אהל דוד מסכתות שונות לג

לן ר"א דף ד' דגבי דשיל"מ לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא ה"ה ס"ס ג"כ לא אמרינן ודעת מקצת פוסקים דר"א לא חידש זה רק כמ"ד משום משקין שזבו וקשה לן מהא דספיקא אסורה הלא ס' דרבנן לקולא וצ"ל כדעת ר"א דבדשל"מ לא אמרינן ס"ד לקולא אבר לשיטת ר"פ דתירץ תכא דליטרא קציעות היא וכן לרבה דאמר משום הכנה אליבי' אפי' בדשיל"מ כמי ס"ד לקולא א"כ אפי' ס"ס ג"כ לקולא וא"כ י"ל הש"ס דפריך לגזור אטו הנך דמתילדון ביומיהן קאי לשיטת רבה ור"פ דסברי דמהני ס"ס בדשיל"מ א"כ שפיר יש לאוקמי' הך ברייתא דהשוחט תרנגולת אפי' בי"ט אחר שבת ואיירי בשני י"ט של גליות או ב"ב י"ט של ר"ה וס"ל ב' קדושת הן ומותרת מטעם ס"ס שמא אף אם לא שחטה לא היתה יולדת היום ואת"ל שיולדת היום שמא היום חול וא"כ שפיר מקשה הש"ס לגזור אטו הנך דמתילדון דכיון דמיירי ביו"ט אחר שבת לא הוי גזירה לגזירה ולפי"ז ג"כ מיושב אמאי לא הקשה המקשה נגזור אטו אם נמצאו בי"ט של אחר השבת דלשיטת הר"א אם נמצא ביו"ט אחר שבת אסורין מד"ת ולהנ"ל ניחא דאף ביו"ט אחר שבת מותר מטעם ס"ס וא"ל מנ"ל להמקשה להקשות דילמא הברייתא מיירי במקום שהגיעו השלוחים דאז לא הי' עושין רק יום אחד וא"כ ע"כ הך ברייתא מיירי ביו"ט דעלמא ותו הוי גזירה לגזירה ז"א דא"כ שוב היה קשה דאכתי ליתסרו אטו יו"ט אחר שבת דהא לשיטת הר"א בנמצא ביו"ט אחר שבת אסור מד"ת אע"כ דהברייתא מיירי במקומת שעושין ב"י יו"ט ואז אפי' בנמצא ביו"ט אחר שבת שרי מטעם ס"ס וא"כ לפי"ז שפיר יוכל לאוקמי ביו"ט אחר שבת ושפיר מקשי הש"ס

ד' ג אלא למ"ד וכו' ספקא דרבנן לקולא והקשה הלח"מ בפ"ב הי"ט על המ"מ שכתב דלכך ספק מוכן אסור משום דבר שיש לו מתירין א"כ למה לא הקשה ש"ס לכ"ע ממתני' דאין צדין דף כ"ד דס' מוכן אסור ואמאי הא ס' דרבנן לקולא דהרי המקשה לא אסיק דשיל"מ ונראה בכוונת המ"מ דש"ס לא רצה להקשות מס' מוכן דיש כומר כמו שהקשה מגיני שלמה דדילמא הך מתניי דס' מוכן אתי' כר' יוסי דס"ל במסכת עירובין דף ל"ז דהיכא דאיחזק איסורא לא אמרינ' ס' דרבנן לקולא וצידה איחזק איסורא כמ"ש המרדכי בפ' א"צ סי' תתרפ"ה דאוקי אחזקתו שלא ניצד מאתמול אבל מספק ביצה שנולדה בי"ט שפיר מקשה דהרב המגיד סובר כמ"ש הר"ן במסכת גיטין דף ע"ו דאדם שסופו למות ועכשיו כבר הוא מת לא יהבינן ליה חזקת חיים וכ"כ ט"ז י"ד סי' שצ"ז וא"כ בם ביצה כיון שסופה להוליד ביצתה וכבר הוא נולדה לא שייך לאוקמי' אחזקה אבל צידה אטו סופו של חי' שיצודה והרב המגיד דלא אמר הטעם גבי צידה משום דאוקמי' אחזקה דרצה ליתן טעם לשיטת הרמב"ם דפסק בפ"י מה' מקוואות הלכה ו' דבס' דרבנן לקולא אפי' איתחזק איסורא ובעיקר קושי' מגיני שלמה על המרדכי עיין בחדושיו למסכת שבת דף ל"ד די"ל דסוגי' אזלי' לשנוי' בתרא במסכת עירובין דף ל"ו דמשני הא דידיה וכן צ"ל בסוגי' דפסחים דף פ"ד ע"ב עצמות פסח הני דחלצינהו ולא בעי שריפה ואמאי הלא איחזק איסורא הלא מתחילה הי' בו מוח ונוקי אחזקה ראשונה ועכשיו הוא דחלצינהו לבתר דנהוי שריפה וביותר קשה לפמ"ש המהרש"א שם דאתיא כר"י דגם לבתר דנהוי נותר איכא שבירת עצם ואמאי לא נוקי גברא אחזקת כשרות דמעיקרא ועכשיו איתרע ונעשה רשע ועבר על לאו דשבירת עצם וצ"ל דסוגי' אזלי לשכוי בתרא דעירובין דף ל"ו

