אהל דוד מסכתות שונות קי

מיבא הש"ס הא דאר"א אמר שמואל דכהן טמא דשמעינן דל"ל כולל וע"כ ס"ל דגם בב"ח לא ומקרי מוסיף דאולי סובר כר"ש דמתיר בב"ח בהנאה

ע"ב רש"י ד"ה ור"י ואע"ג דר"ש ג"כ ל"ל כולל וכו' ונראה דהמגי' לבטל מ"ל נסתפק להאומרים דלוקין על הנאה אי אכל איסר הנאה אי לוקה ב' אחת משים אכילה ואחת משום הנאה והקשה השער המלך א"כ באוכל ג"ה של עולה ושל שור הנסקל הוי למיתני דלוקה ג' ונראה דהני חכמים ס"ל כר"י בפסחי' דף כ"א דמפיק כל אסירי הנאה מאותו ולדידי' בודאי אינו לוקה על הכאה כמ"ש מ"ו בצל"ח דלא הוי רק איסר עשה והאומרים דלוקין על הנאה ס"ל כר"א דיליף מלא יאכל וא"כ א"א לאוקמי כר"ש דהא ר"ש א"ל לעיל דף פ"ה חילין שב"ע דאורייתא ובסוגי' דפסחים משמע דלמ"ד חשב"ע דאורייתא ילפינן מאותו חשב"ע וא"ה ילפינן מדכתיב לא יאכל וא"כ הוי למתני חייב ג'

תוס' ד"ה ת"ל וכו' דלחומרא גמרינן והקשה הבאר יעקב להריטב"א שכתב דלענין קרבן לא שייך לומר לחומרא גמרינן דמביא חולין לעזרה א"כ יותר יש למילף מתרומה דאם נילף משבת היא הוי מחייבינן בקרבן ומביא חב"ע ול"נ דמשום הא לא איירי דאפשר דקושית הש"ס הוא על הא דאוכל ג"ה של נבלה דאינו חייב רק אחת ומוקמינן כרי"ה ואף דהוא כולל וע"ז מקשה הש"ס למה לא נילף לחומרא מהא דשבת ויה"כ היא דאמרינן כולל ושם ליכא קרבן דנבלה ליכא רק בלאו ובאמת לא מקשה הש"ס על הא דנטמא הגוף ובזה מתורץ מה שדקדק בס' א"א דלמה לא מקשה האי רומי' דריה"ג בזבחים ולהנ"ל ניחא דבזבחים גבי אם כטמא הבשר ואח"כ נטמא הגוף דמיירי לקרבן אז אמרינן שאני שבת ויה"כ דגלי קרא ולא ילפינהו מיני' דלענין קרבן יותר יש סברא למילף מתרומה לקולא לכך מקשה כאן על אוכל ג"ה של נבלה דלא מיירי לקרבן ואין להביא ראי' מסוגי' דשבועות דף ל"ד אדגמר ממעילה נגמור מעדות ולהריטב"א מאי קושי' הלא לענין קרבן טפי יש סברא למילף לקולא אמנם כבר כתבו דאף דבכל דוכתי לחומרא גמרינן מ"מ היכא דדומין יותר ילפינן מה דדומה וא"כ המקשה דלא אסיק הנך נפישן שפיר מקשה דנילף מעדות משום דדמי הוא

תוס' ד"ה ר"ע הקשה ה' שמואל מווארדין מהא דמסיק בפ' כ"ה דסבר רע"ק אחע"א ונראה לתרץ דלקמן דף קי"ג איתא המבשל חלב בחלב לוקה וח"א אינו לוקה משים דאין אחע"א והקשה רש"י א"כ תלתא גדי למה ותירץ דחד להוציא שלי וחד לרבות שלי' והקשה הריטב"א הא אכתי חד גדי מיותר ותירץ דשמא מחד גדי יליף דא"א חל על איסר דגדי ולא טמאה ולא חלב ומתה ואתו כלהו להתירא ע"ש וקשה לי א"כ לקמן דף קט"ז דמסיק הש"ס קסבר ר"ע אחע"א ולמה לא אמר קסבר אין אחע"א ורק דחד גדי ולא טמאה וממילא נתמעט גם חלב ומתה וכה"ג הקשה המהרש"א דמני' הוא דילפינן דאין אחע"א ונראה דהא דמסיק הש"ס קסבר ר"ע אחע"א קאי למאי דאפכינן וקסבר ר"ע אחע"א והיינו לאביי דסובר דשבת קדים ואפ"ה חל איסר יה"כ על שבת הרי דא"ל לר"ע אחע"א אף דיה"כ הוא כולל מ"מ בב"ח הוא מוסיף לשיטת רש"י דהנאה היא מוסיף וא"כ למאי דלא אפכינן לא יוכל להקשות ר"ע אדר"ע דאדרבה הואיל דס"ל אין אחע"א שפיר מייתרי הני תלתא גדי דמחד גדי נפקא ולא טמאה וממילא יליף מכי' דאין אחע"א וכמ"ש הריטב"א והר"ן דהך סוגי' ס"ל דמאן דל"ל כולל לא ס"ל ג"כ מוסיף

