אהל דוד מסכתות שונות פח

נקט הש"ס ור"ע דאולי סובר ר"ע כד"ח ולא איצטרך עליו למעט אדם מכופר ומיותר עליו ומוקי לה כדדריש ירושלמי למעט תם מח"כ אבל רי"ה דמפק נקי מדמי וולדות מוקי הש"ס לקמן כרב חגא מדרומא ולא ס"ל הקישא דתנא דבי' חזקי' א"כ איצטרך עליו למעט אדת מכופר ולית לן למעוטי תם מכופר ובזה מיושב מה שהקשה המהרשא על רש"י לקמן דף נ"ג דרש"י כתב דאדם פטור מכופר מתנא דבי חזקי' ולמה לא נקט קרא דעליו ע"ש ונראה דרשי סובר הא דדרש הש"ס מעליו משום דשם רוצה למילף אף למאן דלא סבר כתנא ד"ח וכתבו שם בשם רשב"א דהא דהקשה רבא מתד"ח משום דתנא ד"ח עיקר שהי' שונה בריתות של ר"ח אביו והן עיקר ומותבינן תיובתא מינייהו וא"כ שפיר מפרש רש"י דפטור מכופר מתנא ד"ח דשם לרבא קיימנין ורבא בודאי מוקי עליו כמו שדרש בירושלמי דאי מוקי עליו להיות אדם פטור מכופר ולא ס"ל כתנא ד"ח הא רבא גופי' מקשה בכתובת דף ל"ה מתנא ד"ח וגם על אש לא איצטרך למיפטר מכופר דהא שמעינן לרבא אשו משום חציו והוי כאדם המזיק

דף מא תוס' ד"ה נקי וסברא דר"ע לית ליה והקשה פנ"י דילמא ס"ל סברתו רק נקי מדמי עבד יליף לה כדאי' בירושלמי נאמר כאן השור יסקל ונאמר להלן השור יסקל מה להלן במועד הכתוב מדבר אף השור יסקל שנאמר כאן במועד הכתוב מדבר ונראה דתו' הוכיחו דע"כ ש"ס שלנו חולק על ירושלמי דבמסכת ב"ק דף ט"ו ד"ה הא מקשים דאמאי לא מוקי אפי' כר"ע וכו' דכשהשור בסקילה לא איצטרך למתני דפטור דהא תנן שהתם משלם מגופו וכו' ותירצו דאי כר"ע ליתני שהתם פטור מדמי עבד והכוונה דלא שייך לומר דלא איצטרך זה למתני דתם פטור מדמי עבד דכיון דשור בסקילה ותם אינו משלם רק מגופו ז"א דצריך לאשמעינן דה"א דהואיל ומחמרני בעבד דיפה סלע נותן חמשים ה"א דמשלם מעלי' דהרי חזינן דאיצטריך קרא לר"ע ש"מ דלאו פשיטת הוא שיהיה תם פטור מדמי עבד ומעתה אי נימא דגם ר"א סובר סברת ר"ע הואיל ומחמרני בעבד וכו' רק שיהי' פטור מדמי עבד יליף מג"ש דדריש בירושלמי קשה למה מוקי הש"ס במס' ב"ק דף ט"ו כר"י דמחייב תם בחצי כופר דלא כהילכתא הוה לאוקמי אפי' כר"א דפוטר תם מחצי כופר והא דלא חשיב דתנא ושייר ומה שייר דהאי שייר שייר נמי דתם פטור מדמי עבד דהא השתא קיימינן דאף ר"א סובר סברת ר"ע הואיל ומחמרני רק דרחמנא פטרי מג"ש ושפיר הוה שיור ולא הוה בכלל בהא דתם משלם מגופו דהא חזינן דאיצטרך ג"ש לפטור א"ו דש"ס שלנו סובר דר"א לית ליה כלל סברת ר"ע וא"כ לא הוה שיור דמי עבד שהוא בכלל תם משלם מגופו וביותר יתישב דמהר"ם לובלין הקשה דלמה לא מוקי הש"ס כר"ע דאמר להדי' דתם משלם חצי כופר ולמה מוקי כר"י דלא אמר בהדי' דתם משלם ח"כ ותירץ דאולי סובר ר"ט נקי מדמי עבד וא"כ ליתני שתם פטור מדמי עבד משא"כ ר"י דריש נקי מדמי וולדות ע"ש ולירושלמי קשה דילמא גם ר"י פוטר דמי עבד מג"ש וא"כ ליתני שתם פטור מדמי עבד דנהי דמפיק נקי לדרשא אחרינא מ"מ אולי פוטר תם מדמי עבד מג"ש כמו שדריש בירושלמי א"ו דבבלי לא ס"ל האי ג"ש וניחא ג"כ מה שהקשה פנ"י דלמא לא כתבו תוס' דלכך לא דריש ר"ע נקי מח"כ דזה נשמע מעליו ולהנ"ל ניחא דא"כ קשה על הש"ס דאוקי כר"י דילמא גם ר"י פוטר תם מח"כ מעליו א"ו דש"ס שלנו דטעמ' דר"א משום דשלא בכוונה גם מועד פטור ובכוונה דשור בסקילה שוב הוא בכלל דתם משלם מגופו והביא לב"ד וכו'

