אהל דוד מסכתות שונות לב

בא' בשבת ולא ס"ל כאחרים והרי שמעינן לר' יודה במסכת עירובין ביצה שנולדה בראשון דהוא ר"ה תאכל בשני אבל בראשון לא והרי ר"ה לא חל לר' יודה בא' בשבת כיון דלא ס"ל כאחרים מסתמא ס"ל דלא אד"ו ראש ודוחק לומר דלא קפיד ר"י רק שלא יחול ר"ה בע"ש ולא ביום א' וא"כ כעשה ג' פלוגתות וא"כ שפיר מקשה ש"ס י"ט בעלמא תשתרי והא דמקשה ש"ס שבת בעלמא תשתרא מלבד שיש לומר דש"ס סמך על הא דתנן לקמן איתמר שבת וי"ט רב אמר נולדה בזה וכו' משמע דנולד בשבת אסור בי"ט שלאחריו וגם לפי הנ"ל י"ל דסמך עצמו על ברייתא דלקמן אחת ביצה שנולדה בשבת ואחת ביצה שנולדה בי"ט ושבת דומי' די"ט מה י"ט בעלמא אסור דהא שמעינן לר"י ביצה שנולדה בראשון דהיינו בר"ה דהוא י"ט דעלמא דלר"י לא אד"ו ראש ה"ה שבת דעלמא והך ברייתא אתיא כר"י מדקתני ואסורה לטלטל כמ"ש מ"ו בצל"ח ובזה מיושב מה שהקשה מ"ו מהר"ם ברב"י דמאי מקשה לקמן ר' יוחנן ר"י אדר"י הלא ר' יודה סובר בפירש הכנה דרבה ולהנ"ל ניחא דלא ניחא לר' יוחנן לומר אליבא דר' יודה בהאי דנולדה בראשון תאכל בשני משום גזרה י"ט אחר שבת כיון דבר"ה לא משכחת י"ט אחר שבת ובזה מיושב מא שהקשה מהרש"א לקמן דף ג' לפרש"י דמוחלפת האי אאין סוחטין א"כ קשה חכמים אחכמים ומה שתרץ מהרש"א דתרי רבנן קשה מדברי תוס' מסכת יומא דף ל' ע"ב ע"ש ולהנ"ל ניחא דלחכמים יש לומר דסברי כאחרים וכן מצינו לר"ע ור' ישמעאל במסכת שבת דף קי"ד כאחרים כמ"ש תוס' שם והיינו טעמי' דחכמים דאסרי משום הכנה והאי ברייתא ר"י אומר עדין היא מחלוקת יש לאוקמי' בי"ט אחר שבת

גם י"ל קושי' מהרש"א דמהר"ם שיף הקשה מאי הקשה ר' יוחנן ר"י אדר"י דהאי לאוכלין היוצא מהן מותר מיירי בשבת דחמיר לא אתי לזלזולי אבל האי דנולדה בראשון דמיירי בי"ט דקיל אתא לזלזולי ונראה דר"י סמך על ברייתא אחת ביצה שנולדה בשבת וכו' אסורה לטלטל מדאסר לטלטל והלא תוס' כתבו בפ' כירה דלמ"ד משום משקין מותר לטלטל וכתב מ"ו בצל"ח דהך ברייתא אתיא כר"י הרי דלר"י אפי' בשבת אסור (ויש לפקפק דהוה לי' להביא הך ברייתא וניחא לאתוי' מתני') אבל לחכמים שפיר נוכל לומר דיש לחלק בין שבת לי"ט

