אהל דוד מסכתות שונות לה

האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו ומקשה הש"ס למה נאמן הלא ס"ס הוא ש"מ דלא קי"ל כר"י הרי דלא ס"ל להסמ"ג סברת התוס' שכתבו לחלק דאל"כ אין ראי' וא"כ אולי גם ר"ת סובר כהסמ"ג ובזה מיושב מה שהקשה הר"ן בסוגי' דפ"פ די"ל דלמאי דדחי' דקתני טענת דמים באמת מתוקם מתני' כר"י דל"ל ס"ס

בש"ע ס' ק"ב ש"ך ס"ק ז' והכי מוכח מריש ביצה ע"ש ונראה לתרץ דש"מ במסכת ב"ק דף מ"ז כתב דהא דמסיק הש"ס בחולין דף נ"ח דביצת טריפה אסורה אינו רק מדרבנן ושוב הקשה מריש ביצה דאסיק ר"פ סיפא אתאן לס' טריפה ואי ביצת טריפה דרבנן א"כ אכתי ס"ד היא ונראה דהנה תוס' במסכת חולין דף ס"ד כתבו הא דביצת טריפה אסורה מד"ת ולמה לא נימא כיון דחידש הוא דאבר מן החי' הוא ואעפ"כ שרי רחמנא ל"ש כשירה ול"ש טריפה רק דילפינן מבת היענה דביצת טמאה אסורה א"כ ילפינן מני' ביצת טריפה יע"ש ולכאורה איכא למפרך מה לביצת טמאה שכן לא היתה לה שעת הכושר תאמר טריפה שהיתה לה שעת הכושר וכה"ג כתב הש"ך סי' י"ד ס"ק י"א לחלק על הא דבעי הש"ס שם דף ס"ט מהו לגמוע חלבו מהא דאם נעקרו סימנים דפסק בה"ג דחלבו מותר ומתרץ דשאני נעקרו דהיתה כה שעת הכושר קודם שנעקרו ואין לומר האי דחולין דשוין ביצת טריפה לטמאה מיירי שנולדה טריפה מבטן דלא היתה לה שעת הכושר ז"א דהא לשיטת רש"י חולין דף נ"ח קאי אפלוגתא דר"א ור"י וללישנא בתרא מוקי בעיברה ולבסוף נטרפה דנטרפה מעיקרו אינו יולדת וא"כ מיירי התם כשהיתה לה שעת הכושר ע"כ נראה דצריכן לדברי שיטה מקובצת דהיכא דאינו נולדה טריפה מבטן אינו אסור רק מדרבנן והא דמשני ר"פ סיפא אתאן לס"ט אתי' כמ"ד טריפה יולדות ואיירי שיש שתי תרנגולת אחת כשירה ואחת טריפה שנולדה מבטן טריפה ונמצאת ביצה ולא ידעינן מאיזה תרנגולת בא הביצה דזה וודאי אסור מן התורה כיון דלא היתה לה שעת הכושר וזה וודאי איכא למילף מבת היענה א"כ מתורץ קושית הש"ך דלעולם י"ל אפי' בס"ט שייך דשיל"מ אי חי י"ב חודש ואפ"ה פריך הש"ס שפיר אמאי כולן אסורת משום דהברייתא אתיא ע"כ כמ"ד טריפה יולדת ותוס' במסכת ע"ז דף ה' ובמסכת חולין דף ק"מ כתבו דמאן דא"ל טריפה יולדת כ"ש דאית לי טריפה חי' וא"כ לא משכחת בי' היתר כלל

שם ותבטל ברובה מקשים דילמא הך ברייתא אתי' כר"י דס"ל מב"מ לא בטיל ואפי' אי נימא דהברייתא מיירי דהמה בקליפתן דומי' דרשא ולא לסמוך בה כרעי המיטה מ"מ דעת התוס' דאפילו ביבש סובר ר"י מב"מ לא בטל ונראה דתוס' סוברים כדעת הרמב"ם דספק תורה לחומרא הוא דרבנן והאי אם נתערבו קאי אספיקא וא"כ אינו רק מדרבנן ותוס' במסכת חולין כתבו דגבי איסר דרבנן מודה ר"י דמב"מ בטיל אמנם אין זה מספיק דאכתי קשה לר"פ דמשני תנא דליטרא קציעות דאמר כל דבר שבמנין לא בטיל וכ"ש בדאורייתא הרי דסובר ר"פ דהוא איסר תורה וא"כ ע"כ ס"ל או דאם נתערבו קאי אודאי או דספק תורה לחומרא הוא מד"ה וא"כ ר"פ למה לא מוקי כר"י דמב"מ לא בטיל אמנם נראה לקיים דהרי הך ברייתא ע"כ אתיא כר"י מדקתני ואסורה לטלטל ועיי' בפלתי סימן ק"ב ואולי ר"פ ס"ל כאביי דאמר במסכת זבחים דף ע"ט דר"י בשם ר"ג הוא דאמר מב"מ לא בטיל אבל ר"י לנפשי סובר מב"מ בטיל א"כ א"א לאוקמי משום עמב"מ כיון דהברייתא ע"כ אתי כר"י ואיהו ס"ל דמב"מ בטיל וא"ל דאכתי קשה לוקמי כר"ג דאמר מב"מ לא בטיל ובטילטול סובר כר"י משום דטפי ניחא לאוקמי כתנא דליטרא קציעות מלומר דסובר כוותי' כחדא ופליג עלה בחדא

