אהל דוד מסכתות שונות סג

ד' כ' הקשה בס' ט"א הא דתנן אשה. ועבד אין מביאין בכורים לפי שא"י לומר על האדמה אשר נתת לי תיפק דהוי מצות עשה שהז"ג דאין מביאין רק מעצרת ועד החג והגאון בעל עצי אלמוגים תירץ דה"א מדסמך פ' בכורים לאיסור בב"ח כמ"ש תוס' ר"פ כל הבשר וה"א כיון דנוהג בהו בב"ח ה"ה ביכורים ולי נראה כיון דאמר מר ותרומת ידך אילו ביכורים ואיתקש בכורים למעשר כדאי' פסחים דף ל"ה ומעשר נוהג בנשים כדאיתא בספרי הביאו תוס' מסכת קידושין דף כ"ד אם גאל יגאלנו לרבות אשה ואין היקש למחצה וה"א כמו דחייבים במעשר ה"ה ביכורים לכך איצטרך למעוטי מאשר נתת לי

מסכת כתובות

ד' ב' תוס' ד"ה נשאת הקשו תוס' למה לא תני נושאין ומפרש בשיטה מקובצת דכונתם דכיון דטעמי דמתני' משום שאם היה לו טענת בתולים וכו' ושלא תהיה באיסור עמו עבדי לי תקנתא הוה ליה למיתני נושאין לתלות הענין בדידי' ונראה לתרץ קצת דגם תקנתא דידה הוא דלקמן איתא שקדו חכמים על תקנות בנות ישראל שיהיה טורח בסעודה ג' ימים ומפרש הש"מ שאם תנשא ב"א בשבת ויתקן קודם שבת היה המאכל נפסד אבל עכשיו שתקנו ברביע יוכל לטרוח ג' ימים שלימים א בשבת וב' וג' ושוב כ' בשם תר"י וריטב"א שיש בזה תקנות בנות ישראל שלא יעליל עליה בטענת בתולים שאין אדם טורח כל כך בסעודה בכדי ע"כ הרי דהוא גם תקנתא דידה קתני נישאת לרמז גם זה

ד' ג' ע"א תוס' ד"ה וסברה ואת וכו' הקשה בס' אליהו רבה דילמא שאני בין איסור לאו לאיסור חנק דבמת תוך י"ב חודש אינו רק איסור לאו לא תהיה אשת המת החוצה אבל הכא גבי פרוצת איכא א"א שהוא כרת ועיין יבמות דף קי"ט אמר רבה כל בדאורייתא ל"ש לאו ול"ש כרת ומ"ו בנב"י גורס רבא ומהרי"ק סוף שורש ע"ב מפלפל בזה ונראה דאי לא חששו לאיסר לאו א"כ ממילא גבי שחרורי עבדים אם התנה בשטר הרי זה שטר שיחרור לך אם לא באתי מכאן עד יב"ח ונאנס וניהי דמשום תקנות עגונות אין אונס דגם בש"ע שייך תק"ע כמ"ש תוס' גיטין דף ט' ע"ב ד"ה אלא אבל משום פרוצת לא שייך דאיך נימא דזימנן דיהי' אונס ויאמר לא אניס וישא בת ישראל הלא הוא רק איסור לאו וא"כ קשה במסכת גיטין דף ט' ע"ב דמקשה ש"ס למעוטי מאי דלמא אתי למעוטי דבג"נ אין אונס בגיטין ובשיחרור יש אונס אלא משום דגם בש"ע אין אונס דאף באיסור לאו לא יהיה קדש חששו והא דלא תני בהנך דשווי ג"נ לש"ע הואיל דאיתא בקידושין ומילתא דשייך בקידושין לא קתני ושפיר הקשו תוס' רק דאכתי י"ל דקושית הש"ס במסכת גיטין הוא להך לישנא דסובר יש אונס בגיטין ואולי תוס' הקשה לשיטת ר"ח דפוסק כהך לישנא דאין אונס בגיטין ומסתמא סתמא דתלמודא קאי אליבא דהילכתא ועיי' תוס' מסכת ע"א דף ס"ו ד"ה ורבא וכו' מדקפריך תלמודא ממילתא דחזקיהו ש"מ דהלכה כמותו ובאמת לא הבנתי דלמא כונת הש"ס דתיקשה לחזקיהו מתניתן וכמ"ש הש"ך ח"מ סימן מ"ב ס"ק א' בסה"ד דלר"א פריך ולאו דהילכתא כוותיה אלא דפריך לר"א תיקשה מתני' וכה"ג אשכחן טובא בש"ס עיי"ש ועיי' בחבורי למסכת יבמות ח"ר דף קט"ו תוס' ד"ה ולהימנא

