אהל דוד מסכתות שונות לד

לפי דברי הרא"ש בפ"ג דחולין סי' ה' שכתב דרוב פעמים אפשר שיהי' ניכר הארס מבחוץ אלא וכו' וא"כ הוא מיעוטא דמיעוטא דרוב בהמות לא נדרסו ורוב פעמים אף בדרוסה ניכר מבחוץ

עוד נראה דהש"ך בי"ד סי' ק"י כתב דס"ס וס' דרבנן דין אחד להם וא"כ לר"פ דמוקי בס' טריפה יש לאוקמי דעכשיו בודאי נטרפה וספק הוא אם נולדה הביצה קודם שנטרפה ולא הוי ס"ס דאוקי אחזקה דהשתא הוא דילדה וכמ"ש המרדכי ריש אין צדין ובפרט להאומרים דס' מד"ת שרי' וספק השני עושה ס' מדרבנן ובאיתחזק איסורא לא אמרינן ס' דרבנן לקולא אבל על ר"א דמוקי בס' יו"ט שפיר הקשה דהוא ס"ס ואי דאיתחזק אסורא מ"מ הלא הש"ך העלה בסי' ק"י דבדבר שאין לו עיקר מה"ת אף באיתחזק אסורא אמרינן ספק דרבנן לקולא א"כ הוא הדין דמהני ס"ס ובזה מיושב מה שהקשה השיטה מ' מסכת ב"ק על האומרים דביצה טריפה מדרבנן איסורא א"כ קשה על ר"פ דמוקי בס"ט א"כ אכתי הוא ס' דרבנן ולהנ"ל ניחא כיון דטריפה יש לו עיקר מד"ת לא מהני ס' דרבנן דאוקמי אחזקה דהשתא הוא דילדה ומיירי שהספק הוא אם נולדה הביצה קודם שנטרפה עוד י"ל קושית הפר"ח למאי דמוקי בס' טריפה מיירי בס' דרוסה וכדעת הפוסקים דדרוסה מקרי איתחזק אסורא וכדעת הפוסקים דבאיתחזק אסורה לא מהני ס"ס גם י"ל לפמ"ש הט"ז בי"ד סימן כ"ט ס"ק א' יעויי"ש

וראיתי בשעה"מ שתירץ קושי' פר"ח דמדברי מרדכי בפ"ג דע"א משמע דר' יודה אוסר ס"ס אפי' בדבר שאינו חשוב וא"כ יש לאוקמי הך ברייתא כר"י דאוסר ס"ס ור"ש לא בא לתרץ דלמה לא מייתי הש"ס התם בזבחים הך ברייתא ע"ש ויש לדקדק דמאי אולמי' הך ברייתא מהך ברייתא וכמ"ש תוס' ד"ה ואחרות ואם באנו על דרך זה יש לתרץ בפשטות לפמ"ש הרא"ש בתשובה כלל בסי' א' דר"י לא אוסר ס"ס רק באיתחזק איסורא וא"כ לר"פ דמוקי בס' טריפה יש לאוקמי' בב' תרנגולים אחד כשרה ואחד טריפה ודאי דזה מיקרי איחזק איסורא ולא מהני ס"ס אבל בס' ביצה שנולדה בי"ט שפיר קשה ולא ס"ל סברת המרדכי ריש פ' אין צדין והנה לסברת המרדכי פ"ג דמס' ע"א דסובר דר' יודה אוסר ס"ס בכל מילי וכן משמע מדברי סמ"ג עשין קמ"א שכתב דאין הלכה כר"י דאוסר ס"ס מדמקשה הש"ס בכתובת דף ח' ואמאי ס"ס הוא ולשיטת תוס' מאי ראי' הוא הלא ר"י לא אוסר רק ברימוני בדן ובדברים חשובים אלא ודאי דגם הסמ"ג סובר דר"י אוסר ס"ס בכל מקום וקשה לי מסוגי' בבא קמא דף י"א דמקשה הש"ס מאי קמ"ל תנינא סימן וולד בהמה וכו' ומאי קושי' דילמא לעולם יש מקצת שליא בלא וולד ומתני' דקתני שליא שיצאה אסירה אתיא כר' יודה דאוסר ס"ס קמ"ל עולא אפילו מאן דמתיר ס"ס אוסר דאין מקצת שליא בלא וולד וליכא רק חד ספק ולפמ"ש הפר"ח בכללי ס"ס דהמקשה משמע דסיפא דמתני' סימן וולד באשה אמקצתה קאי ויותר נראה דלא ניחא לאוקמי מתני' כר"י דא"כ קשה סיפא המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים משום דסמוך מחצה נקבת לנדמה וכו' ולמאן דאוסר ס"ס אולי לא מהני זה

