אהל דוד מסכתות שונות קכ

שארית מנחם

נתבקשתי מעם אוהב אחד ידיד ד' אוהב התורה ולומדיה ולומד תורה לש"ש ד' יאריך ימיו והוא תלמיד מהרב הגאון ב"ה ס' עיני ישראל זצ"ל ולמד ג"כ אצל אא"ז הרב הגאון זצ"ל ויען שהוא בא בימים וזרע אין לו שאעשה עמו אות לטובה להביא תחת מכבש הדפוס איזה מכתבים אשר כתב לי ואשר השבתי לו במשך השנים היותי פה ק"ק פאלאנקא ובענות רוחו לא רצה שאזכיר את שמו שלא יהיה כמתגאה בכל זאת יען שאני אוהב אותו בלב ונפש ושמו כשמי הסכמתי ליתן לו בביתי ובחומותי יד ושם וקראתי תכריך מכתבים האלה בשם שארית מנחם

שאלה א שלום וכל טוב וכו' אב"ד דק"ק פאלאנקא יע"א אחדב"ה באתי לבקש שימחול לי אמ"ו אם אטריח את מכ"ה בשאלתי אשר נזדמן בביתי לאחר שנחתך הקורקבן נמצא מסמר קטן תחוב בחתיכה אחת על אופן שאין יכולין עתה לידע אם נקבו ב' עורות דהיינו מעבר לעבר ומקור הדין בי"ד סימן כ ברמ"א שכתב כל מקום שאין יכולין לתלות שנעשה לאחר שחיטה ואין יכולין לבדוק ה"ה ספק טרפה ואוסרין אותה ולא אמרינן נשחטה הותרה אלא בדבר שנוכל לומר שנעשה לאחר שחיטה דלא יצאה חזקתה מחיים וכן הוא בד"מ סי' ל"ג והש"ך הביא תשובת מהר"ם דחולק על הרב הרמ"א ומסיים שם הש"ך ומ"מ יש להחמיר כדעת רמ"א כל היכא דאין היתר שכיח יותר מאיסר תלינן ריעותא מחיים וימחול כבוד אמ"ו לשמוע ממני מה שלא יכולתי להבין בענין הזה ואצפה לתשובתו כי ללמוד אני צריך כ"ד וכו'

בחולין דף מ"ג אמר עולא ישב לו קוץ בוושט אין חוששין שמא הבריא ולעולא מ"ש מס"ד קסבר עולא אין חוששין לס"ד ולא יכולתי להבין לפמ"ש הט"ז בריש הלכות טרפות על הרמב"ם שאמר כל ספק שיסתפק בדרוסה אסור ומפרש אפי' בס"ס א"כ קשה היאך רצה הגמרא לדמות ישב לו קוץ לספק דרוסה הא דרוסה שאני דכתב בתורה בפירוש א"כ אפי' ס"ס אסור ותרצתי יען שעולא אמר לעיל שמונה מיני טריפות נאמרו למשה בסיני וחשיב נמי דרוסה בהדי אידך וסובר דדרוסה הוי נמי הלכה למעשה מסיני ולא כתב בפירוש וע"כ מקשי ולעולא מ"ש מס"ד ושייך אעולא דלעיל אמנם אז הקשה שם מ"ש מ"ב חתיכות למה לא מקשי סתם מ"ש מאשם תלוי הבא על הספק דאפי' למ"ד דסובר חתיכה אחת נמי קשה קושית הגמרא ועיין בתוס' שם ד"ה שאני התם ואולי מכאן ראי' להרמב"ם דפוסק ס' ד"ת לקולא ואשם תלוי באהת אינו מביא רק ב"ב חתיכות דהוי איתחזק אסירא ולפיכך מקשה בגמרא בסתם מ"ש מ"ב חתיכות ואז מקשה בגמרא מ"ש מסכין פגומה ולא יכולתי להבין דילמא סובר עולא כהמקשן לעיל דף י' שהקשה משחט את הוושט ונמצאת הגרגרת שמוטה וא"י אם קודם שחיטה זה היה מעשה בבית שאן ואמרו כל ספק בשחיטה לאו כה"ג דהיינו סכין שנמצא פגום משא"כ בישב צו קיץ בוושט לא הוי ספק בשחיטה דהא תוס' פריך ונימא נשחטה הותרה ואי הוי ס"ב לא אמרינן נשחטה הותרה דהא לא הוי שחיטה אלא בספק וגם על ר"כ קשה דאמר לא וכו' אבל נמצאת לא איצטרך לעולא וכתב הפליתי בסי' ל"ג דע"כ ר"כ כעולא ס"ל א"כ קשה לעיל דף י"ב אמריתו לשמעתי קמי דר"כ ואמר דלמא היכא דאפשר אפשר ופי' רש"י דצריך לבדוק אחר כל י"ח טריפות א"כ לפי מה שפי' רש"י הכא בפי' ב' דעולא דאמר אין חוששין אפי' בדיקה לא צריך א"כ ר"כ בע"כ כא ס"ל כעולא

גם לשיטות החולקין על רמ"א הקשיתי הא בחולין דף מ"ח גבי מחט דאשתכח בחתוכא דריאה את לקמי דרב אמי וטרפי ואמר דרבנן דמכשרי מחט שנמצא בריאה הם יודעין מאיזה טעם ופי' רש"י דהא כל הריאה לפניהם והיו יכולין לבדוק אנן מאיזה טעם נכשיר דילמא אי הוי ריאה קמן הוי מנקב וא"כ מאי חילוק יש בין מחט שנמצא בחתיכא דריאה ובין מים בגלגולת ולא ידעינן אם המוח מקיפו ומ"ט החולקין עליו הא יש לנו ראי' להרב רמ"א מגמרא ועוד דאמרינן בגמרא נשחטה בחזקת היתר עומדת כגון בא זאב ונטל ב"מ ולפי שיטת החולקין על הרב הרמ"א למה נטל הגמרא דמיון היכא דלא כולד ריעותא מחיים הכא יוכל הגמרא לפרש אפי' בספק דנולד ריעותא מחיים אע"כ כשיטת הרמ"א דגבי ס' הנולד ריעותא מחיים באמת לא אמרינן נשחטה הותרה וע"כ כראה לי כדעת רמ"א ויש לי ג"כ סברא דאם נולד ריעותא מחיים אמרינן סמוך מיעוט לחזקה וגם רבנן דחולקין על ר"מ משום דסברו דמיעוט הוי כמאן דליתא ולא מצטרפין לחזקה אבל היכא דנולד הספק בעוד שהיתה הבהמה בחזקת איסור וראינו ריעותא