אהל דוד מסכתות שונות קכא

לפנינו לא שייך לומר דהמיעוט הוי כמאן דליתא ואמרינן סמוך מל"ח וזה גם כוונת התוס' בפ' ד' אחין שאני דרוסה דשכיח והוי רגלים לדבר אע"פ דלא חזינן ריעותא לפנינו מ"מ מחמת רגלים לדבר ושכיח לא שייך תו לומר דמיעוט כמאן דליתא וגבי קוץ דהוי ריעותא לפנינו למאן דחייש לשמא הבריא ואמרינן סמל"ח וא"כ בשאלתי אשר הקרה בביתי ראיתי המסמר בקורקבן תחוב ולא יכולתי שוב לבדוק אם הלך המסמר מעל"ע ע"כ אסרתי וימחול כא אמ"ו להודעני אם שגיתי דברי הדב"ה וכו'

תשובה לכבוד אהובי ידידי וכו' מכתבו היקר קבלתי ואשמח אם אראה שמ"כ ני' עוסק בתורה לשמה ויזכה עוד שנים לישב באהל של תורה בלי צער ופגע ועל דבר שאלתו הלא השאלה כתיבה בט"ז סי' מ"ח ופסק כל היכא דאין יכולין לבדוק הקורקבן טרפה והביא שם דעת מהרם מינץ דדעתו להקל ושאלה היא בסי' ט"ו במהרם ולא כמו שנרשם בט"ז סי' ס"ו והשואל היה מסופק אולי ניקב מבחוץ וע"ז חולק מהרם והביא בשם אבי העזרי מחט שנמצא בלב יש לבדוק בדופן ואם חזינן ריעותא בדופן תילין בה משום נשחטה הותרה מאחר שיש מקום לתלות וגבי קורקבן כתב יען שלא ראינו נקוב מ"ב צדדין יש להקל וכדומה לי שדעתו כדעת מהרש"ל שהובא בש"ך שם ס"ק ל"ח גבי קורקבן שעורו עב לא מוקמינן בחזקת מנקב והיכא שלא יוכל לבדוק מוקמינן בחזקת כשרות כיון דהיתר שכיח יותר מהאיסור אמנם בש"ך שם חולק על הרב מהרש"ל וגם המר"ם בעצמו שם כתב אם הדבר בא לפני ג"כ הייתי אסרתו אמנם בהפסד מרובה כבר כתב הש"ך בסי' נ' דכדאי כל החולקים על הרב הרמ"א לסמוך עליהם בה"מ והט"ז סותר דבריו שם בסי' מ"ח עם סי' ל"ט דשם כתב בספק השקול אמרינן נשחטה הותרה ובפרט אם שהה זמן מה לאחר שנתחתך הקורקבן למציאת המסמר דיש עוד ספק אולי עתה נפל שם המסמר ונתחתך בחתיכה אחת וימחול לעיין בתשובת צ"צ שאלה ק"ז גבי מחט שנמצא בכבד לאחר מליחה ואם הוא הפסד מרובה יש להקל ע"כ

והנה מה שהקשה מ"כ על החולקים על הרב רמ"א מחולין דף מ"ח ע"ב ימחול לא"פ ויעיין שם ברש"י שכתב משום דרוב הנכנסין דרך הוושט נכנסין וא"כ חילוק גדול יש בין מחט שנמצא בחתוכא דריאה לדינו של הרמ"א וגם מה שהקשה מכ"ה היאך מדמין בגמרא שחט בסכין פגומה דהוי ספק בשחיטה לישב לו קוץ בוושט דלא הוי ספק בשחיטה ובאמת לא היה צריך מ"כ להביא ראיה מתוס' כ"א מסוגי' עצמה דעל הקושי' מ"ש מ"ב חתיכות מתרץ שאני התם דאיתחזק אסורה ואם ישב לו קוץ הוי ספק בשחיטה א"כ לא אמרינן נשחטה הותרה והוי כאן נמי. חזקת א"ז וימחול לעיין בחות דעת סי' ק"י ובחדושי הגאון חת"ס סופר י"ד ש' כ"ה ובדוחק י"ל דנכלל בכלל התירץ התם איתילד ריעותא בסכין א"כ הוי ס' אם נשחטה כהוגן ובהמה בחזקת איסור עומדת אבר בישב לו קוץ לא איתילד ריעותא בשחיטה ואמרינן נשחטה הותרה עוד י"ל דלכאורה קשה מאי פריך מ"ש משחט בסכין דלמא עולא סובר כר"ח גבי שחט ונמצאת סכין פגומה אמנם י"ל דהתם מ"ט דר"ח משום דעצם וודאי פוגם ואין ס"מ מידי וודאי אמנם היכא דהוי ס' השקול מודה דאסור וא"כ פריך שפיר אמנם לפי"ז מאי מתרץ התם איתילד ריעותא הא לא מוכח שחט בסכין ונ"פ הוי הקושי' אלא ממאי דאמר דעצים וודאי פוגם אע"כ צ"ל דקושית הגמרא הוי כאן למאי דמסיק שם הילכתא כר"ה בלא שיבר בה עצמות הגם דאיכא ס"ס לקולא כמו דכתבו שם בתוס' ד"ה עצם וודאי פוגם וא"כ מדמין הכא אם נגד החזקה לא מהני ס"ס ה"ה בס' אחד בלא חזקה וע"ז מתרץ בגמרא מלבד החזקה יש כאן ריעותא

