אהל דוד שבועות יבמות מט

דמס' נדה דמ"ו יתומה שנדרה בעלה מיפר ומסיק הש"ס אפילו למ"ד מופלא כמוך לאיש דאורייתא אפ"ה יוכל להפר אף דנשואין דרבנן כל הנודרת ע"ד בעלה נודרת

דף למ"ד ע"א ממתני' עשה בה מאמר הקשה מהרש"א הלא בלא"ה אסורה משום אשת ב' מתים ונראה דהא ר' אשי מסיק לקמן דתני מאמר לאפוקי מדב"ש דאמר מאמר קונה קנין גמור וא"כ י"ל דבאמת נכרית אסורה משום אשת ב' מתים ג"כ והא דנקט מאמר גבי איסור אחות דל"ת כיון דעשה מאמר בנכרית תצא בלא חליצה כב"ש דקני קנין גמור דהרי הך מתני' דמת נשוי נכרית תני ברישא קידם מת אחד מבעלי אחיות ומתני' דמת אחד מבעלי אחיות איידי דחביבה אקדמי' אבל מתני' דמת נשוי נכרית תני לאפוקי מב"ש (ובודאי זה לא קשה דמאי איצטרך גבי מת אחד מבעלי אחיות עשה ונאמר בודאי יש איזה תירץ ועיי' לעיל דף י"ח תוס' ד"ה והאי ואולי דה"א הואיל ואחות אשה היא רק צרה לנכרית אף דעשה מאמר יהי' מותר להתיבם) ולמ"ד אין זיקה ניחא בפשיטות דנקט מאמר להורות דוקא כשעשה מאמר אז אסורה הנכרית להתיבם אבל אם לא עשה מאמר מתיבמת הנכרית ולא אסורה משום זיקה ובזיקה לחוד ליכא איסור משום אשת ב' מתים כמ"ש רש"י לקמן ע"ב במתני' דב' מתים הוא מדרבנן ולא גזרו רק היכא דעבד מאמר ובודאי לא שייך למתני חולצת לחוד דכך סדר התנא בכולהו מס' חולצת ולא מתיבמות:

והנה הב"ש סי' קע"ג ס"ק ט"ו הקשה על מתני' דריש כיצד גבי נולד אח ועשה מאמר הלא בלא מאמר אסירא משום אשת שתי מתים ותירץ כיון דמצד בעלה הראשון אין לה זיקה שהרי היא א"א שלהב"ע לא שייך זיקת ב' ובמין ובזה ניחא מה שהקשו תוס' דלמה לא דייק ר"נ ממתני' דריש כיצד דאין זיקה ולהב"ש ניחא דאי ממתני' דריש כיצד ה"א דיש זיקה ונקט מאמר להורות דדוקא משום א"א שלא הי' בעולמו היא דאסירא ולא משום צרת אשת ב' מתים וכסברת הב"ש ונ"מ לענין זה כגון ראובן שקידש אשה והתנה שאם תפול ליבום ללוי אחיו אז יהי' למפרע קדושין בטלים כמו שהזכירו הפוסקים תנאי גבי מומר ומת ראובן ועשה שמעון מאמר ויש לשמעון עוד אשה ומת שמעון מותר אשת שמעין להתיבים ללוי ולא מיתסרא משום צרת אשת ב' מתים הואיל ומצד ראובן אין ללוי זיקה ואי לא נקט מאמר ה"א דבכה"ג איסורא משום צרת אשת ב' מתים רק אי לא עשה מאמר לא שייך אשת ב' מתים כמ"ש רש"י לקמן ע"ב דבזיקה לחוד לא גזרו משום אשת ב' מתים כיון דאשת ב' מתים גופי' הוא מדרבנן אבל ממתני' דהכא דייק שכיר דאי להורות זה תרתי ל"ל והא דמקשה הש"ס לעיל דף י"ח למ"ד יש זיקה ממתני' דריש כיצד ולא משני דנקט מאמר להורת דמשום צרת אשת ב' מתים לא מיתסרא נראה דהש"ס מסיק מ"ד יש זיקה הוא שמואל ואיהו סובר לקמן דף צ"ו דתנאי היא ואיכא מ"ד דאשת ב' מתים מותרת א"כ לא נשמע כלל כיון די"ל דמתני' דריש כיצד לא סובר כלל דאשת ב' מתים צרה אסורה וגם לא נשמע דצרת אשת ב' מתים מותרת כיון דנוכל לומר דהכא ליכא איסור ב' מתים הואיל ומצד בעלה הראשון ליכא זיקה וכמ"ש הב"ש וכיון דליכא להוכיח לא הוי לי' למיתני כלל וכה"ג כתב המהרש"א ריש כתובת והנה גם המהרש"א שלא הקשה על המתני' גבי מת אחד מבעלי האחיות סובר ג"כ כמ"ש הב"ש דלא שייך זיקת ב' יבמין כיון דמצד בעלה הראשון ליכא זיקה דהוא אחות אשה:

