אהל דוד מסכתות שונות לז

האומרים בהאי דאין עשה דוחה ל"ת ועשה אם עבר אינו לוקה דלאו כמאן דליתא דעשה דחי לה ועיין מ"ש תוס' שילהי חולין בשם ריב"א וא"כ איצטרך לבדו שאם מל מילה שלא בזמנו בי"ט דאי לאו קרא לבדו לא הי' לוקה שהרי לא נשאר רק העשה אבל השתא דכתב לבדו לקי אף דלבדו הוא לאו הבא מכלל עשה הרי זה דומה לגוזז פסולי המקודשין דלוקה מקרא דתזבח ולא גיזה דאהדרה לאיסורא קמא רק דקשה הלא תוס' כתבו דשאני מלאכת י"ט דהותרה אצל אוכל נפש ואמרינן מתוך ולא אמרינן בזה אהדרה לאיסורא קמא מזה הוכיח הרמב"ם דלא אמרינן מתוך רק גבי הוצאה והבערה אבל מילה דהוא חבורה לא אמרינן מתוך ואף דר"י ור"ל הלכה כר"י דהני כללי איתמר ג"כ אף היכא דפליגי בירושלמי כדאיתא בהרא"ש ספ"ק דמכות ורשב"א ברכות דף מ"ב גבי רב ור"י מ"מ כיון דרבא קאי כוותי' פסק כוותי' ואף דרבא אמר בכל דוכתי' הלכה כר"י מ"מ אולי לא אמר רבא כלל זה היכא דפליגי ר"י ור"ל בירושלמי ויש ראי' דהרי לשיטת הר"י והרב פורת במסכת שבת דף כ"ה ס"ל לרבא נדרים ונדבות קריבין בי"ט והרי בירושלמי הביאו תוס' חגיגה דף ח' ע"ב ד"ה מי סובר ר' יוחנן נדרים ונדבות אין קריבין בי"ט אם לא שנימא כמ"ש מהרי"ק דהני כללי לא איתמר רק בדברים הנוהגים בזמן הזה אמנם דברי מהרי"ק הביאו תוי"ט פ"ג מס' כלים ובמסכת אהלות פרק ח"י משנה ט' והנה מלבד מה שהקשה מג"א סימן רי"ח ס"ק ג' ואני מוסף מסוגי' דמנחות דף נ"ב ועיין תה"ד סי' ק"ד וגם מדברי תוס' חולין דף קי"ט ע"א ד"ה ור"י בסיף הדיבור והא דמוקי לה ביד לרב כי הכא דליקם כר"י דהילכתא כוותי' לגבי דר"מ (ועיי' בהר"ן בנדרים דף פ"ח ע"ב ד"ה לענין כיון דעיקר פלוגתא לענין דינא נקטינן כשמואל ובזה מיושב מה שהקשה מ"ו בצל"ח פסחים דף ס' על רמב"ם למה לא פסק כרב ולהנ"ל ניחא כיין דעיקר פלוגתא דרב ושמואל במסכת ב"ב דף ק"ה לענין דינא נקטינן כשמואל) ודברי תוס' חולין דף קי"ט צ"ע שכתבו כי היכא דליקום רב כר"י דהלכה כוותי' נגד ר"מ וקשה דהלא הש"ס מסיק במסכת עירובין דף מ"ו דרב לית ליה להני כללי

