אהל דוד מסכתות שונות פו

בסתם ואח"כ מחלוקת אפי' אם אין המחלוקת בצדו אין זה סתם אפי' לר"י ע"ש

דף ד' רש"י ד"ה מנסך ועיי' במהרש"א מה שהניח דברי רש"י בצ"ע ול"נ ליישב דשמואל דאמר בגיטין מערב יש לאוקמי ששפך הרבה יין נסך באופן שהיין נסך הוא יותר מיין כשר והיכא דאיכא רובה כתיב אחרי רבים להטות ונהפוך היתר להיות איסר ובהא מודה רשב"ג דלא אמרינן ימכור חוץ מדמי י"כ שבו דהרי הכל נהפוך לאסור ואף ששמואל ס"ל מב"מ לא בטיל וא"כ לא שייך לומר שהיין כשר נתבטל באיסר שהרי מב"מ הוא ולא נתבטל כדאיתא מנחות דף כ"ג דשחיטה אינו בטיל בנבילה מ"מ י"ל דשמואל סובר בתר מבטל אזלינן דהוא י"נ וא"א למבטל דהוא י"נ להיות היתר כמ"ש תוס' מכחות דף כ"ב ע"ב דמשקין לכי מסרחי אין שם מקשה עליו וגם ניהו דשמואל ס"ל מב"מ לא בטיל אולי מוקי מתני' דהמטמא והמדמע כחכמים וכיוצא בזה כתבו תוס' ב"מ דף י"ב ותוס' חולין דף ק"ג ד"ה מר סבר אבל הכא במסכת ב"ק דמפרש רש"י ברייתא דר"ח דחשיב י"ג נזיקן לא רצה רש"י לפרש ששפך הרבה יי"נ עד שנתרבה על יי"נ דא"כ אכתי קשה במנחות דף כ"ג פליגי ר"ח ור' חיסדא אליבא דר' חייא אי בתר בטל אזלינן או בתר מבטל א"כ קשה למ"ד אליבא דר"ח דבתר בטל אזלינן והרי הכא הבטל הוא יי"נ אפשר להיות כמבטל דהרי אם ישכשך העכו"ם הרי הוא יין נסך וא"כ הרי הוא מב"מ ולא בטיל לר"ח ויוכל למכור לעכו"ם חוץ מדמי יי"נ שבו שיין הכשר אינו מתבטל ביין להיות מב"מ כמו האי דשחיטה אינו בטלה בנבילה ואם נגע הוי ספק טומאה ברה"ר כדאי' בסוגי' דמנחות ובזה ניחא מאי דקשי' לי בסוגי' דחולין דף ק"ח חלב אמאי מותר חלב נבילה הוא ופי' רש"י חלב שנבלע וכו' הוי מב"מ ומאי קושי' דילמא רב סובר בתר בטל אזלינן וא"כ בכל אסורין ראוי' להיות הבטל כמבטל אבל חלב דהוא משקה לא שייך כמ"ש תוס' מכחות שם דלכי מסרח אין שם משקה עליו ואף שלא נאסרה רק מחמת הבשר הא רב ס"ל אפשר לסוחטו אסור וכתבו תוס' דהוי כחלב טמא ונראה דהש"ס הוכיח דאף דא"א להיות בטל כמבטל או איפכא מ"מ הוא מב"מ לרב דהא שמעינן לרב בחולין דף ק' כיון שנתן טעם בחתיכה וכו' מפני שהן מינו הרי דסובר רב נבילה בשחיטה הוא מב"מ אף דא"א לשחוטה שתעשה נבילה וא"ל הואיל דנבילה נעשה שחוטה לכי מסרח א"כ קשה הא דמספקא לרבא בע"ז דף ס"ח אי רב ס"ל נטל"פ אסור א"כ קשה אך ס"ד דרב סובר נטל"פ אסור הלא מ"ד דסובר נטל"פ אסור איהו מוקי קרא לגר אשר בשעריך הראוי' לגר בסרוחה מעיקרו היינו שנסרחה קודם שנתבלה אבל לאחר שנתנבלה תו לא פקע איסורה וא"כ איך משכחת שתעשה נבילה שחוטה דאף אי מיסרח לא מפקע איסורא וע"כ דרב סובר דלא איכפת לן בזה אף שא"א להיות זה כזה מ"מ הוי מב"מ ושפיר הוי מקשה חלב אמאי מותר חלב נבילה הוא [ובאמת צריך דברי אא"ז הגאון קצת עיון דאם גם סובר רב נטלפ"ג אסור ומוקי קרא לסרוחה מעיקרו ואז מותר באינו ראוי' לגר מ"מ בסרוחה לבסוף נמי משכחת היתר דהיינו אם אינו ראוי לאכילת כלבים וא"כ שפיר משכחת להיות בטל האיסר כמבטל דהיינו לכי מסרח עד שאינה ראוי' לכלב מ"מ י"ל כמו שכתבו תוס' גבי משקה לכי מסרחי אין שם משקה עליה כן למי גבי אוכל אם נסרח עד שאינו ראוי' לכלב אין שם אוכל עליו וכעפר נחשב לא שייך לומר דבטל הוא כמבטל דאין כאן אוכל כלל כי אם עפר כן נראה לי לפרש דברי הקדוש וסברת תוס' במנחות דף כ"ב י"ל דתלי בשני תירוצים בפסחים דף י"ח מתרץ רב אשי שם לעולה בטלו במעיהו לגמרי משום דהוי משקה סרוח וע"ש. וידידי ש"ב הגאון מוה' מנחם א"ש אב"ד דק"ק אונגוואהר כתב לי דגם מאן דתירץ התם משום דבטלו במעי' אין ראי דסובר דמשקה סרוח הוי משקה והוא סובר דאף אם עדיין לא נסרחו אין שם משקה משום דבטלו במעי' ורב אשי ל"ל הך סברא ורק משום משקה סרוח ממני מנחם דייטש

