אהל דוד מסכתות שונות פה

ובער בשדה אחר ולא ברה"ר ותירץ שבא לפרש טעם הפסוק לפי שדרכו לילך ברה"ר וא"א שילכו הבעלים אחריהן תמיד אבל קרן אעפ"י שדרכן לילך ברה"ר כיון דאייעד הוי לי' למרי לנטורי ע"ש [ואף קודם דאייעד דמשלם ח"נ מ"מ כיון דלאו אורחי' דסתם שוורים בחזקת שימור קיימי] וא"כ לכך צרורות פטורים כיון דאורחי' הוא להתיז צרורות כדאי' לקמן פרק ב' וכן מבואר להדי' בירושלמי פ"ב הלכה א' ושפיר פטור ברה"ר דא"א שילכו הבעלים אחריהן תמיד ובזה ניחא מה שתמה פילפלא חריפתא דמנ"ל לריף לפרש טעמי' דקרא ולהוציא דין מחמת אותו טעם ולהנ"ל ניחא דיצא לו זה מחמת קושי' תוס' והדבר יותר מפורש בירושלמי פ"ב הלכה א' על מתני' היתה מבעטת או שהיו צרורות וכו' משלם נ"ש והקשה ירושלמי ואין דרכה להתיז צרורות ומפרש בפני משה שהוא מלשון בתמי' דס"ד מדתקני בתר ביעוט ש"מ דומי' דביעוט דמיירי ברה"ר ולכך מקשה דהא דרכה להתיז צרורות ומשני רב אמי בשהי' כלי נתון בידי אדם דהוי כחצר הניזק הרי להדי' דמטעם דאורחי' הוא להתיז צרורות יש למיפטר ברה"ר ועיין לקמן בסוגי' דמחזרת ובזה ניחא דעת הפוסקים שלא הביאו הא דמספקא לש"ס לקמן פ' כיצד הרגל אי יש העדאה לצרורות דבירושלמי פ"ב הלכה א' איתא ר' לעזר אמר כל דבר שהוא חוץ לגופה (היינו צרורות) לא חלקו חכמים בין ברה"י וברה"ר לחצי כופר כלומר דמשלם חצי כופר כמו דמשלם ח"כ וקשה א"כ איך יוכל למילף ר"ט ק"ו לשור המזיק ברשות הניזק מק"ו דשן ורגל הלא י"ל ח"כ צרורות יוכיח דמשלם ברה"ר וברה"י ח"נ וע"כ דס"ל לר"א דאין העדאה צרורות וא"כ איכא למפרך מה לצרורות שלעולם אינו משלם נ"ש אבל קרן אם עייעד משלם כ"ש וכיון דפשיטא לבא בירושלמי דאין העדאה לצרורות לא שבקינן וודאי של ירושלמי מפני ספק תלמוד בבלי וכה"ג כתבו פוסקים ועיין יש"ש פרק הערל סי' א' וכ"כ הש"ך י"ד סי' קמ"ה ס"ק א'

ונהי דבהא דח"נ צרורות דמשלם ברה"ר לא פסקינן כר"א בירושלמי משום דבהא אשכחן דש"ס שלנו חולק בהדי' על ירושלמי ובהדי' אמר הש"ס אמאי קרי תולדה דרגל לפוטרו ברה"ר אבל בהא דאם יש העדאה לצרורות דמספקא הש"ס שלנו עבדינן כירושלמי