גם י"ל לפמ"ש רש"י בפ"ד אחין דמוסיף חמיר מב"א וגם ס"ל דהנאה הוא מוסיף וע"כ לא שמעינן לר"ע רק דל"ל בת אחת אבל מוסיף א"ל אבל לשיטת ר"י ביבמות דב"א חמיר ממוסיף וגם למה דמסיק רבא תרווייהו בהדדי קאתין ול"צ להפך נראה דרבא ס"ל להכי אפקי רחמנא בלשון בישל כי היכא דלקה על בישל לקי כמי על אכילה וא"כ לא איצטרך קרא על חלב ומתה ובעיקר קושי' מה שהקשה הריטב"א נראה דהך מ"ד ס"ל דבבת אחת חייב ב' וא"כ איצטרך למעט טמאה שפטור אף בא פן שהוא בב"א ועל דרך שכתבו תוס' בזבחים דמ"ה ע"ב ד"ה אבל העצים כגון שהביא ב' שערות אחר שבישל הטמא בחלב דזה מחשיב ב"א קמ"ל דגדי ולא טמאה והא דפוטר חלב בחלב מיירי לאותן שלא הביא ב' שערות קודם שבישל עוד י"ל דמ"ד אינו לוקה מוקי חד גדי לרבות מתה ושאני מתה דהוא מוסיף דאיהו סובר כאחרים במסכת ע"ז דס"ד דגר שקיבל כל המצות חוץ מאכילת נבלות הוי גר תושב וא"כ מיגו דאיתוסיף לגבי ג"ת איתוסיף לגבי כ"ע אבל חלב דלא נתוסיף שום איסר שפיר לא לקי ואפי' לשיטת רש"י דס"ל דאיסר הנאה הוא איסר מוסיף מ"מ אולי הך מ"ד דס"ל אינו לוקה סובר כר"ש דס"ל בב"ח מותר בהנאה

עוד נראה לישב קושית הר"ש מווארדון דיש לדקדק למה אמר הש"ס ק סבר ר"ע אחע"ע הלא אפי' אי אין אחע"א מ"מ לא איצטרך קרא על חלב ומתה דד למא סובר ר"ע הך הקישא דמייתי הש"ס כל שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב וסובר דמהאי הקישא גם נבילה גופי' אסור לבשל בחלב וא"כ גם מתה אסור ואפי' חלב אסור כיון דאסור משום נבלה ממילא אסור לבשל בחלב והא דאיצטרך גדי לרע"ק למעט טמאה הלא בלא"ה אינו אסור משום נבלה וא"כ מותר לבשל בחלב מ"מ ללוי דאמר במסכת מעילה דף ט"ו דנגלה חל על טמאה וכתבו תוס' שם ד"ה אמר דסובר דאפי' אי אין אחע"א שאני נבלה כיין דגלי רחמנא דחל על חלב חל כמי על טמאה א"כ גם טמאה אסורה משום נבלה לכך צריך למעט ונראה דע"כ לא ס"ל לר"ע האי הקישא דכל שאסורה משום נבלה דא"כ אכתי לא מייתרי כל תלתא גדי דאיצטרך חד על שליל אף דגדי מעליא הוא מ"מ ה"א הואיל דאינו אסור משום נבלה יהי' מותר לבשל בחלב וא"כ מיושב קושי' תוס' דהש"ס לא רצה להקשות קודם דאפכינן דר"ע אדר"ע ה"א דסובר ר"ע כר"מ דבן פקוע לא ניתר בשחיטת אמו ושליל אסור משום נבלה וא"כ אף אי סובר ר"ע אין אחע"א מ"מ מייתרי הני תלתא גדי והש"ס דמסיק דסובר ר"ע אחע"א היינו לבתר דאפכינן א"כ יותר ניחא להש"ס לאוקמי דר"ע כהלכתא דשליל ניתר בשחיטת אמו. ועוד י"ל דלא רצה הש"ס להקשות דר"ע אדר"ע הייתי אומר אף דס"ל בעלמא אין אחע"א מ"מ שאני בב"ח דגלי קרא דאיהו ס"ל כר"א לקמן דף