ד' ז' ע"א ר"פ שרי למיבעל בתחילה בי"ט וכו' מאי דעתך והקשה המהרש"א דלמא בשבת לא משום שמא ישחוט בן עוף ונראה דהא דשרי ביו"ט ולא מיתסר משום דהוי כקונה קנין בשבת או ביו"ט וכ' הר"ן דמבע"י מיירי והוי שעות ביום כדי להתפיסה מטלטלי ולא כדי ליכתוב כתובה עיי"ש וכיון דמיירי שכנסה לחופה מבע"י תו ליכא למיחוש שמא ישחוט ב"ע כמ"ש הר"ן דבשעת כניסת לחופה הוא דחיישינן לב"ע לפי שאז עושין סעודה עיי"ש

ד' יא אביי לא אמר כרבא הקשה פנ"י הלא יותר ניחא להקשות ממתני' דהכא דהא שנישנת קודם עיי"ש ובתוס' הרא"ש הקשה ג"כ בשם רבינו מאיר והוסיף דיותר ניחא להקשות ממתני דהכא וכי משני לכי גדלה גם האי דאילו נערות ניחא ותירץ דהכא מצינו לשנויי' שלא תהא קלה בעיניו להוציאה כל כמה דלא ממחי ולהכי איצטרך לשנוי' דהאי דאילו נערות איכא שנויי' אחרינא שלא יהיה חוטא נשכר

ד' יב ע"ב תוס' ד"ה אלא עיי' בפ"י שכתב דלר"י דסובר כנסה בח"ב ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה לא קשה מדר"ג דהוי כ"נ ידענו ו"כ לא ידענו דמחויב שבועה ואין יוכל לישבע משלם ואע"ג דמאותו מנה לא היה יוכל ליפטר עצמו מ"מ הא קי"ל לא תהא הודאות פיו גדולה מהודאות עדים מדר"ח קמייתא ע"ש וקשה לי הלא ר"י פליג אדר"ח קמייתא בירושלמי וירושלמי זה הביאו תוס' מסכת שבועות דף מ"ו ד"ה בטוענו משום דפריך מה להנך שכן אין בתורת הזמה וגם קשה לי מדברי תוס' וירושלמי הנ"ל על לח"מ בפ' טוען ונטען פ"ד ה' י' ולדברי תוס' הוצרך רמב"ם לתלות בהוראות גאונים דאף אם טענו חיטן ול"ב מ"מ ה"א דהודאות עדים פטור כר"י בירושלמי משום דפריך תורת הזמה אמנם קשה לי על תוס' מסכת שבועות שכתבו דר"י פריך תורת הזמה הלא ר"ח ותנא דאבוה דר' אפוריקי לא חיישי להך פירכא שאינו בת"ה דאבוה דר' אפוריקי יליף מקרא ולא פריך פירכא דא"כ ל"ל קרא למענו טוענו חיטן ול"ב תיפק כיון דפטור הוא כופר הכל ותירץ דמהכא יליף הואיל דפטרי קרא משבועה ש"מ דפטור מדמי שעורים אבל ר"י סובר כיון דמצד הסברא פטור מדמי שעורים ל"צ קרא דפטור משבועה. וניחא כר' יוחנן ומוקי קרא כי הוא זה למעוטי טענו חיטן ושעורים והודה בא"מ דפטור משבועה ור"ח קמייתא סובר כמ"ד טענו חיטן ושעורים ולבא"מ דחייב דפלוגתא דתנאי היא אדמון וחכמים וא"כ הא דסובר ר"י בירושלמי הודאות עדים פטור משבועה קאי להך לישנא דאמרינן משמי' דר"י במסכת שבועות דף מ' דטענו חיטם ושעורים ולב"מ דחייב ממילא מוקי קרא כי הוא זה למעט הודאות עדים ובזה ניחא דברי פ"י הנ"ל דסוג' דכתובות קאי להך לישנא