אהל דוד מסכתות שונות קיט

עדות שאי י"ל וא"כ שפיר י"ל דמחמת ביעתותא דעדם הודה וכל זה אם ראה העדים שמשמשין ובאין ועדיין לא העידו חבל בפלוגתא דסומכס וחכמים מיירי שעדים באו והעידו שגנב אז י"ל דכ"ע סוברים דמחמת ביעתותא דעדים הודה ולא קשה קושית הרשב"א ולפי"ז לא קשה נמי קושית מהרש"א למה לא אמר הש"ס דפליגי בהודאה דטביחה אי מחמת ביעתותא הודה ובפלוגתא דרבנן וראבר"ש דהא עד שלא ידענו מפלוגתא דרבנן וסומכס לענין עדות שאי"ל ומסברא דסיוע קא מסייע לא ידענו שום טעם דלא יהיה הודאה מחמת ביעתותא הלא התורה אמרה מודה בקנס פטור ואין כאן סברא לחלק

ולפי"ז בשבועות ע"כ לא מייתי הש"ס פלוגתא דרב ושמואל אי חייב או פטור דקשה קושית המ"ל דהכא ע"כ לא מחייב עצמו בקרן דאל"כ מחייבי העדים קרבן מחמת הקרן אלא ע"כ בקנס לחודא א"כ לר' המנונא רב ושמואל מודים בהא דמודה בקנס ואח"כ באו עדים דחייב וליכא למבעי מידי ע"כ קמבעי הש"ס אליבא דרבנן דפליגי על ר"א בר"ש וסוברים דגם במשמשין ובאין ג"כ פטורין דלא מחמת ביעתותא דעדים הודה דכיון דראה אותן היה יכול לומר בפני פלוני ופלוני ויהי' עדות שאי אי"ל וא"כ מבעי אם השביע עדי קנס אולי פטורין מקרבן שבועה משום דהי' יכולין לומר בפני פלוני ופלוני ואין עדות שלהן עדות כלל ולפי"ז שפיר פסק הרמב"ם משביע עדי קנס פטור והוא פסק כר' המנונא דצריך לחייב עצמו וא"כ ממ"נ אם מחייב עצמו בקרן חייבו מחמת קרן שבו ואם לא מחייב עצמו בקרן א"כ אפי' אם באו עדים אח"כ חייב וא"כ למה יפטרו מקרבן מ"מ פטורין משום דהיו יוכלו לומר בפני פלוני ופלוני והוי העדות בטלה משום דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה ע"כ וק"ל: