתו חטאת ע"כ וקשה לי מסוגי' דיומא דף פ"א נאמר כאן ענוי ונאמר להלן ענוי ופרש"י על אשר ענו את אשת רעהו וזה כתיב גבי נערה המאורסה מה להלן לא ענש אלא א"כ הזהיר וקשה הלא לא כתיב בהדי' אזהרה גבי נערה מאורסה וע"כ דהוא בכלל כי יקח אשה ובכלל א"א א"כ גם לכרת בכלל ובס' יראים סי' רט"ו כתב דנערה מאורסה בכלל לא תנאף ולכך לא חשיב בל"ו כריתות דאפשר הוא בכלל א"א

ע"ב בגמרא והא תמר בביאה א' מקשים הלא ער ואונן שמשו שלא כדרכה שלא תתעבר ויכחיש יופי' וא"כ דלמא בעלו ביאה א' כדרכה דהא לא מעברה בביאה א' וא"כ גבי יהוד' הי' ביאה ב' והרב מ' ישראל פ"ש תירץ דהפרשת דרכים דרך האתרים הקשה למה הכשיל תמר לחמי' לעבור על איסור כלתו ותירץ דאי' בירושלמי ב"נ שבא על אשתו שנא כדרכה חייב מיתה ועל ואונן שימשו שלא כדרכה ולא קנה תמר לאשה הואיל ובאותה ביאה נתחייבו מיתה דומי' לדידן דאין קידושין תופסין בחייבי מב"ד וא"כ מוכח שלא נבעלה כלל כדרכה דאל"כ איך הכשיל תמר א"ח לעבור על איסור כלתו

שם דעתי' עלי' עיי' מ"ש בריש כיצד

תוס' ד"ה אבל וא"ת שמואל כמאן ובמס' כתובת דף ל"ז תירצו דלמאי דמוקי דלמאי דמוקי בראהו שנבעלה ניחא והקשה הפ"י א"כ למה מוקי הש"ס ללישנא אחרינא דשמואל סובר כר"י ה"ל אפי' כר"י ולא אוסר רק בראוהו שנבעלה ונראה דאף אי מיירי בראהו שנבעלה מ"מ הא להך גירסא קיימינן דגרסי יתירות על ג' שנים ומיירי בקטנה וע"כ דגזר ר"י אטו גדולה א"כ ממילא בגיורת דסתם כותי' זונת אף דמתהפכת יש לגזור אטו לא מתהפכת וסברא זו נזכרת בתוספי הרא"ש בשם רבינו מאיר או דנגזור גיורת גדולה אטו ישראלית. חולת דברי רש"י ותוס' יש לתרץ קושית פ"י הנ"ל דבתוספי הרא"ש הקשה דמאי מקשה הש"ס במאי אי במיאן וכו' דלמא הכי קאמר וכולין צריכן להמתין אפי' קטנה חוץ מגיורת אפי' גדולה לא ותירץ בשם הרר משה דהאי דקאמר אבל קטנה לא לאו תלמודא דייק לה רק כולהו מדברי שמואל ע"כ וא"כ לכך לא מוקי כר' יוד' ובראוהו שנבעלה כיון דקטנה בת ישראל שמואל עצמו אמר ומוקמינן בזנות והיינו שראהו שנבעלה וא"כ רישא דגיורת אין צריך להמתין מיירי דומי' דסיפא בראוהו שנבעלה ואפ"ה א"נ להמתין ולכך מוקי כר' יוסי ואשה מזנה מתהפכת

דף לה ע"א בגמרא. הוא דאמר כר"י והקשה הרא"ש להך גירסא יתירת על ג' שנים א"כ איך אמר הש"ס הוא דאמר כר' יוסי דלמא לא אמר רק בקטנה ונראה דניחא לשמואל לומר דר' יוד' מתיר אפילו בגדולה דלא תקשה הלכתא אהלכתא דהלכה כר"מ בגזרותיו דגזר קטנה אטו גדולה ור"י נימוקו עמו ולא גזר קטנה אטו גדולה וע"כ דגם גיורת גדולה שרי הואיל ודעתי' לגיורה מתהפכת אבל באמת