אהל דוד מסכתות שונות סא

מגילה

ד' ב' ע"ב אתא את ופסיק הקשה בס' טורי אבן הא בסנהדרין דף פ' אמר ר"י ת"ל אביו קלל אמו קלל תיפק דאתא את ופסיק ובס' שער אפרים סימן מ"ח הקשה על הא דפרש"י בפ' כי תשא ורחצו ידיהם וכו' דבבת אחת היה מקדש אף דכתב את ידיהם ואת רגליהם ולמה לא נאמר דאתא את ופסק ותירץ דגבי מוקפין להיות עושים את יום י"ד לחודש אדר ואח"כ כתיב את יום ט"ו לכך אמרינן אתא את ופסיק דאי קאי על של מעלה הוה למיכתב את יום י"ד ואת יום ט"ו לחודש אדר אבל השתא דכתיב לחודש אדר באמצע וגם דכתיב ואת יום ט"ו ולא כתיב וביום ט"ו אמרינן שהפסיק הענין אף דקשה דה"ל בקיצור בחדש אדר הפסיק ענין אין זה קושי' כ"כ

ד' ג' כהיספדא דאחאב הקשה ט"א הלא בסנהדרין דף ל"ט איתא ויעבר רינה במחנה באבוד רשעים רינה באבוד אקאב וכו' אלמא דלא הספידו עיי"ש אמנם הע"י כתב בשם תוס' דהואיל דכל ישראל מקובצים שם במלחמה הוצרכו להספידו בפני אוהביו וזכה לאותו הספד לפי כשהכה נעמן בין הדבקים ושריון היה מחזיק עצמו במרכבה שלא יראו ישראל שמת מלכם וינוסו ע"ש וכ"כ תוס' מסכת ב"ק דף י"ז ע"א ד"ה והלא

שם מבטלין כהנים בעבודתן וישראל במעמדן כתב בס' ט"א דיש לפרש דקאי אקרבן מוסף דקרבן ציבור הוא בעי מעמד והנה הרב מוה' בצלאל ב"ה ס' הורה גבר הקשה ממסכת תענית דף כ"ח ע"ב דשם איתא דבמוסף ליכא מעמד דבמעמד דידי ודאי דחי' וכן פסק הרמב"ם פ"ו מהל' כלי מקדש

ד' ד' תוס' ד"ה שאף ורבינו יוסף א"י תירץ דה"א דנילף ט"ו ט"ו מחג הסוכת ובס' עץ חיים הקשה א"כ מאי הקשה הש"ס במסכת סיכה דף כ"ח ל"ל האזרח הא מצות עשה שהז"ג הוא הא אי לאו האזרח הוי מחייבנין משום שאף הן היו באותו הנס ותירץ השה"מ דקושי' הש"ס הוא לר"ע דאמר במסכת סוכה דף י"ב דסוכת ממש עשו להם ועיי' תוס' פסחים דף ק"ח ול"נ דקושית הש"ס הוא למ"ד במסכת קדושין דהא דנשים פטורת ממ"ע שהז"ג משום דמצה וקהל ב"כ הבאין כאחד וידוע דב"כ הוא מיעוט דדוקא במצה חייבים ולא באחרינא דומי' דמצה אף שהיו באותו הנס וריב"ל דאמר דנשים חייבים במקרא מגילה הואיל והי' שא"נ סובר דהא דפטירי נשים במ"ע שהז"ג הוא מהיקשא כאידך מ"ד ולהנ"ל ניחא ג"כ מה שהקשה בס' באר יעקב לחד תירץ תוס' בזבחים דמ"ח דהיקש עדיף מגז"ש איך משני רבא במסכת סוכה דה"א נילף ט"ו ט"ו מחג המצות דאכתי קשה למאן דיליף דמ"ע שהז"ג כ"פ מתפילין והלא היקש עדיף מג"ש ובזה ניחא דלמאן דיליף מתפילין בלא"ה איצטרך אזרח דלא נחייב משום שאף הן היו באותו נס וש"ס לא מקשה רק למ"ד דיליף משום דמצה והקהל ב"כ נינהי דוקא הכי חייבת אבל אחרינא לא משמע דומי' דמצה אף דגבי מצה היו באותו נס מ"מ גלי רחמנא אף דהיה באותו נס מ"מ פטורים ולדידי' שפיר משני ס"ד דנילף ט"ו ט"ו ממצה דכבר כתב מהרש"א יבמות דף ד' דלמאן דיליף משום דעצה והקהל ב"כ לא הוי רק ב"א וסמוכין עדיף מב"א כ"ש ג"ש