ואחד מתלמידים אמר לפי תירץ ב' של הב"ש דלכך לא רצה לותר משום אשת ב"מ הואיל והוא רק מדרבנן מתורץ קושית מהרש"א

ע"ב מתני' כתב בכ"י ואין עליו עדים ובירושלמי איתא ג' שטרות הללו גובה מב"ח וכו' הדא דתימר בשלא הוחזק השטר ביד מלוה ר"י בעי אי בשלא הוחזק אפי' מב"ח לא גבי אר"ב מפני קנוני' ר"א אמר מפני שהוא פסול (אצל משועבדים) הנה יש לפרש דשאל למה אינו גובה קאי על הא דכתב בכתב ידו ואדסמיך קאי דמפלפל לענין הוחזק שטר ביד המלוה וכן הוא בבבלי סוף ב"ב אבל אין בו זמן בלא"ה אין יוכל לגבות ממשעבדי כי יאמרו הלקוחת מקחינו קודם להלואה ועיי' מהרש"א בריש ר"ה לולי שהרשב"א מפרש דקאי אאין בו זמן ובזה מיושב מה שהקשה האו"ת סי' מ"ג ולי נראה דהם מפרשי כהנ"ל

שם בירושלמי למ"ד משום קנוני' הלא גם גטי נשים פסולים ונראה דקאי למ"ד במס' גיטין ד' י"ז דיש לבעל פירת עד שעת נתינה וכי אתי' למיטרף בעי לאתוי' סהדי אימת מטי גיטה לידה דאל"כ גם בג"נ שייך קנוני' שימכור פירות של נכסי מלוג

שם זרק לה קידושין ספק קרוב לו וכו' כתב הרשב"א דמיירי דנסתפק הדבר לעדים ומזה קשה על הב"ש סי' ל' ס"ק ט' וכבר עמד בזה מ"ו בנ"ב סי' ל': עוד כתב שם הב"ש דבגט אם זרק לה גט בר"ה בתוך ד' אמות שלה מפני תק"ע מהני ובקידושין לא מהני ולכאורה קשה מסוגי' דגיטין דף י' בג' דברים שוו ג"נ לשחרורי עבדים ומסיק דחשיב מילתא דליתא בקידושין ולמה לא חשיב ג"כ אם זרק בר"ה גט או שטר שחרור בתוך ד' אמות דגם בגט שיחרור איכא תקנות עיגון כמ"ש תוס' גיטין דף ט' ד"ה שוו וכ"כ קשה על רש"ך הביאו ב"ש סי' ל' ס"ק א' דנסתפק בטלי קידושין מע"ג קרקע אי הוה קידושין ובתשובת מהרי"ל סי' ע"ח פסק דלא הוה קדושין וא"כ קשה ליתנא עוד שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים ואי נימא דגבי עבד מהני א"כ הוה להש"ס לומר שם בגיטין דזה למעוט טלי מע"ג קרקע אמנם הרשב"א בתשובה סי' תר"ג כתב דלא מקשה הש"ס ותו ליכא רק מה דאיתא במתני'

תוס' ד"ה אשה וא"ת תינח וכו' והרמב"ן בחדושיו כתב דמתני' איירי דוקא בכנס ואח"כ גירש ובזה מיושב מה שהקשה המלחמות על בעל המאור דפסק נשואין מפילין והרמב"ן הקשה מסוגי' דספק גירושין הוא כמ"ד מיתה מפלת ולהרמב"ן בחדושיו ניחא

באו"ד וא"ת בחולין משמע דאם נולד הספק מחיים והרשב"א הוסיף דאע"ג דאיסור קמא נסתלק מ"מ אשכחינן דמחזקינן מאיסור לאיסור כדאמרינן בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע במה נשחטה אע"ג דמשנשחטה נסתלק איסור אמ"ה אפ"ה חוששין משום נבלה הרי דמחזקנין מאיסור לאיסור ומתרץ דבבהמה כל שלא מתה או שלא נשחטה כהלכתא אסירא עד שיתודע ענין המכשירה הילכך כיון שאתה בא להתירה ולומר דנעשה מעשה להכשירה עליך הראי' ודכותי הכא כיון שזו מתחילה צרה לערוה ואלו מת הבעל הותרה לשוק וכשאתה בא לאוסרה ולומר דנעשה בה מעשה האוסרה עליך להביא ראי' ובזה מתורץ קושית תוס' מס' ביצה ד"ה בהמה ע"ש ולהרשב"א ניחא דס"ל לרש"י דמחזקינן מאיסור לאיסור וא"כ כל זמן שלח ידעינן שנשחטה כהלכתה אסורה עד שיתחדש ענין המכשיר בבירר דמחזקינן מאיסור לאיסור