ומה שהקשה מ"כ ני'. דר"כ סובר כעולא ולא חייש שמא הבריא ולפירש השני של רש"י אפי' בדיקה לא בעי ולעיל דף י"ב אמר ר"א אמריתא לשמעתי' קמא דר"כ ואמר דילמא היכא דאפשר אפשר י"ל דבאמת ר"כ סובר דהילכתא גמירי למשה מסיני דסמכינן ארוב אפי' היכא דאפשר ומדחי הוא דמשחיטה לא תוכל למיגמר דלמא היכא דאפשר אפשר

וימחול לעיין בתוס' קידושין דף ח' ע"א ד"ה ר"כ שקל סודר בפדיון הבן דתרי ר"כ הוי אחד בימי רב אשי והוא היה כהן ואחד בימי ר' יוחנן ועולא וזה לא היה כהן כ"א אשתו היתה כהנת ועיין בפסחים דף מ"ט דאמר אי לאו דנסיבי כהנתה לא היי גלאי וא"כ התם בדף י"ב הוי ר"כ שהיה בימי רב אשי והכא הוא ר"כ שהיה בימי עולא דאמר ישב איתמר הא בימי רב אשי לא היה ר"י ועולא בעולם אלא ע"כ דזה הוא ר"כ האחרון

ועתה גם אנכי אודיע דבר מעט אשר אמרתי על הרמ"א הנ"ל שהרעשו עליו מתוס' שתירצו דרוסה שכיחא אבל בכל שאר ספקות אמרינן נשחטה הותרה וי"ל דהנה בפ"ד דנגעים תנן בהרת קדמה לשער לבן טמא שער לבן קודם טהור ספק טמא ור"י אומר כהה ואמרינן בכתובות דף ע"ה ע"ב מאי כהה כהה וטהור והקשה שם בתוס' אמאי טמא לת"ק למה לא אזלינן בתר חזקה ואוסר ר"ת דמיירי שנזקק לטומאה שהיה בו נגע והוחלט לטומאה וקודם ימי טהרתו נתילד בו ספק זה הגם דעתה עברו ימי טהרתו מ"מ צ"ל משום דבשעה שנולד הספק היה בחזקת טומאה תו לא מועיל לו חזקת טהרתו של עתה וכל זה לת"ק דסובר ספק טמא אמנם לר"י דסובר כהה וטהור בע"כ סובר יען שעתה הוא בחזקת טהרה לא אזלינן בתר שנולד הספק כ"א בתר שנודע הספק ולפי"ז י"ל דרבה דאמר אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת שפיר קאמר לכל הפחות לר"י דאזיל בתר שנודע הספק א"כ גם אשה זו בח"ה עומדת וע"כ נקיט במתני' רק ס' קידושין קרוב לו ולא גבי ס"ג דבפלוגתא לא מיירי אמנם באמת לפי מאי דפסקינן כרבנן דפליגי על ר"י וסברי גבי ספק נגע טמא דינו של הרב רמ"א עומד וקיים כיון דנולד הספק מחיים לא אמרינן נשחטה הותרה והיינו לפי תירץ ר"ת שם בכתובות אמנם תוס' ביבמות שפיר הקשה די"ל דמתרצי קושי' התוס' בכתובות כמו