אהל דוד מסכתות שונות נד

ובדבר זה פליגו תנאי כדאיתא בתוס' מסכת מנחות דף ק"א ע"ב תוס' ד"ה בשר בחלב דאיסי סובר אהני ק"ו ואהני ג"ש ומתני' אתיא כר"ש שם במנחות דסובר דהיקש מפקע הק"ו ועיי' תוספות חולין דף קט"ו א"א ד"ה מה שכתבו אע"ג דאיכא למילף איסר הכאה מק"ו סובר אין ג"ש למחצה או דאתי' כראב"י במס' קדושין דף כ' שכתב מהרש"א דכיון דאין היקש למחצה מתבטל הק"ו עיי"ש אף דיש לאוקמי' הקישא אמילתא אחריתא ודבר זה צריך שקידה בכמה מקומות ובזבחים דף ס"ה ע"א כתבו תוס' ד"ה ת"ל וז"ל כיון דאיכא לאוקמי' הקישא אמילתא אחריתי לא מפקע הק"ו ועיי' מנחות דף י"ט ע"א ד"ה האי לא מצית אמרת ק"ו ואמאי לא נימא דהקישא מפקע הק"ו וגם במסכת קדושין דף ג' שהקשו תוס' דתהא יוצאת בחליצה מק"ו ואף דאיתקש לאחרת וע"כ כיון דיש לאוקמי הקישא למילתא אחריתא

שם מעברין אחר ר"ה מיד הקשה הט"א הא איתא במסכת סנהדרין דדוקא על ב' דברים מעברין והלא אביב של תבואה א"א לידע אחר ר"ה מיד ונראה דבס' תורת חיים במסכת סנהדרין דף י"ב כתב דמשום תקופת ניסן לחוד מעברין דכתיב שמור את חודש אביב וכו' וכד חזית דמשכחת תקופת טבת עד שיתסיר בניסן עברהו כדאיתא ספ"ק ועיי' רמב"ם בפ"ד ה' קידש החודש הלכה ב' דפסק דעל תקופות לחוד מעברין א"כ י"ל הך ברייתא אחר ר"ה מעברין אתיא כאחרים דסברי כד חזית דמשכה תקופות טבת וכו' מעברין והך ברייתא דסנהדרין אתיא כחכמים

שם אם הביא יצא הקשה ט"א מאי קמ"ל הלא הוא משנה במס' שקלים פ"ד אם בא מן החדש יצא לכן מפרש הא אם בא מן החדש לא קאי אתרומת שקלים רק על החודש דהיינו שקידשו החודש בזמנו ביום ל' של אדר מקריבין הקטורת מתרומה חדשה ואם שלא קידשו החודש בזמנו מקריבין מן הישנה דנחשב כשנה שעברה ע"כ וכ"כ בס' קרבן עדה והוכיח דאי אתרומה קאי הוי ליה למיתני אם בא תרומת חדשה בזמנו ונכדי הת' מוה' מנדל כהן כי' הוסיף דהוה לי למיתני רק לוקחין מחדשה ולמה הוזכר תרומה כמו שסמך התנא בתחילה אם בא מן החדש ואכתי יש לדקדק דמאי קמ"ל שמואל הא שמעינן ממתני' תורמין עתיקין לפי מה דאיתא במסכת קדושין דף נ"ד תוס' ד"ה מועלין שתירצו על הא דתורמין מעתיקין דהוא רק למצה

ד' ח' מתעברות באדר וכו' וכתב התיו"ט דגסה נמי יולדת באב רק שעוברין קודמת ד' חדשים

רש"י ד"ה אלא לר"א דאמר רובה בניסן וכו' איפכא הוה למיכתב משמע דאורחא למיכתב מה דאיתא ברובה ברישא אף דזמנו מאוחר וקשה לי מסוגי' דנדה דמ"ח ע"א בשלמה לר"מ היינו דכתיב שדים נכונו משמע שם מה שהוא קודם בזמן אורחא למיכתב ברישא אף שהוא מיעוט