שם המבשל ג"ה בחלב בי"ט וכו' ובמסכת פסחים הקשה הר"י ליתני ג"ה של נבלה והקשה מ"ו בצל"ח בפסחים דילמא הך תנא לית ליה כולל ואפ"ה חייב משום בב"ח כמו דאי' בש"ס דחולין דף קי"ד דבב"ח חל על חלב דלהכי אפקי' בלשון בישול כשם שלוקה על בישולו כך לוקה על אכילה ואידך לישנא דאמר שם להיפך ס"ל כר' ירמי' במסכת יומא דף ל"ו ומוקי להך ברייתא כר"י הגלילי דאין לוקין על נבלה דהוא לאו הניתק לעשה ונראה דודאי הני לישנא בחולין דאמרו דלהכי אפקי רחמנא בלשון בישול כשם שלוקה על בישולו וכו' הוא דוקא לתנא דבי' ר' ישמעאל דיליף איסור אכילה בב"ח מג' לא תבשל שייך לומר להכי אפקי אכילה בלשון בישול וכו' אבל שאר מ"ד דילפי' איסור אכילה מקרא אחרינא לא שייך לומר להכי אפקי בלשון בישול וכו' הלא לא ילפינן מלא תבשל והך ברייתא דהמבשל ג"ה בחלב בי"ט לא ניחא לר"י לאוקמי כתנא דבי' ר"י דרש"י הקשה בפסחים דף מ"ז דלמה לא קתני י"ט שחל בשבת ותירץ דהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין והרי ר' ישמעאל סובר רפ"ג דמכות דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין ודרך הש"ס למרמי ר' ישמאעל אתנא דבי' רב ישמעאל כדאיתא מסכת מגילה דף כ"ג ע"א (ודלא כת"ח ריש שבועות) וכה"ג הקשה ש"ס מסכת ב"ק דף צ"ה מאן שמעת אחריות ט"ס ר"מ וכו' והנה קשה לי על רש"י שכתב דלכך לא קתני גבי יש חורש תלם א' בי"ט שחל בשבת משום דהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד קשה לתירץ קמא רפ"ג דמכות דטעמי' דר"ע משום ב' רשעות וכתבו תוס' שם ד"ה ברשעה דאם אתרו חייבי מיתת ב"ד למלקות לחוד לוקין א"כ קשה למה לא חשיב שבת ואתרו בו למלקות לחוד וכה"ג הקשה ריטב"א שם ונראה הא דלא ניחא לרש"י לומר דהברייתא אתי' כר' יצחק דאמר אין מלקות בחייבי כריתות משום דבמסכת מכות דף כ"א בעי הש"ס לאוקמי' הך מתני' דיש חורש תלם א' כר"ע גבי המחפה בכלאים והרי ר"ע ס"ל רפ"ג דמכות דיש מלקות בחייבי כריתות אבל לשנויא קמא רפ"ג דמכות דס"ל דחייבי מיתת ב"ד אם אתרו למלקות לוקין קאי להמסקנא במסכת מכות דף כ"א דכ"ע סברי מחפה בכלאים לוקה ול"צ לאוקמי' כר"ע רק כר' יצחק דאין מלקות בחייבי כריתות והך ברייתא דהמבשל ג"ה בחלב כי"ט דלא קחשיב שבת צריך לאוקמי' כרב יצחק רק דקשה דהא הך ברייתא ס"ל יש בגידין בנ"ט ור' יודה הוא דס"ל יש בגידין בנ"ט ושמעינן לר' יודה במסכת כריתות אכל חלב מקודשין לוקה ג' הרי דס"ל יש מלקות בח"כ ונראה דס"ל כר"ע מסכת חולין דף ק"א שבת ויה"כ איכו חייב רק אחת וכתב הר"ן בחדושיו דיה"כ ושבת חד שמא נינהו דבתרווייהו שבתון כתיב וכחד איסורא נינהו וא"כ אולי לענין מלקות ג"כ שבת וי"ט שניהם שבתון כתיב וכחד. איסורא דמיא וגבי חורש תלם אחד לא בעי רש"י לומר דחד איסורא נינהו דהא הש"ס במסכת מכות בעי לאוקמי האי דיש חורש תלם א' כר"ע אבל שנויא קמא דריש פ"ג דמכות אזלי להמסקנא דכ"ב סברי המחפה בכלאים לוקה ובזה ניחא דברי תוס' מסכת שבועות דף ז' ע"ב שהקשו דאמאי לא מקשה ש"ס על טומאת מקדש אי במזיד בר מלקות ושמעתי להקשות דלמא ס"ל דאין מלקות בחייבי כריתות ואין זה קושי' דהא ר' יודה הוא דאמר מה מצינו ושמעינן לר"י במסכת כריתות דף ד' אכל חלב מקודשין לוקה ג'

דף יו"ד לימא רבי היא וכו' והקשה א"א הרב מ' מנדל דייטש זלה"ה לפירש הרמב"ם בפי' משניות במסכת מ"ש שכתב דטעמי' דרבי הוא משום דכלך לחומרא ולא תלינן שאלו אחרים הם א"כ גם לרבי לא ניחא דשם הוא לחומרא אבל איך ניזל לקולא וכן הקשה בסוגי' דפסחים דף י' הניח עשר ומצא תשע היינו סיפא ופרש"י דלרבי א"צ לבדוק אלא על פרוסת האבודה וקשה דלא שמעינן לרבי רק לחומרא אבל לא לקולא ובאמת שם בפסחים יש לתרץ דמיירי שביטלו ואין כאן רק איסור דרבנן וממילא א"צ לבדוק דס' דרבנן לקולא אבל לחכמים דאמרי גבי ממעשר שני דהוא איסור תורה ואפ"ה אמרו הכל חולין וע"כ דכודאי משמע להו שאין זה מה שהניח וממילא גבי חמץ צריך לחזור על כולן אבל בסוגי' דביצה קשה דגבי דשיל"מ ל"א ס' דרבנן לקולא וצ"ל דסוגי' דהכא אזלי לר"פ דמשני דס' טריפה וכמ"ש המרדכי דלדידי' אפי' בדשיל"מ אזלינן לקולא באיסור דרבין

ד' יח בס' קרבן נתנאל הביא בשם בנו מ' ליפמן זלה"ה