ד' ז תוס' ד"ה שור רעהו בסיף הדיבר ולר"ט דאית לי כופר שלם בתם ניחא וקשה לי דהא לרע"ק קיימינן ור"ע ע"כ ס"ל דלא כר"ט דהא דמחייב ר"ט כופר שלם בתם יליף לקמן דכ"ו מק"ו מה שן ורגל שפטורים ברה"ר לגמרי ברשות ניזק משלם נ"ש קרן שברה"ר חצי כופר כרי"ה א"ד שברשות הניזק כופר שלם והרי ר"ע ע"כ לא ס"ל כרי"ה דתוס' כתבו לקמן דף מ"א ד"ה נקי דר"ע דדריש נקי מדמי עבד ולא בעי למינקט נקי מח"כ דאפי' מועד שלא בכוונה פטור ויותר מפורש בדברי תוס' דף מ"ב ד"ה מה וז"ל ברייתא זו מוכח דר"ע לא קיבל תשובת ר"ט דהא לא דרש ר"ע נקי מח"כ ואפ"ה פוטר כאן בתם והיינו משום דכי לא מחייב סקילה פשיטא דפטור מכופר הרי דלא ס"ל כרי"ה וצ"ע

תוס' ד"ה ור"ע תימא לעיל כי מוקי ע"ז כר"ע וכו' ונראה לתרץ דבאמת איכא גם ר"מ דס"ל בפ"ק דמכות דלוקה ומשלם ומסיק הש"ס שם דס"ל כר"ע דעדים זוממין קנסא רק דשם מקשה על המתרץ דנקט כר"ע שפיר מקשה אי ר"ע ליתנא תרי גווני שור וי"ל דסוגי' דלעיל ס"ל דאין כופר ברגל ואז נוכל לומר דר"ע ג"כ פוטר בהקדש וסוגי' דכאן דמוקי כר"ע דמחייב בהקדש מוקי ברייתא דריח לעיל כר"מ דסובר ג"כ עדים זוממין קנסא

ויש להרחיב הדבר דלכך לא נקט הש"ס ר"מ דהנה מהרם ברבי הקשה דלמה לא אמר הש"ס דטעמי' דר"מ דלוקה ומשלם דס"ל כר"נ ב"ה דס"ל ג"ש דאסין אסין למיפטרה כרת מתשלומין וממילא דאין לוקה ומשלם כדאי' כתובות דף ל"ה ונראה דמ"ו בצל"ח בפסחים דף כ"ט כתב דאף דס"ל לרבא אתנן אסרה תורה אפ' לצי"ש וס"ל דלצי"ש לא מיפטר מיתה מתשלומין היינו מיתת ב"ד ולא כרת ולכאורה קשה א"כ איך דייק הש"ס בכתובות דל"ה דרנב"ה ס"ל דלוקה מדלא נקט י"ט דילמא לכך נקט כרת לאורי דאפי' לצי"ש פטור אמנם הרשב"א בתשובה סי' ש"ב כתב דרבא לחוד ס"ל דלצי"ש לא מיפטר קים לי ב"ב אבל ר"פ ואביי פליגי עליו וא"כ אביי ס"ל לקמן דף מ"א דרגל חייב בכופר ולדידי' איכא לאוקמי דר"ע דבא מנזקין להקדש על רגל ובאמת לא ס"ל דר"ע סובר כרשב"מ וסוגי' דלעיל דף ה' קאי לאביי וליכא להקשות לתני תרי גווני שור שור דאזיק הקדש דאיהו לא ס"ל כרשב"מ ול"ש להקשות דתרי גוונא רגל דבשלמא קרן לרשב"מ איכא חילוק דהדיוט ח"נ והקדש נ"ש אבל רגל אידי ואידי בין להדיוט ובין