אהל דוד מסכתות שונות צ

רק מפני נעילת דלת לא בעינן דרישה וחקירה וסמכינן שעדים יודעים בודאי הזמן והרי הוא עדות שאתה י"ל אבל אם הדיין חקר העדים ואמרו שא"י הזמן העדות בטל כיון דודאי הוי עדות שאי אתה י"ל ע"ש וא"כ צריך הש"ס לומר דקיים שטרות דרבנן דלולא כן בודאי בטלה עדותן שהרי היא בודאי עדית שאי אי"ל שהדיין לא יקבל הזמה על עצמו ולפי"ז הקשית בריש סנהדרין תנן דיני ממנות ב"ג ומפרש בגמרא אפי' ג' הדיוטים אבל בקנס בריך מומחין ולפי דעת הי"מ דצריך עדות שאתה י"כ בכל ב"ד וב"ד א"כ קשה הלא עדים זוממין קנסא הוא ובפרט דסתם מתני' ר"מ וא"כ הנך ג' הדיוטים לא יוכלו לעשות בעדים דין הזמה א"כ היאך דנין ד"מ הלא העדות הוי גבייהו עדות שאי אי"ל ודוחק לומר לענין שבועה ולולי דברי אא"ז זצ"ל היתי אומר די"מ סוברים כשיטות הסוברים דבד"מ לא צריך עדות שאתה י"ל אבל לפי דבריו ובפרט לפי סברת הש"ך קשה נכדו מנחם דיטש

עוד נראה דהנה הפ"י הקשה בקיום שטרות מה הזמה שייך דאף אם אמרו עמנו הייתם אכתי יוכלו להכיר בט"ע חתימת ידי עדים ואף דנוכל לאוקמי' שאמרו בפנינו חתמו מנ"ל לש"ס להוכיח עד נעשה דיין דילמא רב מיירי שמקיימין השטר ע"י הכרה לחוד כ"ל דודאי גם הי"מ מודים דנוכל לומר הטעם דאין עד נ"ד מקרא דביום הנחילו את בניו רק דקשה להו מה שהקשה הרמב"ן בב"ב בדף קד דלחכמים דמוקי האי ביום הנחילו את בניו בסנהדרין דף ל"ד על תחילת דין שאין דנין בלילה א"כ מנ"ל דאין עד כעשה דיין ולכך ניחא להו משום עדות שאי אי"ל וא"ל לר"מ כמי למה לי האי דהנחילו את בניו תיפק משום ע"ש אתה יוכל להזימה י"ל די"מ סוברים כשיטת הפוסקים דבד"מ אפ' מד"ת לא צריך עדות שאתה י"ל והאי ביום הנחילו את בניו בד"מ כתיב וא"א למיפסל משום עדות שאי אי"ל ולכך איצטרך קרא ולרבנן אולי באמת גבי ד"מ עד המעיד נ"ד והנה בב"ב באיתא אר"י אמר רב ג' שנכנסו לבקר רצו כותבין רצו עושין דין וכתב רשב"ם דוקא אם נכנסו לבקר אבל אם נכנסו להעיד הם עדים ואין עד כ"ד הרי דפוסל רב אפי' בד"מ עד להיות דיין וע"כ משים דס"ל כר"מ דנפקא כי' מביום הנחילו וא"כ הילכך הש"ס לומר קיום שטרות דרבנן דאלולי כן היה פסול דרב פוסל אפי' בד"מ להיות עד נ"ד ושפיר אמר הש"ס ש"מ דעד נעשה דיין ואפי' אי מיירי שדיינים מכירים חת"י עדים מ"מ לרב לשיטתו דוליף מביום הנחילו אין לחלק באופן ששייך בו הזמה או לא ומזה יש להביא ראי' לרמב"ם בפ"ג וה' סנהדרין ע"ש בכ"מ שכתיב כיון דאיצטרך ביום הנחילו להאי ד"ג שנכנסו לבקר ע"כ הא דאין מתחילין כדון בלילה הוא מהקישא דיבה לנגעים וקרא דשפטו בכל עת קאי על ב"ד ע"ש ויש להוכיח זה מסוגי' שלנו דאל"כ קשה מאי מקשה ש"ס במסכת ב"ק על ר"י נשיאה או בכתובות על רב דילמא הך מתני' דאין עד נעשה דיין ס"ל כר"מ דמוקי ביום הנחילו על האי ג' שנכנסו לבקר דמני' שמעינן דאין עד נעשה דיין ור"י נשיאה או רב ס"ל כרבנן דמוקי ביום הנחילו על תחילת דין שאין דנין בלילה אלא ש"מ דהאי סתמא דתלמודא סובר דאפי' כרבנן נשמע תחילת הדין מהקישא דריבם לנגעים ואיתר האי דביום הנחילו ומוקמינן על עד שאינה נעשה דין גם יש ראי' מזה לרשב"ם ומה שהקשו תוס' דהא ר"י ס"ל במסכת מכות כר' יוסי וננראה דרשב"ם גרס כמו שהגירסא הוא בסנהדרין אר"י אמר רב ושפיר הוכיח רשב"ם דהאי דנכנסו לבקר הוא דוקא דאל"כ מה הקשה ש"ס בכתובות על רב דילמא רב ס"ל כחכמים דמוקי ביום הנחילו על תחילת דין ובאמת ער נעשה דיין ומתני' דר"ה אתי' כר"מ והא דאר"י במס' מכות ופסק כר' יוסי הלא באמת זה אמר שם בשם שמואל ובאמת לרשב"ם אין זה ראי' דרשב"ם ס"ל דאין עד נעשה דיין דכתיב ועמדו ב' ב' אנשים אבל יש סיוע לרש"י בתשובה דס"ל ג"כ דהאי דנכנסו לבקר הוא דוקא יש להביא ראי' ממה וק"ל