וגם קשה לי מאי הקשה ש"ס ביצה שנולדה בי"ט ס' דרבנן לפמ"ש תוס' ומהרש"א במסכת עירובין דף ל"ה ע"ב ד"ה אמר בסוף הדיבור מש"ה מוקי מתני' בב' כיתי עדים וכו' דלא שייך למימר כיון דאיכא כת דמפקי מחזקתה מבואר שם דבב' כיתי עדים לא אמרינן ס' דרבנן לקולא וא"כ הוה מצי לאוקמי שכת אחת אומרת שנולדה מאתמל וכת אחת אומרת שנולדה בי"ט דלא אמרינן בכה"ג ס' דרבנן לקולא

הנה הרמ"א בת"ח הוכיח מהא דהיתר ר"ת ס"ד שנתערב באחרים דהוי ס"ס אף דבהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת ש"מ דמהני ס"ס אפילו במקום דאיתחזק איסורא והאחרונים הקשו עליו דהלא בהמה בחזקת כשרות רק בחזקת אבר מן החי עומדת אבל דרוסה מה טיבו לאמ"ה הלא לענין טריפה לא איתחזק ובס' כו"פ כתב דהוכחת הרמ"א דאולי נדרסו הסימנים ונדרס הושט והרי הוא ספק בשחיטה ולדעתי אכתי קשה מנ"ל להרמ"א להוכיח דילמא הר"ת סובר כרש"י בחולין דף נ"ג ע"ב ד"ה עד וכו' דרוב סימנים קשין הן ואין הארס שולט בהן ולכך לא חייש הר"ת דילמא נדרסו הסימנים דאזלינן בתר רובה

ראיתי להש"ך בסי' ק"י כלל ל"ה שהקשה על ר"ת דמתיר ספק אחד בגופו וס"א בתערובת מסוגי' דזבחים ע"ש ונראה לתרץ דהנה דעת הר"י דס"א בגופו וספק אחת בתערובת לא מהני כתב הרמ"א סימן ט' דטעם הואיל דספק ראשון הוא איסר תורה שוב לא נוכל לומר ספק אין כאן איסר רק שנתערבו באחרים לא מקרי ס"ס ע"ש ונראה דזה הוא לשיטת הרשב"א דס"ל ד"ס דאורייתא לחומרא הוא מד"ת וא"כ שפיר כיון שאסרנו ספק הראשון והוא איסור תורה א"כ ספק ב' הוא ספק איסור תורה אבל לשיטת הרמב"ם דס' איסור תורה לחומרא הוא מדרבנן לא שייך זה דהרי ספק טריפה מד"ת הוא מותר ולא אסור רק מדרבנן וכשנתערבו אח"כ באחרים שפיר י"ל על כל אחד ואחד שמא אין זה הספק טריפה והותרו כולם דהוי כ"ס דרבנן דיש פוסקים אמרו ג"כ דהיינו טעמי דס"ס מותר להרמב"ם משום דספק הראשון נעשה איסור דרבנן וע"י הס' השני הוי ספק דרבנן לקולא והכ"מ הקשה על הרמב"ם דסובר ס' תורה לקולא א"כ היאך חייב רחמנא אשם תלוי ותירץ הפר"ח דשאני א"ת דאיתחזק איסורא דאיהו פסק כמ"ד דבעי חתיכה אחת מ"ב חתיכות והיכא דאיתחזק איסורא מודה הרמב"ם דהוא מד"ת אבל היכא דלא איתחזק איסורא ילפינן מספק ממזר דשרי] אבל אינך תנאי דלא בעי חתיכה אחת משני חתיכות ואפי' היכא דלא איתחזק איסורא אז באמת צ"ל דכל ספק תורה אסור מד"ת דמאי חזית דנילף לקולא מממזר נילף לחומרא מאשם תלוי וא"כ מתורץ קושית הש"ך די"ל דר"ת ס"ל כהרמב"ם דס"ת לחומרא הוא מדרבנן א"כ שפיר יש להתיר ס"א בגופו וס"א בתערובת שהרי ספק הראשון אינו אסור אלא מדרבנן וכשנתערב אח"כ באחרים נוכל לומר על כל אחד שמא אין זה האיסר והוי ספק דרבנן לקולא אבל מתני' דזבחים יש לאוקמי כאידך מ"ד דמחייב אשם תלוי אפי' בחתיכה אחת ולדידי ס"ת לחומרא מד"ת ולכך אין להתיר ס"א בגופו וס"א בתערובת עוד י"ל קושית הש"ך די"ל דמתני' דזבחים אתיא כר"י דאוסר ס"ס ואף דתוס' כתבו שם דף ע"ב ע"ב דזה דוקא בדברים חשובים מ"מ ראה זה מצאתי בסמ"ג עשין קמ"א דכתב דלא קי"ל כר"י בזה מהא דאיתא בפ"ק דכתובת