הרמב"ן במלחמות הקשה על הפוסקים דצרורות משלם מעלייה הואיל ואמר הש"ס לר"פ פשיטא דילמא למאי דמסיק הש"ס לפוטרו ברה"ר הדר הש"ס מתירץ הראשון ע"ש והא דלא אמר הש"ס אלא משום שלא נזכר שם אמורא קודם וכמ"ש הרשב"ם בב"ב דף מ"ד ע"ב ונראה דהפוסקים הוכיח: דע"כ פסיקא לש"ס דלר"פ צרורות משלם מעלייה וכמ"ש מהרש"א דלקמן דף כ"ו מקשה הש"ס ולא תהא שן ורגל חייבת ברשות הניזק אלא ח"ב מק"ו מקרן ומקשים תוס' דמה לקרן שכן אינה משלם מן העלייה ותירצו צרורות יוכיחו שמשלם מעליה לר"פ ואינו משלם רק ח"כ ויש לדקדק מדוע כתבו רק לר"פ דהלא י"ל דש"ס מקשה אף לרבא דא"כ תפשוט דמגופו משלם והרי רבא מספקא אי צרורות משלם מעליה ונראה דתוס' כתבו בדיקדוק גדול דמהרם לובלין הקשה דאיך ס"ד דשן ורגל לא משלם רק ח"נ א"כ הילכתא לצרורות למה לי ומתרץ דהילכתא אתא דלא משלם רק ח"נ אפי' בפעם ג' דמקרן ילפינן וקרן גופי' בפעם ג' משלם נ"ש וא"כ לכך לא נקטי תוס' לרבא דהייתי אומר דרבא דמספקא אי מגופו משלם בעי באם תמצא לומר דיש העדאה לצרורות ובפעם ג' משלם נ"ש ואז שפיר איכא למבעי אי צרורות משלם מעליה ואי דא"כ קשה שן ורגל לא תהא חייבת ברשות ניזק רק ח"כ ז"א דבלא"ה ליכא למימר דשן ורגל לא יחייב רק ח"נ דא"כ למאי איצטרך הילכתא על צרורות וא"ל דבא לומר דגם בפעם ג' לא יחייב רק ח"נ דהא השתא קיימנין דיש העדאה לצרורות ולכך נקטי תוס' ר"פ דאיהו ס"ל צרורות משלם מעלייה וא"כ יפה פסק הרי"ף דע"כ גם להמסקנא ס"ל לר"פ דמשלם מעלי' וכמ"ש מהרש"א דפסיקא לש"ס דס"ל לר"פ הכי דאל"כ אלא דגם לר"פ מספקא קשה מאי הקשה ש"ס לקמן ולא תהא שן ורגל חייבת ברשות הניזק רק מק"ו מקרן דמה לקרן שמשלם מגופו ואי דח"כ צרורות יוכיחו דילמא באמת צרורות מגופו משלם ואי דתיפשט דמגופו משלם ז"א דליכא למיפשט דדילמא לעולם מעלייה משלם רק אולי יש העדאה בצרורות ואז בלא"ה ליכא למימר דשן לא יחייב רק ח"כ דא"ל למה לי הילכתא וגם ליכא למיפשט דיש העדאה לצרורות דנוכל לומר דאין העדאה רק דצרורות מגופו משלם וא"כ ליכא למילף שן ורגל מק"ו דקרן דמה לקרן שמשלם מגופו וזיל הכא קמדחי' לי וזיל הכא קמדחי' לי וק"ל אמנם ז"א דאי שן ורגל לא חייב רק ח"נ אז בודאי צרורות מעליה משלם דרבא לא בעי רק דלא מצינו ח"נ מעליה ולפום ס"ד מצינו גם שן ורגל דמשלם ח"נ ואפ"ה משלם מעליה

עוד נראה לתרץ קושי' הרמב"ן דמהרש"א הקשה למה באמת לא אמר הש"ס גם לר"פ לפוטרו ברה"ר וכוונתו בזה לפנ"י דמהרם לובלין הקשה דמאי חזית לקרוא תולדה דרגל לפוטרו ברה"ר נימא דהוא תולדה דקרן הואיל ואינו משלם רק ח"נ ומתרץ דלרגל הוא דומה ל"ב דברים א' דפטור ברה"ר וגם הוא ממון אבל פלגא נזק דקרן הוא קנס וא"כ ר"פ דשמעינן לי' דפ"נ ממונא ע"כ משלם מעלייה דמה"ט לפוטרו בר"ה אינו מספיק לר"פ דמאי חזית לקרותו תולדה הואיל ופטור ברה"ר נימא דהוא תולדה דקרן הואיל ואינו משלם רק ח"נ ולא שייך תירץ מהרם דהא ר"פ סובר פ"נ ממון וע"כ לר"פ צרורות משלם מעלייה וא"כ שפיר פסקו כר"פ דע"כ לא הדר מתירץ קמא וק"ל

תוס' ד"ה ש"מ ור"ת מפרש וכו' והקשה מהרם מלובלין דלמה לא מקשה ש"ס למ"ד שעבודא דאורייתא ממתני דעירוכין דס"ל אפי' נזיקן לא גבי מיורשים ולי נראה דלא בעי להקשות ממתני' דעירוכין דמ"ד שעבודא דאורייתא אמר אנא דאמרי כר' יוסי דס"ל באמת אם היזק חייב ואף ר' יוחנן דאמר שבעודא ד"ת ואיהו ס"ל הלכה כסתם משנה מ"מ אין זה סתם משנה הואיל ומחלוקת ר' יוסי בצדו ועיין רמב"ן מלחמות פ' המניח סי' ט' ומביא ראי' מפרק החולץ ע"ש אבל ממתני' דהכא שפיר מקשה כיון דאין מחלוקת בצדו א"כ קשה לר"י דס"ל הלכה כסתם מתני' ואף דסתם ואח"כ מחלוקת הוא מ"מ כתבו תוס' מס' שבת דף פ"א דר' יוחנן ס"ל אפי' בסתם ואח"כ מחלוקת הלכה כסתם אמנם במסכת עירובין דף צ"ב ע"א בתוס' שם משמע