ראיתי למ"ו בצל"ח שתמה על הרמב"ם שהשוה כרם רבעי למ"ש משמע שבזה"ז ג"כ אין כרם רבעי נאכל בירושלים והקשה הלא מ"ש ילפינן מהקישא דאיתקש לבכור ואיך נילף שוב רבעי בג"ש דקודש קודש והלא דבר הלמד בהיקש אי חוזר ומלמד בג"ש מספקא לש"ס ולי כראה דהאי המינו ודבר אחר הוא כיון דילפינן בהך ג"ש קודש קודש שמוסיף חומש כדאי' קידושין דף נ"ד דזה כתיב בגופי' שוב עבדינן הקישא לכולהו מילתא אף מה דילפינן ממקום אחר כדאי' יומא דף כ"ג תוס' ד"ה ילבש ושם דף נ"א תוס' ד"ה דוחה

ד' ד' ע"ב ולר' אשי דאמר כל דבר שיש לו מתירין אפי' בדרבנן לא בטל מא"ל וקשה לי על הסמ"ג והר"ן ריש מסכת קידושין שכתבו דאין הלכה כר"ה דאמר חופה קונה מדאמר: הש"ס ריש קידושין ולר"ה דאמר חופה קונה מכלל דאנן לא ס"ל הכי והרי גם הכא אמר הש"ס ולר' אשי וכו' והלא הלכה פסוקה דדשיל"מ אפי' בדרבנן לא בטל (ועיין בב"ח יו"ד ריש סימן ק"ב כי מכח הוכחה זו פסק מהר"ש מבונברק דלא כרב אשי יעויי"ש: מא"ש) ויש לומר כיון דהכא לתרוצה לר' מתנא איתמר לא דייקינן הכי כמ"ש הר"ן שם ועיי' יש"ש פ' הערל סי' ל"א וצריך שקידה בכמה מקומות ועיי' שיטה מקובצת בפ' הגוזל בתרא שכתב דלא קיימ"ל כרבה דאמר חידוש הוא שחידשה בקנס אע"ג דמיקטל משלם מדאמר הש"ס במסכת כתובת דל"ח ולרבה דאמר חידוש שחידשה בקנס מכלל דאנן לא ס"ל הכי וצ"ע

שם רב אשי ספוקי מספקא קצת קשה לי לדעת הרמב"ם סוף פ"א ה' מילה דפסק דס' מילה דוחה י"ט ב' של גליות מדנקט מתני' ב' י"ט של ר"ה א"כ תיפשט דב' י"ט של גליות הם ב' קדושות דאי קדושה אחת למה נקט דוקא ב' י"ט של ר"ה ונראה דר' אסי מוקי להך מתני' דשבת דקתני' בי"ט של ר"ה כר' יוסי במסכת עירובין דף ל"ט ע"ב וכן הי ר' יוסי אוסר בשני י"ט של גליות ואף דרב אסי שם אמר דרי עושה איסור' ב' י"ט של גליות כב' י"ט של ר"ה לרבנן מ"מ אולי אין זה ר' אסי כמ"ש תוס' מסכת שבת דף מ"ה ע"ב ד"ה לאו דר' אסי דלעיל לאו היינו ר' אסי דהכא דזולת זה דוחק לומר דמתני' גופ' ספוקי מספקא ליה. כדאיתא בעירובין דף מ"ה מ"מ זה א"צ הכרח וכ"כ תוס' רפ"ג דשבועת דאין דרך תנא שיסתפק

דף ו' לא אמרן פרש"י דיתעסקו בו ישראל והקשה הר"ן מסוגי' דשבת דף קל"ט בי"ט הסמוך לשבת אתא לקמי' דרב יוחנן ואמר יתעסקו עממין משמע דאפי' ע"י עממין לא שרי רק באשתהי ונראה לתרץ דהרשב"א בפ' האורג כתב דלמ"ד מלאכה שא"צ לגופי' פטור אז קבורת המת אין בו איסור תורה לקבור מת