בסוגי' זה הקשה א' מן התלמידים ה"ה התורני ר' מיכל שי' דהמקשה דלא ידע שראוהו בלילה א"כ למה מקשה מברייתא יותר היה להקשות ממתני' דר"ה ראוהו ג' והן ב"ד יעמדו ב' וכו' ואי ס"ד דעד נ"ד ליתבו בדוכתיהו וליקדשהו כמי שהקשה ש"ס בכתובות והיינו לפי גרסתינו דר"י נשיאה ור"י נשיאה היה אמורא כדאי' ברש"י א ע"ז דף ל"ז ע"ש ונראה לתרץ דיש מקום לומר טעם דאין נ"ד מקרא דכתב עד עמדו לפני עדה למשפט ודריש ר"ע בפ' אלו הן הלוקין דקאי על סנהדרין שראו אחד שהורג נפש שאין ממיתן אותו עד שיעמוד בב"ד אחר והל"מ כתב דר"ט מוקי להך קרא שלא יהרגו ע"פ עדותן אבל ר"א דמוקי שם במס' מכות על גואל הדם י"ל דעד המעיד נ"ד וא"כ ממתני' דר"ה לא יוכל להקשות הייתי אומר תני' אתי' כר"ע ור"י נשיאה ס"ל כר"א דמוקי על גואל הדם ואז נוכל לומר דאפי' עד המעיד נ"ד אבל מהך ברייתא דשמעינן לר"ע אפי' עד הרואה כא כ"ד וכתבו תוס' דטעמי' מדכתיב עד עמדו לפני עדה למשפט וקשה כנ"ל הא דילמא קרא לא בא רק שלא יהרגו הנפש בלא עדות אלא מקצתם נעשה עדים ומקצתם נעשה דיינים ועיין ל"מ שכתב דר"ט מוקי לקרא כה"ג וע"כ צ"ל דמטעם אחר אין עד המעיד כיד או משי דהיה עדות שאי אי"ל או מדכתיב ועמדו ב' אנשים וכו' וא"כ שפיר מקשה דהא ע"כ איכא טעם אחר בלא הך קרא עד עמדו לפני עדה דאל"כ קשה דילמא קרא לא אתא רק שלא יהיה כולם כעשה דיינים אבל מקצתן עדים ומקצתן דיינים לא שמעינן וע"ז מתרץ הש"ס כגון שראוהו בלילה אבל ר"י נשיאה עבד דינא ביום וק"ל

עוד נראה ליישב הקושי' על הי"מ די"ל דהי"מ סוברים דאין עד נ"ד כמ"ש הרשב"ם במסכת ב"ב משים דכתיב ועמדו שני אנשים לפני ד' רק דסברי כמ"ש המרדכי פ' שבועות העדות בשם ראב"ש דהאי קרא דמני' ילפינן דעדים צריכם לעמוד זה דוקא בעיידנים מומחים וסמוכים דכתיב ועמדו ב' אנשים לפני ד' וא"כ במקום דליכא מומחים וסמוכים עד נ"ד לכך הוסיפו דאפי' במקום דליכא מו"ס אין עד נ"ד דבעינן עדות שאתה יוכל להזימה ובזה מיושב מה שהקשתי ומה שהקשה הפ"י גבי עדות החודש דלא מצינו לקיים כאשר זמם ממילא לא בעינן עדות שאתה י"ל לתירץ א' של תוס' ריש מכות ולמה אין עד נעשה דיין גבי עדות של קידוש החודש ולהנ"ל ניחא דגבי קידוש החודש בעינן מומחים וסמוכים ממילא אין עד נעשה דין מטעם שכתב הרשב"ם דכתיב ועמדו שני אנשים לפני ד' והי"מ לא הוסיפו כ"א במקום שאין