וכה"ג קשה לי על תוס' מסכת יבמות דף ל"ח תוס' ד"ה וב"ה וכו' אבל ר' יוחנן דאמר בחזקת יורשי בעל וכו' תיפק דאין אדם מוריש שבועה לבניו וקשה לי הלא בירושלמי פ"ז מסכת שבועות הלכה ז' איתא מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב המלוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו שמע ר' יוחנן ואמר יאכל הלה וחדי ודברי ירושלמי הביאו ג"כ הגה"מ פי"ז ה' מלוה ולוה ונראה דתו הוכיחו דע"כ ש"ס שלנו סובר דר"י סובר אין אדם מוריש שבועה דש"ך בח"מ סי' צ"ב פוסק בפוגם שטרו והיא חשוד נוטל בלא שבועה והקשה פנ"י א"כ ר"א דס"ל דמת לוה בחי' מלוה דלא מפסדו יורשי המלוה א"כ תקשה מתני מסכת גיטין דף ל"ה נמנעו מלהשביעה משמע דחשוד שא"י לישבע מפסיד ואף דאוא מיתומים הלא לר"א בפוגם שטרו נוטלין יתומין מיתומים א"כ כ"ש בחשוד דהש"ך יליף מהאי דפוגם ותירץ דשאני כתובה דהיא דרבנן וידוע דר' יוחנן אמר הלכה כרשב"ג ובסוף כתובות בהאי דנשא בא"י וכו' ס"ל לרשב"ג דנותן ממעות קפוטיקא ומסיק הש"ס דסובר רשב"ג כתובה דאורייתא וא"כ ע"כ לא סובר ר' יוחנן כר' אלעזר דא"כ קשה קושי' פנ"י הנ"ל ושפיר מקשים תוס' אבל ירושלמי לטעמי' דבירושלמי שילהי כתובת איתא על מתני' דלעיל הדא אמרי שמטבעות א"י יפית מסיע למ"ד כתובה מד"ס וא"כ שפיר סובר ר"י כר"א ושאני כתובה דרבנן

ד' נג תוס' ד"ה לענין ושמא א כר"י ס"ל מקשים א"כ מאי פריך לעיל רב אשי ליתנא חומר שור מבור ששור חייב בפסולי מקודשים משא"כ בבור הלא לדידי' גם גבי בור ראוי' לפדות להסיק תחת תבשילו ונראה דבמס' ב"מ דנ"ח מוקי ר"י האי דבני עיר ששלחו שקלהן כר"ש ואף שש"ס שלנו מקשה תינח עד שלא נתרמה תרומה וכו' מ"מ בירושלמי מס' שקלים לא הקשה ובודאי יש תירץ על זה ועיי' מפרשים וא"כ י"ל דגם רב אשי ס"ל כהאי שנוי ובמס' יומא דף ס"ו מביא שם דרב יודא פליג בסיפא דעולין להם לשנה הבא ומדלא פליג ברישא ש"מ דמודה ברישא דנשבעין אף דאין נשבעין להקדש וצריך לומר דאיהו ג"כ ס"ל כר"ש דקדשים שחייב באחריות מקרי רעהו וא"כ שפיר הקשה ר"א דהא שם אוקי הש"ס הך ברייתא כר' יודה וא"כ כוונת רב אשי דליתנא חומר שור מבור ששור חייב בפסולי המוקדשין והיינו כשלא נפדו ואפ"ה אין לפטרו משום רעהו דהא משכחת כשחייב באחריותו ואם הוזקו משור חייב אבל גבי בור פטור הואיל ולא שייך בי' והמת יהיו לו ואף דפודין להסיק תחת תבשילו מ"מ כיון דלא נפדו מחיים אי אפשר לפדות עוד משום דבעי העמדה והערכה רק דלשון פסילי מקודשין לא שייך שפיר רק די"ל משום בור נקט פסולי המקודשין דאלולי עכשיו שמת בבור ונפסלו רק אם ניזקו בבור היה חייב דמשום הקדש ליכא למיפטר הואיל והוא חייב באחריות וק"ל

דף נג מסתברא פטורא בבור דפטור כלים הקשה הגאון בעל אשל אברהם מאי הקשו תוס' לעיל דף יו"ד