אהל דוד מסכתות שונות ע

כקה"ד אמנם ז"א דהא שמואל ג"כ סובר דק"פ לאו כק"ה ד' ועיין ב"ק דפ"ח ע"ב תוס' ד"ה הכי אמר שמואל עיי"ש וא"כ י"ל דמתני' דהכותב מיירי בנפלה עד שלא נתארסה ואתי' כהני תנאי דסברי קנין פירות כה"ד ולכך שפיר מקחה בטל אפילו נפלה קודם שנתארסה

תוס' ד"ה לימא עיין מה שכתבתי בחבורי אהל דוד בדפי הס' דף ט"ז

ד' עט נפלה עבדים רשב"ג אומר לא תמכור וכתב הר"ן דהרמב"ם פסק כרשב"ג דכ"מ ששנה רשב"ג הלכה כמותו ועיין תיו"ט מס' עירובין פ"ח מ"ז דהרמב"ם ל"ל האי כללא ופסק בכמה דוכתי' דלא כרשב"ג וראיתי כאן כתב הת"י דלכך פסק כרשב"ג דמסתבר טעמי' דבסיפא מוקמי בגמרא דשדה שלא ד"ה לא תמכור ש"מ לת"ק נמי שייך סברה זה ומזה תמה אני על המ"ל פכ"ב מה"א שהקשה על הרמב"ם דלמה לא פסק כרשב"ג הא כ"ר ששנה וכו' ומאי קושי' הלא הרמב"ם בכמה דוכתא פסק דלא כרשב"ג וכהני אמוראי דלא סברי האי כללא רק היכא דמסתבר טעמי'

ד' פב רש"י ד"ה אלא דלא תכא דא"ל תרי חומרא בכתובה שהרי היא מדברי סופרים וקשה נוקי כר"מ דס"ל מטלטלי משתעבדה לכתובה ור"מ ס"ל לעיל דנ"ו דכתובה דאורייתא

ד' פג ע"א תוס' ד"ה אין לי עסק וכו' והקשה ע"ז בס' מור דרור דהלא במס' כריתות דכ"ד מסיק הש"ס ש"ה כי סליק נפשי' מדו"ד ופירש"י דמיירי דאמר כל הלשונות ביחד ואמרי' כולה אדו"ד קיימי וה"ק לא אדון בדבר זה ולא אדבר עם שום אדם וכו' וא"כ מאי הקשו הא הך ברייתא דגיטן מיירי דאמר אין לי עסק לחוד ולכך מהני והנה הרא"ה והרן פירשו סוגי' דכריתות בדרך אחר אמנם אף לפי פירש רש"י נראה לתרץ דמהרשא כתב דהוצרך להביא הך דרבא משום דהך מילתא דבלשון טוב אפי' בבאה לו כבר לא פסיקא לכך מייתי מדרבא אי אפשי והיינו דאינה נזונות דבאה לו כבר ויוכל להסתלק וכו' עיו"ש וקש"ל למה מביא ראיה מדברי רבא שהוא אמורא ולמה לא מביא ראי' מברייתא דהאומר לחבירו דו"ד אין לי על שדה זו וכו' דלא מהני הואיל והוא לשון ברוע משמע דאם מסלק עצמו בלשון טוב מהני אף שכבר בא לידו וממילא הא דר"כ מיירי בלשון גרוע ואפ"ה יוכל לסלק וצ"ל דמברייתא אין הכרע דהא בברייתא נקט נמי ידי מסולקת דכאומר אי אפשי דמי ואי אפשי הוא באמת לשון טוב או אין עסק דהוא נמי לשון טוב ואף דמסיק הש"ס במסכת כריתות דהנך לשונות לא איירי דאמרן לחודייהו רק הנך לשונות קאי אהא דאמר דין ודברים משמע הא אם אמרם בפני עצמן מהני אף שכבר בא לידו ומיני' דר"כ מיירי בלשון גרוע מ"מ כיון דבברייתא לא נזכר בפירוש אי איירי שאמר כל הלשונות ביחד ואולי באמת מיירי הברייתא שאמרן אלו הלשונות כל אחד בפני עצמו וא"ל הא בברייתא שם איתא ב"כ א"א והרי א"א אמר ר"ל דמהני מ"מ סוף כל סוף הוי צריך להביא ראי' מר"ל דהוא אמוראי א"כ הביא בפשיטות מרבא ראיי' מרבא ובזה מתורץ קושי' תוס' הנ"ל דלא ניחא תוס' לתרץ דהאי דכריתות מיירי שאומר כל הלשונות ביחד דא"כ קשה קושי' מהרש"א דלמה מייתי הש"ס דברי רבא להורות שבלשון טוב יוכל לסלק אף שכבר בא לעולם הא מוכח מברייתא דקתני אין לי עסק בך דלא מהני ובברייתא דגיטין דאין לי עסק בך דהוא לשון טוב ועכצ"ל דברייתא דכריתות מיירי שאומר כל הלשונות ביחד וקאי אדו"ד א"כ מוכח דבלשון טוב מהני אף בדבר שלא בא בא בידו דאי לא מהני קשה אמאי לא נקט תמורת דו"ד לשון טוב וא"ל הא באמת נקט ידי מסולקת דהוא לשון טוב זה אינו דהא ידי מסולקת לא קאי רק על דין ודברים ולכן הוצרכו לתרוצם