שם בגמרא דבתרייתא לאו קידושין פרש"י וישאנו אחיו מאמו הקשה הרשב"א למה לא מפרש אחיו מאב והרא"ש בשם רבינו מאיר כתב דאחיו מאב לא ישאנו דהיא אחות זקוקתו דאי דקמייתא קידושין בתרייתא היא אחות זקוקתו וה"ה דהוה מ"ל שמא תנשא לשוק בלא חליצה רק דבעי לאשכוחי אפי' איסור כרת ע"כ ול"נ דהא ע"כ הא דמשני הש"ס אשה זו בחזקת היתר לשוק איירי שאין כאן עוד אח אחר דהיינו ראובן נשא חמות שמעון ושוב גירש ראובן חמות שמעין גירושי ספק ואין כאן דק שמעון דאי יש עוד אח איך אמר הש"ס בחזקת היתר לשוק הא אכתי אסירא משום זיקת אח אחר ואם כן רצה רש"י לפרש חומרה דאתא לידי קולא יהי' קאי על כל ט"ו עריות אפי' על בתו ובת בתו וכו' ובהנך לא שייך שישאנו אחיו מאב דלמשל אם ראובן יש לי אשה ושוב קידש בת שמעון קדושי ספק לא שייך לומר אם נאסרה כרה ליבמה דליחש אם שוב יקדש אחותו יאמרו שקדושי ראשונים קידושין גמורי' ושני' לאו קידושין וישאנו אחיו מאב ז"א דהלא לאחיו אסירא משום בתו ובת בתו ובודאי דימי' דספק גירושין מיירי שאין כאן רק ב' אחים דאל"כ לא שייך חזקת היתר וכיון דליכא רק ב' אחים אין לחוש שישאנו אחיו מאב גבי בתו וגבי א"א שלהב"ע לכן פרש"י שישאנו אחיו מאם ואז יתפרש קושית הש"ס חומרא דאתי' לידי קולא על כל ט"ו עריות אפי' על בתו: ואחד מתלמידים הקשה דהא נוכל לומר דיש עוד אח ואפ"ה אמר הש"ס בחזקת היתר לשוק כגון שאח הב' הוא חתן לערוה ובאחותה מותר אמנם הוא בדרך רחוק לכך פרש"י בפשיטות אחיו מאם

דף ל"א ע"א גמרא כיון דמצרכת חליצה פרש"י ידעו דקדושי אחיו וכו' וכתב בתוספי הרא"ש דמיירי דאיתה בת אחיו מאנוסתו והב' אחותו מאם דאלו היתה בת אחיו מאשתו גם השני' ערוה לו וממ"נ צרתה מותרת לשוק

שם א"ה גירושין נמי הקשה בתוספי הרא"ש מה הוכחה יש מאיסור יבום בשלמא גבי גירושין החליצה היא הוכחה טובא דאי אמרת דקדושי ערוה הוה קידושין לא היתה צרתה צריכה חליצה ומדחולצת ש"מ דיש ספק בדבר אבל מה הוכחה יש שאינו מתיבמת יאמרו שאין חפץ בה ותירץ דאביי הקשה לפי סברתו דאיהו פריך לעיל חומרא דאתי' לידי קולא ובעי למימר שתיבם ולא נחמיר לאוסרה על יבם משום דאתא לידי קולא ולא אמרינן דהרואה שאינו מתיבמת יתלה בזה שלא חפץ לקחתה אלא קיל ק בדבר שאסורה להתיבם וחומרא בעלמא

שם למאי הלכתא אי ערוה היא צרתה בעי חליצה מכאן קשה לי על הרמב"ן בחדושיו והביאו ג"כ הרשב"א דמוקי הא דאיתא לעיל אשה זו בחזקת היתר לשוק בכנס ואח"כ גירש וחולק על תוס' דמוקמינן לערוה בחזקת שלא נתגרשה וקשה לי א"כ מאי הקשה הש"ס למאי הלכתא דלמא הא דאמרינן אי ערוה צרתה בעי חליצה מיירי דלאחר שגירש הערוה בספק גירושין כנס הצרה דהיינו גירוש ואח"כ כנס ולכך בעי חליצה דלא שייך לומר דליסמך בחזקת היתר לשוק דבגירש ואח"כ כנס סובר הרמב"ן דליכא חזקת היתר לשוק וא"כ לא שייך לומר דא"א אומר חולצת מתיבמת אא דמד"ס בעי חליצה כמו ששנינו בכלהו מס' חולצת ולא מתיבמת רק היכא דמדינא פטורה מחליצה אז אסורה לחלוץ דא"א אומר חולצת מתיבמת ונראה לתרץ ונקדים לבאר הא דלא ניחא להרמב"ן סברת תוס' דמוקמינן לערוה בחזקת שלא נתגרשה ונראה משום דרבה הוא דאמר אשה זו בחזקת היתר לשוק ושמעינן לרבה דאמר בכתובת דף י"ג ע"ב לדברי המכשיר בה פוסל בבתה דבתה לית לה חזקת כשרות ולא מהני חזקת כשרות דאם דבשעה שאנו דנין על הבת כבר איתרע חזקת האם בשעה שזינתה ה"ה הכא לא מהני חזקת הערוה דכיון שגרש הערוה בספק גירושין קודם שכנס הצרה