שם ואם נתערבו וכו' ועיי' תוס' ד"ה ואם והמרדכי בפ"ב דע"פ כתב בשם רבינו שמחה דבשיל"מ לא מהני ס"ס והקשה פר"ח תינח לר' אשי אבל לר"פ דמוקי בס' טריפה קשה והייתי רגיל לומר דגם ר"ש סובר דס' אחד בגופו וס' א' בתערובת לא מהני וש"ך בי"ד סי' ק"י ס"ק ס"ב וב"ש ס' א"ה סימן ב' ס"ק יו"ד כתבו דזה דוקא לס' דאורייתא אבל בדרבנן מהני ס' אחד בגופו וכו' וא"כ לר"פ דמוקי בס' טריפה דהוא איסור תורה בלא"ה לא מהני כיון דהוא ס' אחד בגופי' וכו' רק לר"א דמוקי בס' שנולדה בי"ט דהוא דרבנן שפיר קשה דבדרבנן מהני ס' א' בגופו וס' א' בתערובת לכן מתרץ בדשיל"מ לא מהני ס"ס ועוד יש לומר לר"פ דמוקי בס' טריפה מיירי שנדרסה ס' דרוסה וס"ל כשיטת רשב"א דהיכא דאפשר לברורי לא מהני ס"ס וכל זמן שלא נשחטה התרנגולת כולם אסורות ומה שהקשה הש"ך בי"ד סימן ק"י להאומרים דס' אחד בגופו וס' בגופו דמהני מסוגי' דזבחים דף ע"ד דלמה ירעו עד שיסתאבו למאן דמוקי בנפולה או בדרוסה לישתרי משום ס"ס כראה דאינהו ג"כ ס"ל דהיכא דאפשר לברורי לא מהני ס"ס והא דהתיר ר"ת בס' דרוסה שנתערב באחרים היינ' משום דר"ת פסק כרב במסכת חולין דף נ"ג דמורי מכפא דמוחא עד אטמא וכתב הר"ן דמוסיף דצריך לבדוק נגד הסימנין ולא ס"ל דסימנין קשין הן אצל דרוסה וא"א לברר דושט אין לו בדיקה מבחוץ וכאשר העיר בזה כרו"פ אבל ר' ינאי דמוקי בזבחים דאיתערב בס' דרוסה סובר כר' זביד במסכת חולין דף נ"ג דבעי עד שיאדמו הסימנין עצמן דרוב פעמים אין ארס שולט בסימנין וא"צ לבדוק הסימנין רק שאר חלל הגוף וכמו בנפולה וכיון דאפשר לברורי לא מהני ס"ס ובזה מיושב מה שהקשה מהרש"א בחולין דף כ"ח על רבינו אלחנן דילמא הא דמקשה הש"ס ור"מ דחייש למעוטי האיך אכיל בישרא דילמא משום דרוסה ולהנ"ל ניחא דאכתי מאי מקשה הש"ס על ר' כהנא דיליף דאזלינן בתר רובא משחיטה ומקשה ש"ס דילמא היכא דאפשר וכו' דאי לא לר"מ היכא אכיל בישרא ומאי קושי' דילמא ר"כ ס"ל דסימנין קשין הן אצל דרוסה דרוב פעמים אין אדם שולט בסימנין ושפיר אכיל בישרא דהוא מיעוטא דמיעוטא דרוב בהמות לא נדרסו ואף אם נכרסו רוב פעמים אין ארס שולט בסימנין ומיעוטא דמיעוטא לא חייש ר"מ כדאי' מסכת ע"א דף ל"ד ע"ב ובזה ניחא דברי תוס' מסכת חולין דף כ"ט שהקשר לוקמי בבהמה ובחצי קכה פגום ועיי' בספר בית אפרים חא"ח סימן כ"ב שביאר דברי תוס' והעלה דאין זה מום והביא ראי' מדברי ס' יראים סימן ש"צ ע"ש וחתני הרב המאה"ג מ' מאיר נר"ו הקשה דאם נימא דזה לא מקרי מום א"כ למה מוקי הש"ס בזבחים דף ע"ד טריפה כגון שנתערב בהמה שנשחט חצי קנה ולא ידע אם נגע בושט אסור כדאיתא בי"ד סימן כ"ד סעיף י"ד ונתערב בבהמה אחרת שנשחט חצי קנה וידע שלא נגע בושט א"ו דזה מקרי מום ולהנ"ל ניחא דתוס' בחולין סברי דס' אחד בגופו וכו' מהני וא"כ א"א לאוקמי' בכה"ג דא"כ לישתרי משום ס"ס שמא כא זה ושמא לא ניקב הושט וכקושי' הש"כ ומן אחי הרב מ' יעקב דייטש נר"ו שמעתי לתרץ קושי' מהרש"א במסכת חולין דכ"ח שהקשה דילמא קושית הש"ס לר"מ איך אכיל בישרא משום דרוסת