ד' פו ע"ב תוס' ד"ה ר"א עיין במהרש"א ש"א מה שהקשה ונראה דתוס' מסכת קידושין דף כ"ח ע"א כתבו דאין לגלגל רק בספק שיש לחוש קצת ובמסכת שבועות דף מ"ח ע"ב כתבו בשם ר"ת דבמלוה מחצה שכר אינו יוכל להשביע דכיון דלוקח שכר עמלו לא מורה התירא ואכ"ק הא דאמר ר"א משביע על פילחה ועיסתה הא פילחה ועיסתה הוא בכלל ה' מלאכות שאשה חייבת לעשות לבעלה כדאיתא לעיל דף נ"ט אלו מלאכות שאשה עושה לבעלה אופה ומבשלת ועושה בצמר וקשה איך משביע לר"א על פו"ע הלא לא שייך מורה התירא דהא מזונות תחת מ"י תקנו ואיך יוכל לגלגל וצ"ל דר"א לטעמי' דס"ל דמזונות דאורייתא ושפיר מורה התירא דמזונות בל"ה חייב ליתן לה ומ"י הוא רק דרבנן ושפיר יוכל לגלגל והא דלא כתבו תוס' דטעמי דת"ק משים דסובר מזונות דרבנן ולכך לא שייך גילנל דטפי ניחא לתוס' לומר משום דא"ל כי דייקות כולי האי כי היכא דלסברות ת"ק ככ"ע ועוד דע"כ צריך לבוא להאי סברא כי היכא דלא תקשה מהברייתא וא"כ מתורץ קושית מהרש"א דלכך לא ניחא להקשות ממתני' משום דהוי מצי לדחות דילמא טעמא דת"ק משום דסובר מזונות דרבנן לכך מקשה מהברייתא

ד' פז ע"ב תוס' ד"ה דמיפרע ומיהו קשה לר"י דבריש כל הנשבעין וכו' וקשה לי לפי מ"ש המהרש"א בד"ה או דילמא דלא כתבו תוס' בפוגמת דלא ניחא לשקר ולגזול אבל לאמת דבריה נאמנות וא"כ התם בשבועות שפיר נאמן במגו דלא השכרתיך דבמגו כזאת אינו גוזל שהרי השתא נמי אמר פרעתיך

ד' פח ע"א מייתי לידי שבועה ד"ת והרי"ף כתב דליכא נפקותא הכא אלא לענין אם קדמה ותפסה דבדאורייתא נחתינן לנכסים והקשה הפ"י דבמאי עסקינן אי בקרקע לא שייך תפיסה ואי בדרבנן הא קיי"ל מטלטלי לא משתעבדי לכתובה ותירץ הק"י דהא משכחת תפיסה בקרקע כגון בעציץ נקוב דקי"ל דהוא כקרקע לכל מילי ע"כ ועיי' תה"ד סי' ש"ל דהקשה דלמה מוקי הש"ס בשבועות דף מ"ח בגרושה ולצדדין ולמה לא משני שתפסה ובכה"ג ל"א אין אדם מוריש שבועה ומתרץ כיון דאינו נגבית רק מקרקע ובקרקע לא שייך תפיסה ולדברי הק"י גם בקרקע שייך תפיסה לכן נראה דהא הטעם דאינו גובה כתובה מטלטלין משום דלא סמכה דעתיה משום דיוכל להבריחם וזה שייך גם בעציץ נקוב וכה"ג כתבו תוס' יבמות דף צ"ט ד"ה מני' לענין עבדים אף דהוקשו לקרקעות מ"מ לענין כתובה כמטלטלי

ד' צ' ע"א תוס' ד"ה ל"ש דע"כ לא גבי ממשעבדי דמוקדם הוא והנה י"ל דר"ה ס"ל כר"ל במסכת ב"מ דף ע"ב