ורבה לטעמי' דאית ליה מוקצה ופרש"י מוקצה דאורייתא ורבים תמהו דמה ענין זה לזה ונראה דתוס' במסכת סוכה דף יו"ד ד"ה עד הוכיחו דלא אמרינן מגו דאיתקצי מחמת יום שעבר מהאי דלגין של ט"י אם אמר עירבו לי בזה אינו עירוב ודייק רבא דסוף היום קנה עירוב וכו' ול"א דאסורים מחמת עוקצה יום שעבר ולי נראה לתרץ דהרשב"א בפ' חרש הקשה על הא דאין מערבין בטבל ומוקי הש"ס בטבל מדרבנן והלא ראוי לקטן דאיסור דרבנן מותר להאכיל בידים וכמו דמערבין לגדול ביה"כ הואיל והוא ראוי לקטן ותירץ הרשב"א דשאני יה"כ דאפילו לגדול חזי' רק דאיסורא דיומא קגרים וכיון דחזי' לקטן מערבין משא"כ בטבל דאסור מצד עצמו לא מהני מה דחזי' לקטן ע"ש וא"כ שפיר דייק רבא דסוף היום קונה עירוב דאי תחילת היום קונה עירוב א"כ מיד כשנכנס שבת נתקנו הלגין ונסתלק איסור טבל אף דאכתי אסור משום מוקצה מ"מ תהי' עירובו עירוב כיון דאינו אסור רק מדרבנן ואינו אוסר מצד עצמו רק דאיסורא דיומא גרים דהרי לאחר שבת יהי' מותר ואמאי אין עירובו עירוב הלא חזי' לקטן דאיסור דרבנן מותר להאכיל בידים וע"כ סוף היום קונה עירוב ואז אסור מחמת טבל ובזה מיושב כוונת רש"י דרש"י סובר כריטב"א דחולק על סברת רשב"א וגם ס"ל לרש"י דאמרינן מגו דאיתקצי מחמת יום שעבר (ועיי' סוכה דף מ"ז ע"ש) וסוגי' דהכא ריש ביצה קאי לרבה וס"ל דלא בעי סעודה הראוי' מבעוד יום ובמס' עירובין דף ל"ח מקשה ש"ס על רבה דס"ל הכנה מהא דתנן מוליכו בראשון ונוטלו והא קמכין מי"ט לשבת ומשני דתחילת היום קונה ומקשה ש"ס א"כ יערבו בלגין ומשני דבעי סעודה הראוי' מבע"י וסוגי' דהכא ס"ל דלא בעי סעודה הראוי מבע"י א"כ קשה יערבו בלגין וניחא להש"ס לכך בהאי דלגין אין עירובו עירוב משום מוקצה מחמת יום שעבר ושוב קשה כיון דמוקצה דרבנן אכתי להוי עירוב דחזי לקטן לכך מסיק הש"ס דמוקצה דאורייתא ואיסור תורה אסור להאכיל לקטן ובסברת הרשב"א הנ"ל ניחא דברי תוס' מס' עירובין דף ל"ח ע"ב ד"ה והא וכו' וא"ת והא ראוי' לאותו שבתחומו והקשה בספר מחנה לוי לפמ"ש הרשב"א הביאו ב"י סי' תקט"ו דפירות של ישראל שהובאו מחוץ לתחומו אסורים לכל אדם דבעלים אקצוה מדעתם וא"כ לא הוה סעודה ראוי לכל אדם אפי' לאותן שבתחומו אסור דבעלים אקצוהו ולרשב"א ניחא כיון דלא אסור רק מדרבנן ואיסורא דיומא קגרים שוב להוי עירוב דחזי לקטנים כמו מערבין לגדול ביה"כ

והנה השער המלך הקשה על תוס' מסכת סוכה דף יו"ד שהוכיחו מהאי דלגין דדייק רבא סוף היום קונה דלא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר הא גבי טבל שאני דאפי' היכא שהאיסור מחמת אותו יום לא שייך מוקצה דטבל מוכן הוא לשבת ונראה דתוס' סברי דהא דטבל מוכן לשבת הוא כמ"ש שיטה מקובצת בפ' המביא משום דמעשר ניטל במחשבה ונותן עינו בצד זה ואוכל מצד אחר (וליכא תיקן) וכגון שאינה משקה ומשום עונג שבת ע"ש וא"כ בהאי דלגין שהוא ט"י שהוא משקה לא שייך נותן עיניו בצד זה וכו' ואתיא מתני' כמ"ד אין ברירה ומנ"ל לרבא דסוף היום קונה דילמא משום מוקצה ואתי' מתני' כמ"ד אין ברירה ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו תוס' ריש מסכת חולין דף ז' ע"א ד"ה ודלמא ולהנ"ל ניחא דהאי ספק חשיכה מעשרין היינו אפי' משקה ואתיא כמ"ד אין ברירה ולא מהני נותן עינו בצד זה וכו'

ושמעתי מהתו' מ' זלמן בן בתו של הגאון מ' יצחק דוקלא זצ"ל דבלגין של ט"י לא שייך לומר שאם עבר ותקנו שהרי לא יוכל לתקן מחמת שהלגין המה טבול יום ובעי הערב שמש

הרא"ש הביא בשם רבינו אפרים דלא שרינן בשנמצא ביצים בתרנגולים רק בי"ט דעלמא ולא בי"ט אחר שבת דאולי אם שחטה היום היתה יולדת היום ונגמרה אתמול ואין שבת מכין ליו"ט ורבים מקשים דא"כ ע"כ הך ברייתא דהשוחט תרנגולת מיירי בי"ט דעלמא א"כ מאי פריך הש"ס נגזור משום הנך דמתילדון ביומיהן הלא הוא גזירה לגזירה ונראה לפע"ד לתרץ דהנה דעת רבינו שמחה דבדבר שיש לו מתירין לא מהני ס"ס כמו דחדית