שם איתקש מעשר בהמה למ"ד ר"מ סובר מה מעשר סמוך לגמרי עישורו אף מעשר בהמה הקשה הט"א א"כ למה לי קרא במסכת בכורות דף נ"ה דלקוח פטור ממעשר בהמה תיפוק מדאיתקש מעשר בהמה למ"ד ובמעשר דגן כתיב תבואת זרעיך ולא לקוח כדאיתא במסכת ב"מ דפ"ח ונראה דאיתא בכמה דוכתיה דילפינן גז"ש תחת למילף משאר קרבנות וגם יש ג"ש העברה כל אשר יעבור כדאיתא מסכת מעילה דף י"ג ובמנחות דף ו' ע"א כל אשר יעבור וכו' ופירש"י דהאי קרא כתיב במעשר וגמרינן שאר קרבנות מני' בג"ש תחת תחת עיי"ש והנה ידוע דלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן וה"א דילפינן מעשר בהמה משאר קרבנות דנוהג בלקוח דודאי שאר קרבנות נוהג בלקוח דכתיב לא יבא אתנן זונה ומחיר כלב וגם בפסח כתב ב ולקח הוא שכנו וגם במעשר שני כתיב ונתת כסף ושמת שם דהיינו שלמים וגם להיפוך לא קשה למה לי תבאת זרעיך תיפוק מדאיתקש למעשר בהמה ונראה דה"א דילפינן מג"ש שם שם משלמים ושלמים נוהג אף בלקוח דכתיב ונתת הכסף ואכלת שם וילפינן גז"ש שם שם משלמים שיקנה שלמים הרי דקרבנות נוהג בלקוח והוה ילפינן מעשר דגן מג"ש שם שם משלמים דנוהג בלקוח דאין ג"ש למחצה דזה ג"כ בכלל אין ג"ש למחצה כמ"ש תוס' קדושין דל"ו ד"ה תפילין ולקולא ולחומרא לחומרא מקשינן וגם מעשר ראשין ומעשר שני כי הדדי נינהו ואמת תוס' מסכת זבחים דף מ"ח פלפלו אי היקש עדיף מג"ש ועיי' תוס' ברכות דף כ' ד"ה נברך

ד' י' עגל סתם בן שנה והרמב"ם בפ"א מהל' מעשה קרבנות פסק דגדולים בבקר עד ג' שנים שלמים ובצאן עד ב' שנים מיום ליום יותר מזה הרי זקן ואין מקריבין אותו ובס' ט"א הקשה מסוגי' דע"א דכ"ד ועוד מכמה מקומות וגם מסוגי' דיומא דף ס"ה והגה מה שהקשו מיומא כבר הקשו תוס' דף ס"ה ע"ב ד"ה משום ותירצו ב' תרוצים ודברי הרמב"ם יש להם על מה שיסמכו דכן איתא בת"כ פ ויקרא פ"ג וז"ל פר יכול זקן ת"ל בן אי בן יכול קטן ת"ל פר הא כיצד בן ג' כדברי חכמים ר"מ אומר אף בן ה' כשר אלא שאין מביאין זקנים מפני כבוד משמע דלחכמים הוא מד"ת אינו כשר אם הוא יותר מבן ג' ובזה ג"כ ניחא מה שהקשה הט"א מסוגיא דע"א דלא הוכיח דהוראת שעה היתה משום דזקן הי' משום דש"ס רוצה להוכיח אף לר"מ דמכשיר פר יותר מבן ג' אבל הרמב"ם פסק כחכמים ועיין בתוס' יו"ט פ"ק דמסכת פרה עיי"ש

ד' יג ע"ב כיצד הוא עושה כתב בס' ט"א דר"י דאמר מב"מ לא בטיל אפי' לקולא אמר והביא ראיה ואני מוסיף ראיה מסוגי' דזבחים דף ל"ו ע"א דמקשה הש"ס וליפלוג נמי ר"י לערב דמו בדם פסולים ומשני ר"י לטעמיה דאמר מב"מ ל"ב הרי דלקולא ג"כ אמר וכ"מ מדברי תוס' מנחות דף כ"ג ע"א ד"ה שחוטה ומזה קשה לי על תוס' מסכת חולין דף צ"ח ד"ה מאי חזית שכתבו אע"ג דלחומרה מקשינן וקשה דהרי ר"י סובר מב"מ ל"ב אפי' לקולא ועיין מנחות דף כ"ג ע"א ד"ה שחוטה

ד' יב תנא דרבנן בספר יראים סימן קע"ב כתב דבירקות תו"מ אינו נוהג אלא מדרבנן אבל מעשר שני נוהג מד"ת אפי' בירקות וקצת קשה לי מריש מ"ש וכן שאר כל הפירות וכ' הברטנורה דמעשר דידהו מדרבנן ועיי' סמ"ג עשין דקלו ושעה"מ