אמנם קשה לי לתירץ ב' של תוס' זבחים דהקישא עדיף מג"ש מסוגי' דחגיגה דף ד' דמסיק הש"ס דאיצטרך זכור להוציא נשים דה"א נילף ראיה ראיה מהקהל וקשה כיון דאית לן הקישא דהוקשו כל התורה לתפילין דמעשז"ה נשים פטורות והלא היקשא עדיף מג"ש אמנם י"ל אף דהוקשו כל התורה לתפילין מ"מ תפילין גופיה דפטירי נשים הוא דאיתקש תפילין לת"ת והנה הא דהוקשו תפילין לאו דוקא דאין זה היקש כיון דבתרי קראי כתיבי אין זה רק סמוכים וכ"כ תוס' יבמות דף ד' ד"ה דכתיב וז"ל אע"ג דלאו הקישא הוא אלא סמוכים דתרי קראי נינהי עיי"ש ותפילין ות"ת ג"כ בתרי קראי נינהו ולא הוה רק סמוכים ובודאי ג"ש עדיפא מסמוכים וא"כ אף דהוקשו כל התורה לתפילין מ"מ כיון דתפילין גופיה לא ידעינן רק מסמוכים יש מקום לומר דג"ש עדיף כיון שהיקש נצמח מסמוכים בודאי ג"ש עדיף וקצת כה"ג כתבו תוס' זבחים דף מ"ח ד"ה דכ"ע ועוד י"ל דשטר בשפחה וכו' עיי"ש ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה הבאר יעקב על תוס' זבחים אמנם חכם א' הקשה מדברי תוס' יבמות דף ד' ע"א תוס' ד"ה דכתיב שכתבו דהא דנשים פטורות משום ראב"י דהוקשו כל התורה לתפילין והלא תפילין גופי' ילפינן מסמוכים

ע"ב תוס' ד"ה ור"י וכו' דאיכא נ"מ במקדש הקשה בס' ט"א א"כ למה לולב ששה דאם חל יום ב' בשבת לא נטלום לולב במקדש הא אין שבות במקדש והנה לפמ"ש בס' אבן עוזר בחדושיו למס' עירובין דהיכא דאיכא ב' שבותים גזרו גם במקדש ובלולב אף בלי גזרה דרבה יש שבות משום מוקצה כמ"ש תוס' מסכת סוכה דף מ"ב ד"ה טילטל כמו סידר קנים דאינה דוחין שבת אבל גבי מגילה משום מוקצה לא מיתסר לטלטל וכ"כ הריטב"א במסכת סוכה דבת טילטל הוא כמו כל כתבי קידש אי לאו משום גזירה דרבה וגם הרמ"א בא"ח סימן ש"ז סי"ק ט"ז דאפי' דברי חולין אם נכתבו בלה"ק מותר לקרות בשבת ועיי' א"ח סי' של"ד סי"ק י"ג אף שהפ"ח אוסר לטלטל מגילה כשחל פורים בשבת היינו עכשיו שאסרו חכמים משום גזירה דרבה אבל מוקצה ליתא ועיי' פר"ח סימן תרפ"ח ס"ק ו' ובספר אבן העוזר הנ"ל מיושב מה שהקשה מהרש"א מסכת ביצה דף י"א ד"ה גמרא דאיך נימא משום שבות במקדש א"כ בתחילה למה אסור ולהנ"ל ניחא דתחילה אסור דאיכא ב' שבותים א' שמא ימרח ואיכא חיוב חטאת ועוד משום שחיקת סמנים אבל בחזרה כיון דהוא עליו מאתמול לא שייך שחיקת סמנים כמ"ש תוס' שילהי עירובין בשם רש"י שם דף ק"ב ע"ב

ד' ה' מניין שאין מונין שעות לחדשים וכו' ובסמ"ג עשין מ"ז כתב לפרש וז"ל מה שאנו מעברין את השנה לחודש שלם ולא פחות מכאן הטעם כדמפרש בפ"ק דמגילה ונזיר שנאמר לחדשי השנה חדשים מונה לשנים וא"א מונה ימים וכן לענין חדשים אע"פ שחדשו של לבנה כ"ט י"ב תשצ"ג א"א לומר שהחודש יהיה בחצי יום שיהיה מקצת היום מחודש העבר ומקצתו מהבא שנאמר עד חודש ימים למדנו ימים אתה מחשב לחודש וא"א מחשב שעות לפיכך עושין חדשי לבנה מהם חודש חסר תשעה וכ' יום בלבד אעפ"י שחודש של לבנה יותר מזה בשעות וחודש מלא בשלושים